אומר

[jdpworld]

אומר

ומבצע מיד... חושב הגיע הזמן ננהל פה דיון על מה זה ולמה שהתכנסנו פה כולם. עכשיו כבר בעלי נסיון פה רובינו אז נעזוב בצד את מי עשה למי ובכלל, אחריות המנהלת האדם הפרטי או אינטרסים אחרים...הינו כבר שם התגלגלנו התחבטנו הלכנו מכות. קשה להגיד התקדמנו מאוד... חושב עדיף להתמקד באחריות אישית,לעצמנו,לסובב אותנו,ולמה זה שרוצים להשיג...אחר כך יוכל כל אחד להחליט לעצמו אם מתאים לו או לא. אז לא פטיש יערית...אבל אליך מתגלגל. אחרים בתקווה כבר ימשיכו משם.

 

[יערית]

אחחחחחחחחחח

אם לא טלפתיה היתה כאן,אז מה היה לנו כאן? זה מה אומר שמכירים כ"כ הרבה מבלי לראות אחד את השני,עברנו דרך חתחתים ובכל זאת מדברים באותה שפה{כמעט

}

 

[jdpworld]

מטעמים כאלו

ואחרים...מוצא עצמי במליון ואחד פורומים.או ליתר דיוק כל יום מוצא אחד חדש לאתר בו את היומי אצלי אז כבר נרשם ומטיל לי שם קצת.מאוסטרליה ועד הונג קונג וזה מדהים עד כמה הם כולם זהים....תגובות ההנהלה לתלונות או פרסומות,המבנה הפנימי והמחנאות. הפיזור האין סופי של דעות חצי מבולות שישתנו להם מחר והיום שאחריו...אין חדש תחת השמש,או בעצם יש,אבל סביב כל הכדור בו זמנית ומיד... ובסוף חושב זה נורא פשוט,כי להיות בן אדם זה שם באופי או שלא. אינטנט או בסופרמקט. לא משנה בכלל.

 

[jdpworld]

לא לחשוב

מנקה עצמי משטויות...ריבים מטופשים ואמירת שטויות ברבים. חלילה וחס חושב חלק מהיותינו בן אדם. כי זה לא מסתכם במה זה שעושה. אלא המה לומד מזה ולאן מתבגר...

 

[יערית]

לרגע לא חשבתי

שיהיה זה אחרת ביתר כדור הארץ,השפות רק משתנות ואולי הנימוסים,התלונות מענות וכו' נשארות אותו הדבר. משהו מתפספס,לשם מה נכנסו בכלל ומי הסיבה שלשמה אנחנו עוד נשארים ? מיקלדת,עכבר,ים של מילים וחיים שעוברים.

 

[jdpworld]

הילדה היתה בת שנתים

מצאתי עצמי לבד ורוב הזמן בין ארבע קירות. המחשב והפורום שירתו אותי נאמנה. זה מסביר את הלמה נכנסתי...למה נשארתי זה כבר ספור אחר. מסובך קצת יותר. לא לחשוב ששוכח, דקות רגעים שנחצבו לי בלב, שנוצרו דרך מקלדת עכבר ואינטראקציות בין אנשים.

 

[יערית]

הילדה עוד ינקה

כשנגליתי לראשונה לעולם הזה,כשהגעתי לתפוז היא כבר ידעה ללכת,נכנסתי סתם בכדי לומר שלום ובכדי לומר שיש דרך אחרת להתגרש,נשארתי כי התמכרתי, אהבתי ואוהבת את מי שהיה לצידי לאורך כל הדרך, המקום הפך למקום החברתי הכמעט עיקרי שלי,כבר חצי שנה שעברתי מהפך ,כבר לא מכורה וכבר לא סובבת סביבו, מזמן כבר לא נלחמת בתחנות רוח,נשאר הרגל קטן לקשקשת ואולי אף לתת קצת מהניסיון האישי שלי,לא שוכחת מה קיבלתי ומה נתנו לי המעטים שהיו קרובים אליי באמת. היום במקום אחר בהקשר של מהות הפורום ובמה זו עבורי.

 

[מצוטטת]

אני

יש עלי חולשה......{אחת מיניי רבות

} האמת על מי אין..כל אחד זקוק {תמיד כך טענתי..} לפחות לאחת כזו בחייו...{פטיש}.... רגע, אל תפתח לי פה ציפיות כחולות.... בלי "עקמת מחשבתית"....אה,, אני מידברת על אחת אחרת!, על אחת מה שומרת לי על מיפלס השפיות שומרת אותי מהשיגרון של השיגרה

..... כל אחד בוחר מה הוא אוהב.....את זה כבר למדנו הרי

רבים לא אוהבהים את המילות של האחרים עוד יותר רבים לא מבינים ועוד יותר המוןלא מסוגלים

, אז מי שבוחר בניצוצות או בגיצים שיבוסם לו, לי זה משעשע! שפיות זוכר?............ , לי זה בסדר לקרוא גם "מילים רזות"!, מזמן הפסקתי לקחת אחריות על הראש של אחרים

שכל אחד יקלוט על פי היכולות שלו.... אני סללומים עושאת רק עם/ועל המילים של עצמי

 

[jdpworld]

מאוחר מידי בשביל זה....

אני גבר ולי כרית...מהכחולים אותי לא תוכלי להסיט.

 

[מצוטטת]

specialy

תֵּן לַמִּלִּים לַעֲשוֹת בְּךָ תֵּן לָהֶם הֱיֵה חֹפְשִי אֵלּוּ תִּכָּנַסְנָה בְּךָ תָּבֹאנָה פְּנִימָה עוׁשֵי צוּרוֹת על צוּרוֹת יְחוֹלְלוּ בְּךֳ אוֹתָה חֳוָיָה <<תן למלים- יונה וולך>>

 

[הנודניקית עם הקוקו]

היבנתי...

גם את מתנה אהבים עם "נשמע ונעשה"... נו... קחי אותי איתך בגליצ'ה...מתאים לי