אומרים לו...

[אנטרופ]

אומרים לו...

לעיוור,אתה חופשי.נפתחת לו דלת שהפרידה בינו לבין העולם הגדול.לך,אתה חופשי מהכל.חוזרים ואומרים לו.והוא,אינו הולך.הוא עומד שם באמצע הרחוב,הוא ואחרים שכמותו,מבוהלים מהחופש.מעוצמת האפשרויות.אינם יודעים לאן זה ללכת.כי אין להשוות בין החיים במבוך רציונלי,שהוא,מעצם הגדרתו,בית משוגעים.ובין יציאה להרפתקה,בלי יד מנחה או לפחות כלב נחיה.במבוך לא שפוי של העיר הגדולה.שהזכרון איננו מועיל בו כלל.כי זה, מסוגל רק לצייר רק את הדימוי של המקומות אלהים שואפים,ולא את הדרך אלהים...

 

[r e d head]

לקחת את המילה עיוור כדימוי...

במקרה זה קצת בעיתי, עיוור זה מצב בלתי הפיך לרוב. וכל השאר אפשר לשנות החל מצעד ראשון מהסס...ועוד צעד... ותוך כדי לומדים שאין דרך אחת ...וכי טיבעה של הרפתקה היא בחוסר תכנון. ניסיתי...

 

[Lonely In Blue]

לפעמים...

גם אינו מסוגל לצייר את הדמוי של המקומות אליהם שואפים, לא רק את הדרך אליהם. וזה בשביל להוסיף לאי-הסדר.

 

[r e d head]

אולי עדיף כך....

כי אין ציפיה, וכל מה שיקרה יהיה הפתעה. לונלי...קצת אופטימיות!

 

[Lonely In Blue]

וואי...

זאת היתה האמירה האופטימית שלי... מה תגידי כשתשמעי את הפסימית...

 

[מצוטטת]

תגיד לי אתה מר ילדון ../images/Emo6.gif

לא שמעת פסח נוקש בשער? כולנו עסוקות בלסדר ואתה בא לנו כאן לעשות לנו עוד בהלא-חַן זה יפה ככה תגיד

 

[Lonely In Blue]

ביטח שמעתי...

פסח בפתח - מצוטטת במתח

ואני שובר את הראש, טגידי, "בהלא-חַן", זה באלאגן

טגידי

 

[מצוטטת]

ג'מני רוצה להמשיך ת'גישה

ולחדד עוד קצת את דברי קודמתי

ואתחיל בתחושת תמיהה.....עיוור&חופש איך בדיוק זה הולך יחד הדימוי וכולי רצינות ובלי שמץ של ליגלוג או ציניות אז מה האישו

אני שואלת זה נכון שישנם תחושות שלוקח ים של זמן להחיות רגש...או קיי בוודאי לכאלו שצריכים לוותר על אותו כעס שלאחר פגיעה אז מסתכנת שוב, שתגיד שאני טועה

אז בתור אחת שלא מרפה מאותה שליטה עצמית שמבקשת להבין ולשלוט בקטע הזה של האינטואיציה מול הרגש שנותנת את זכות הקדימה לשכל להוביל ואחרי כל ההקדמה הזו מקשה לך... למה כל זה לא שפוי

אז אולי שוב לקחתי ת'מילים למחוזות אחרים אולי?.....אבל זה מה אני לקחתי.

 

[אנטרופ]

זה את לקחת....

מילים שלך.ובכל זאת,כבוד לי שהתיחסת.את,וכל שסביבך.מחוזות אחרים,מענינים לא פחות,מהאחו בו אני נוהג לשוטט...במידה והעיוור מפריע אפשר להתגבר,כנראה שמדבר הוא אלי,יותר מלאחר,,,לא משנה הוא את מרכזו של התוכן.גם אני לא,נוח לי שם.

 

[ניצת שושן]

העיוור

יהיה חופשי רק שיפקחו עיניו כיוון שכל עוד והן סומות אין זה חופש כי אם תלות באמצעים חיצוניים שיראו לו דרכו

 

[חיפוש ית]

בורות היא ברכה

סתם משפט שנתפס בי השבוע...

 

[גחלילית בלילה]

או בסלנג.. אין שכל אין דאגות ../images/Emo13.gif

 

[ניצת שושן]

את יודעת מה חיפוש?

לפרקים גמני חושבת כך...

 

[גחלילית בלילה]

עיוור.... ? ../images/Emo4.gif

קצת קשה לי עם המונח הזה.. למרות שהוא מתאר את הרגשתך שלך.. אני מניחה שהבילבול גדול... ויש הרבה פחד מהדרך החדשה.. צעד.. אחרי צעד.. בהתחלה קטן ומהוסס.. והוא ילך ויגדל.. מבטיחה לך.. יהיה הרבה יותר בטוח בעצמו..הרבה יותר נמרץ..והרבה יותר מתלהב.. לאט גם תאהב את הדרך עצמה.. ותהנה ממנה.. מהדרך עצמה.. וממה שהיא מזמנת לך עד שתגיע למקום שאליו שואף להגיע.. "גם מסע גדול מתחיל בצעד אחד קטן" בהצלחה..

 

[ophra]

הפחד מהחופש המוחלט

החופש לבחור בכל דרך שנרצה בלי מסלולים קבועים מראש הוא פחד שאוחז בכולנו והעיוור, לעניות דעתי, הוא רק המשל או הדימוי כולנו רוצים יד מנחה שתראה לנו את הרך שאולי אפילו תשרטט אותה עבורנו מקווה אני עבור עצמי ועבור כולנו למעשה שנוכל להסתפק ביד כזו שרק תעזור לנו לקום כשניפול בדרך אבל שלא נזדקק לה כמורת דרך והיד הזו, היא למעשה היד שלנו בעצמינו עפ

(לא זוכרת את הציטוט המדויק, אבל זה קצת דומה לחתימה של אדמונית37.. לא?)