אומרים כן או כנה?!?

אומרים כן או כנה?!?

שלום לכולם אני חייבת לבתייעץ ולהחכים דרככם, היתה לי שיחה עם מישהו בעניין סגירת עסקה כלשהי,שנינו לא היינו מוכנים להתפשר על המחיר ואז הוא אמר "אני אהיה איתך כן".... פה זה הספיק לי כי אני אחת ש ת-מ-י-ד אבל תמיד מתקנת אנשים בשפה העברית [זכר נקבה אתם\אתן וכו'] וזה חורה לי שילידי הארץ אינם יודעים את השפה כהלכתה,זה אצלי כבר יוצא אוטומטית... [אבל אולי ויסתבר בקרוב שגם אני לא כ"כ יודעת...] קיצ...אמרתי לו "כנה..." ונתתי לו להמשיך ולדבר, הוא התעקש על "כן" ואני על "כנה" שוב ושוב, מכאן השיחה הפכה לחילוקי דעות וכל אחד היה בטוח במה שאמר, אם גבר אומר "כן" או "כנה" בסופו של עניין סיכמנו על התערבות שתסגור את העסקה על פי המחיר שהוא בחר לשלם-למקרה שצדק,[זול הרבה משדרשתי] ואם אני צדקתי-אקבל יותר מהסכום שדרשתי.[בהפרש נדיב] היו חילוקי דעות בעבודה,שיגעתי חברים\חברות,כל אחד אומר משהו אחר והתשובה אינה ברורה. מישהו יודע ומוכן לעזור?
 

trilliane

Well-known member
מנהל
חבל שאת מתקנת בלי לדעת בעצמך...

לא צריך להיות גאון או להיכנס לפורום כדי לפתור מחלוקות כאלה: פותחים מילון! (מה שמזכיר לי שאנשים נוטים לשאול אותי כל מיני שאלות שאני לא תמיד יודעת. נכון, אני סטודנטית ללשון, נכון, אני קוראת הרבה ויודעת הרבה, אבל עדיין לא עברתי השתלת אבן שושן למוח. אנשים, גשו למדף ותפתחו מילון! יאללה, שירד ממנו קצת האבק מדי פעם).
 

הרהוט

New member
אין צורך לנער אבק מאבן-שושן;

דיי בהקלדת הערך, ומתקבל ההסבר: ב. כֵּן (ת') [מן א. כון; אוגריתית: כנ; אכדית: kenu יציב, חזק] נָכוֹן, אֲמִתִּי: "כֵּנִים אֲנַחְנוּ, לֹא-הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים" (בראשית מב יא). אָדָם כֵּן וְיָשָׁר. דְּבָרִים כֵּנִים וּגְלוּיִים. הִתְנַהֲגוּת כֵּנָה. [כֵּנָה, כֵּנִים, כֵּנוֹת]
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אני מסתפקת בגרסה ממוחשבת של מילון ספיר

שקיבלתי בחינם. נהוג לחשוב שהוא נחות מאב"ש, אבל למען האמת כשאני משווה הגדרות (ואני תמיד משווה) בינו לבין האב"ש האהוב עליי (מילון מרוכז מ-1972) כמעט שאין הבדלים (למעט כמובן, סידור בשיטת ההווה).
 

GnomeBubble

New member
גם לי יש אב"ש ישן

אבל אני חייב לציין שהגרסה החדשה (וזאת הגרסה שנמצאת בבבילון כמובן) משופרת ממנו בהרבה. אני לא חושב שיש הרבה שינויים בהגדרות הקיימות, אבל נוספו הרבה הגדרות חדשות.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
לכן יש לי גם ספיר ממוחשב ומילון ההווה על המדף

מילון ההווה הוא מצומצם במידע אבל הוא קומפקטי ונוח (ומאושר ע"י האקדמיה) אם כי הוא עוד יותר זהה למילון ספיר (או להיפך), כמעט מילה במילה (אולי מפני ששניהם בהוצאת איתאב) וכמובן, שניהם בשיטת ההווה. את האב"ש שלי קניתי כי זה המילון (המרוכז של שנות השבעים) שעליו גדלתי בבית הוריי, והתרגלתי אליו כל חיי. הבאסה במילוני אב"ש החדשים היא שאין בהם ציורים! (ותמונה אחת שווה אלף מילים). לפני כמה שנים נתקלתי בעותק ביריד ספרים משומשים וקניתי אותו באושר גדול (והוא עלה רק 30 ש"ח, או פחות). אושר גדול.
 

sailor

New member
המרוכז מצומצם למדי

נח שהוא כרך יחיד. הזמנתי אותו לפני כמה ימים כדי לפדות תמורתט את אברם העתיק (מילון חדש משנות החמישים) שלי מבתי. לה כרך יחיד יהיה נח יותר לשימוש ולי ההרחבה והמוספים יועילו מאד.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כן, זה יתרונו וגם חסרונו...

כשאני זקוקה למילון מלא (וזה לא קורה הרבה, רק לצורך עבודות מסוימות) אני הולכת לספרייה או נעזרת בספרים אחרים שיש ברשותי. פעם חשבתי שאני צריכה להשיג לי מילון שלם עבור המידע הנוסף, אבל כיום יש לי ספר השמות וספר הפעלים של ברקלי לצורכי הטיות וניקוד, מילון אטימולוגי של ארנסט קליין, קונקורדנציה ממוחשבת של סנונית, מילוני סלנג, מילונים לצירופי מילים... לסיכום, לרוב אני אפילו לא צריכה ללכת לספרייה.
 

ציפלך

New member
אכן, עם המילון ה"אטימולוגי" של ארנסט קליין

לא צריך לצאת מהבית.
 

ציפלך

New member
שני חסרונות באב"ש

"אטימולוגיה" מיותרת ומובאות פואטיות פלצניות.
 

sailor

New member
אני לא יודע עד כמה הדוגמאות

פואטיות פלצניות, אבל הן מצליחות להבהיר היטב את השימוש במלה ודייני בכך. ככל הידוע לי, עם או בלי חסרונות, זה עדין המילון הנפוץ ביותר. לגבי האטימולוגיה, ציון השפה ממנה הגיעה מלה כלשהי ודאי לא מזיק, לפעמים אף מועיל או מענין.
 

ציפלך

New member
אני משתמש במילון הזה דרך קבע

אבל כבר הבאתי בעבר את המובאה המקרית בערך גרם של אחד ממשוררינו, א. שנהר: האנשים ... מכונסים איש במאורת לילו ומגרמים באין שמע את עיצבון חייהם, שזו לטעמי פלצנות במיטב מיטבה הפלצני. המילה העברית באה משרש, היא איננה "מגיעה" משום שפה אחרת. מוטב לעזוב את ה"אוגריתית" ואת ה"אכדית", שהן שפות משוערות בלבד. המילון העברי אינו מביא הגדרות אלא לרוב הקבלות. למשל, בערך גבב הוא אומר: קושש, צבר, ערם לערמה. האם אכן גבב = צבר?
 

sailor

New member
תזביר לי בבקשה מאיזה שרש הגיעו המלים

פרדס, בסיס, טלפון.
 
למעלה