אומנות, הכיצד?

[ronenbarak]

אומנות, הכיצד?

פעמים רבות ראיתי, אנשים, פסלים וציורים. פעמים רבות אמרו: כמה יפה הדבר או כמה נדירה היצירה, לעולם לא הבנתי מהוא קנה המידה, מה מבדיל בין יצירה ליצירה. הכיצד משיכת מכחול יכולה להיות עבודת אומנות בעוד שהעתק מדוייק נחשב כזיוף עלוב. אני יודע להעריך שלומות, ומקוריות, אבל מה האבדל בין העתק למקוריות. וכיצד נקבע מדד האמנותיות, ולמה דווכא מוזארט ולא אותו אדם היושב ברחוב עם מפוחית.

 

[Lu Tze]

יש אמנות ויש אומנות.

אמנות היא בעיקר כישורים טכניים (למשל, העתקה של ציור קיים, שמצריך כישרון טכני רב) ואילו אומנות היא יצרה של דבר מה חדש. לדעתי, אומנות טובה צריכה לעורר בצופה (או קורא) תגובה רגשית או אינטלקטואלית (כאשר לא משנה סוג הרגש. יצירה יכולה לעורר גועל ומבחינתי תיחשב לטובה, כל עוד שזו הייתה הכוונה של היוצר).

 

[erezsh]

A minor disagreement

הקוד| Art the creates disgust is of a lesser level than art the creates admiration, simply because disgust is much more easy to generate..|

 

[erezsh]

Pardon the English and the mistakes

 

[Lu Tze]

זה כבר תלוי בדרך שבה התגובה מושגת.

אבל אם מבחינה אינטלקטואלית אני לא אוהב את היצירה, זה "ינטרל" את התגובה הרגשית.

 

[אמיר96]

אני חושב שזה דוקא ההיפך

אומן = CRAFTMAN אמן = ARTIST

 

[Lu Tze]

לא נראה לי.

 

[Grimsom]

אני עם אמיר

ההבחנה המקובלת בעברית מודרנית היא בין אמן, היוצר יצירות אמנות, לבין אומן, בעל מלאכה מיומן.

 

[Lu Tze]

כן, גם המילון שלי מסכים איתו.

מתנצל על הטעות.

 

[ל נ צ ח]

על הפואנטה ביצירת האומנות: ../images/Emo98.gif

מאת: dear irit שעה: 18:13 help סליחה, לא הבנתי את הפואנטה ביצירת האומנות ששלח בן עמי. (לכל אחד המגבלות שלו). מאת: bankok תאריך: 20/3/2001 שעה: 20:31 לאירית-אין לי כוונה לפגוע בך ביחס לפואנטה אבל אני מזהה את הבעייה בעולם שבו את חייה הרגילו אותך לקבל את המסרים טחונים וארוזים אים היית בלובר היית אומרת איזה חיוך יש למונה ליזה כי מנסים להכתיב לך כל הזמן פואנטות-את הפואנטות שלהם.כדי לחסום לך את הראש מפואנטות אחרות. אים תחזרי לציור של בן עמי תראי שיש פה אלמנט של בריאה- אני עשיתי לעצמי טסט חוזר בלי לראות שוב את התמונה ואפילו היה נדמה לי שכתוב שם היכונו לבריאה או משהו כזה.כנראה ולא בוודאות שאותך הרגילו להתפעל רק משבלים כלניות דולפינים וחמניות-תפתחי את המוד החסון במח

 

[Grimsom]

מדד אמנותי

קאנט הקשיש טען, כי באמנות אין חוקים. אמנם יש בחוויה האסתטית תחושה של חוקיות: תחושה לפיה יצירת האמנות הטובה היא "בדיוק זה, מושלמת" וכל שינוי בה רק יהרוס אותה. אבל זו הכרחיות שלא נקבעת ע"י חוק חיצוני, אלא רק ע"י מערכת היחסים בין החווה ליצירה. כל חוקיות לפיה שופטים יצירת אמנות (טכניקה, מחוייבות אידיאולוגית, ערך כספי) היא חיצונית לחווייה האמנותית וליצירת האמנות. אני חושב שהעתק מדוייק נחשב לזיוף עלוב, כי הוא פוגם בחד פעמיות של מושא החווייה האסתטית. ניתן, אולי, לדמות את זה לכך שתגלה שיש עוד כמה נשים בדיוק כמו בת הזוג שלך. אם מה שחשוב לך בבת הזוג זה קריטריונים "אובייקטיביים" שלה, אז הדבר עלול לפגום ברגשות שלך אליה (אבל אז, כנראה, אתה לא ממש אוהב אותה בכל מקרה).

 

[אמיר96]

מהי אומנות?

שאלה קשה. למשל: האם "סיינפלד" זו אמנות? האם סרטי אקשן הם אמנות? האם לקחת משתנה ולהציג אותה בתערוכה זו אמנות? (דושאן אם אני לא טועה עשה את זה). האם מתמטיקה זו אמנות? אני יכול להגיד בשם עצמי שעבורי אמנות זה כל מה שגורם לי להעריץ את מי שיצר אותה, ולחשוב שהוא עשה משהו מאוד מיוחד.

 

[אמיר96]

אגב

בקשר להעתק הנחשב כזיוף עלוב - אני חושב שבעיקרון זה עיניין כלכלי - כלומר ברור שציור מקורי יהיה שווה יותר מההעתק שלו, זה לא שונה בהרבה מכל אותם חפצים אישיים של דמויות מפורסמות שנמכרים בהון עתק. יש לזה ערך סנטימנטלי מסוים לדעת שאתה מתבונן בציור עצמו שצויר ולא בהעתק. אבל אם ההעתק הוא מושלם והציור הוא באמת טוב - אז לדעתי לא צריך להיות שוני בחוויה שהציור מעניק.

 

[November rain]

אין כמו אומנות, מכל סוג

זאת התשובה היחידה לחיים הסטטים והרציונלים.

 

[ald1357]

עתק מדוייק נחשב לחזרה על אותה אמירה

כשאומן אמיתי מבצע את מעשה האומנות שלו הוא אומר לנו משהו חדש, זה לא מה שיצא שחשוב אלא מה זה בא ללמד אותנו על אותו עולם פנימי שיש בנו ושאי אפשר לשים אותו במילים, לאומנות בניגוד למילים יש מעין טווח ביטוי אנלוגי רציף ולכן היא יכולה לשאת מסר יותר עמוק מאשר הבעת הדברים במילים דגטליות, לכן המשמעות של היצירה נובעת מהמכלול שלה. ומהיחדיות באמירה שלה, כאשר פסל יצר למשל מיכאל אנגלו את פסל משה הוא היביע משהו מתוכו, שכל אחד שמסתכל על הפסל מקבל אותו לפי האנטנה שלו, אחד מכוון יותר אחד מכוון פחות, החידוש הוא לא בפסל אלא בהבעה של אותו מסר שעובר, לכן אם יבוא פסל מוכשר נוסף ויחקה את אותו הפסל אז נאמר לו כבר לא חידשת לנו כלום, זה כמו לקרוא שיר של משורר פעם נוספת, המסר כבר שם כל אחד יכול עכשיו לחקות אותו שוב, אם יבוא אחד וימציא את הגלגל מחדש נאמר לו אז מה, הבנו כבר את הרעיון גם האדם המוכשר אומנותית ביותר צריך עדיין מעין מוזה פנימית שתשמש לו השראה לביטוי רעיונות או תחושות שיאמרו לנו משהו מרגש מעניין איכותי הרמוני חדש, וזה יכול להיות אותו נגן בקרן הרחוב, העובדה שאחרים מתלהבים מיצירות אומנות לא תמיד מעידה על איכותם אלא על המקדמים המסחרים שמאחוריהם, הקשר הוא תמיד בין האמן היצירה שהיא דרך הביניים והאנטנות שלך כצופה מה זה עושה לך בפנים, אם זה לא עושה לך כלום, אז לגביך זה לא אומנות

 

[ggwalla]

אמנות

אמנות היא אותנטיות. אותנטיות היא ההפך ממלאכותיות. אותנטיות היא הליכה מבפנים החוצה, זו יצירה, זו בריאה. מלאכותיות זה אינוס הפנים ע"י החוץ (וחוקים הם חיצוניים). תוצר אמנותי אחד אף פעם לא יהיה זהה לאחר. מה שמפריד בין מה שקראתם "מקוריות" לבין "חיקוי" זה הכוונה הפנימית מאחורי היצירה. האמן המקורי יצר מתוך אותנטיות, והחקיין מתוך הכוונה שמה שהוא יוצר יתאים ליצירה של הראשון (ובמובן זה יצירת הראשון היוותה עבור השני מערכת חוקים חיצונית). אי אפשר להפריד בין תהליך היצירה לתוצר המוגמר. בהקשר זה נשאלות מספר שאלות: כיצד אני מתחבר ליצירה של אחר? מתוך החוויה האישית שלי אל מול היצירה של הזולת. יתכן שאין קשר בין החוויה שלי לבין חווית היצירה של אמן. או שאולי, יש לכל בני האדם בסיס רוחני משותף שמתוכו צומח הרגשת השיתוף האמנותי. ואולי יש עוד אפשרויות.... כיצד ניתן לשפוט יצירה אמנותית? ישנוט שיפוט עפ"י חוקים "אובייקטיביים" שהוא חסר משמעות בהקשר אמנותי. וישנה ביקורת: כלומר, ביקור ביצירה של האחר והבאת רשמים מאותו ביקור. זה יותר דיאלוג מאשר שיפוט. מה גורם לאדם אחד ליצור דווקא בצלילים, ולאחר ליצור דווקא בצבעים? לא ברור. האם הצלילים (ושאר סוגי מרכיבי היצירה) הם כלים נתונים שהאמן רק משתמש בהם? לא נראה לי. נראה לי שבמובן מסוים האמן מכונן/יוצר את משמעות הצליל בתהליך היצירה. דרך אגב, מילים יכולות גם הן להיות אמנות. זה טעות להיתייחס למילה כדיגיטלית (נושאת משמעות אחידה וקבועה), וויטגנשטיין של "חקירות פילוסופיות" מתקן את ההתיחסות המוטעת הזו. זה נראה לי טעות לחפש את הקריטריון האוביקטיבי בדבר איכות מעשה האמנות. אני חושב שזה היה הרמן הסה שכתב שהסוד הטמון ביצירה האמנותית הוא שיוצר את הקסם שלה, ואת המשיכה שלה.