אומנות היכולת.

rainbow too

New member
אומנות היכולת.

הטכניקה הראשונה באומנות היכולת היא החזרת הכוחות אשר משמעותה וויתור על השליטה, שליטה על אדם אחר, שליטה על ארוע מסויים בעברנו, שליטה על תכונת אופי מסויימת, שליטה על עצמנו, שליטה על היקום כולו... וכו´ פשוט לוותר על השליטה. סביר להניח שישנם תרגילים או טכניקות שאני אשמח לשמוע עליהם בן, לטיפולך אם תרצה בכך כמובן. ועוד דבר, מה הטכניקה השניה באומנות היכולת? באהבה ללא תנאי
 

mga-abir

New member
rainbow too יקר

מתוך הדברים:אנחנו חשים שאיננו מסוגלים לבצע זאת, אנחנו יכולים להשתמש זמנית בטכניקות-עזר, או "טכניקות תיווך", עד אשר נלמד את התחושה המיוחדת של החזרת הכוחות ואז נוכל לבצע אותה ישירות, בלי צורך באמצעי-התיווך. עלינו לחדול מתהליך התיווך, עלינו להפסיק להיות הממיר והמוציא לפועל של המשמעויות הנוצרות מעצם פעולת הממיר. המאפיין המרכזי הוא האגו מחד והמציאות הנתפסת מאידך. "ערכים" ככבוד עצמי, חוסר ודאות, דאגה וחשש, חוסר ידיעה וטעייה, הינם חלק ממרכיבי החומר המוכרים לנו מתוך מודעות ואין בהם ממש מלבד ערכים (חברתיים בחלקם) המהווים חלק מאשיותנו. לכן ההכרה העצמית והיכולת להפריד בין אירועים חיצוניים לפנימיים, והיכולת להתבונן בתהליכים הנוצרים, הווה אומר חשיבה רגש ותגובה הנוצרים כתגובה ל...יכולה להוביל לשליטה מסויימת. אחת הטכניקות היא הצפייה בתהליכים החל מהגירוי ועד התגובה. בברכה אביר
 

mga-abir

New member
מתוך מענה

לשואלת דוגמאותו mga-abir ו√ שלום ושבוע טוב. עלתה בי מחשבה לשאול, אם הקורס בניסים אינו מספיק אך מאחר ואין לי השגה לגביו, אשיב בקצרה. אי הכלת אנרגיה שלילית הינו תחילתה של דרך. אנרגיה שלילית נמצאת במחשבות, רגשות, ותגובות. עלינו לטהר את עצמנו מלשאת אותם, בכל רגע ועת. אין הדבר קל, יש צורך במודעות מתמדת לאורך הזמן. לא לפגוע ולא להיפגע בשום צורה ובשום אופן. לא להגיב בגלל רגשות שנוצרו בצורה שתפגע בזולת. כאשר האדם ער למתחולל בו, יכול הוא לשלוט בעצמו. לכן יש על האדם להתעורר מתרדמתו. לזהות את התנהגותו מבלי להזדהות איתה כאילו היה מתבונן על זר. בצורה זו יוכל להיות מודע להתנהגותו ולתגובתו. אין פתרון קסמים, זו עבודה מתמשכת המעצבת מחדש את האשיות. על האדם לעמוד במטלות קטנות תחילה, ואט אט להתקדם. דוגמאות: 1. להקשיב לזולת עד הסוף, מבלי להיכנס לדבריו, אף אם קשים הם, ושגויים. דרך ההקשבה קולטים את רחשי לבו של הזולת (בן זוג) לעיתים הכאב ואו הכעס מובעים במילים, לכן עלינו להבחין ולנסות לעזור, ולא להשיב כנגד, בגלל פגיעה באגו. 2. לא להגיב על גירוי חיצוני (התגרות ועלבון) בצורה ריגשית, אף אם התעוררה כזו. יש להמתין ולנסות להשהות את רגע מתן התגובה. בדרך כלל אם ממתינים, אין התגובה אימפולסיבית רגשית פורצת, אלא ניתנת מתוך רציונאל הגיוני. 3. לא "להחזיק" את העבר, ולא לערוך חשבונאות בגינו. תסכולים רבים נובעים מענין זה, והוא מכרסם באדם כתולעת תאוותנית המכלה הכל. 4. העבודה היקרית היא על עצמנו, את הזולת לא ניתן לשנות ולעצב כרצוננו. עלינו להיות סובלנים לזולת ולתופעות החיים אין הם תמיד נעימים, אך הינם חלק ממציאות חיינו נעימות וחוסר נעימות הינם יחסיים, ואנו מציבים את רף המדידה. החיים דומים לעיתים כמגורים בדירה שכורה. יש רבים הנמצאים בהמתנה ואינם מתיחסים ברצינות למגורים אלו, ואינם מקשטים ואו מנקים את הבית כיאות. לעומת מגורים בדירה פרטית משלהם, בה משקיעים רבות. ההבדל למעשה אינו במגורים אלא במשמעות הרכושנית היא הגורם המתווה את איכות החוויה. כלומר, הכל בראש. בתקווה שקצת מזה יתרום להבנה כלשהי. בברכה אביר 4. מה שנישא במחשבה הוא הקיים לגבינו, על כן נישא רק מחשבות חיוביות בכל עת, וכאשר מגיעה מחשבה שלילית, פשוט להחליפה באחרת (במודע)
 
הטכניקה השניה של אומנות היכולת

הטכניקה השניה של אומנות היכולת נקראת מיקוד. ברגע שאנחנו מפנים את תשומת לבנו לתחום מסויים של המציאות ומתמקדים בו, אותו תחום גדל ומספק לנו יותר נתונים, בעוד שאר חלקי המציאות מתעמעמים ומספקים לנו פחות נתונים. כמובן, התוצאה המעשית המיידית של זה היא שינוי בהתנהגות שלנו, בתחושה שלנו, ברמת הביצוע שלנו באותו רגע... לדוגמא, אני יכול להתרכז כרגע בברך השמאלית שלי, או במחשבה על מחר, או בך, או בתדמית שיש לך עלי, או בתדמית שיש לי על התדמית שיש לך עלי, או בכובד הגוף שלי, או בעובדה שכתיבה היא דבר קל וזורם מאוד, או בשדה האנרגיה המקיף אותי, או בנשימה שלי, או באצבעותי הנחות/רצות על המקלדת... או באינספור דברים אחרים. תחום-המציאות שבו אני מתרכז גדל באותו רגע ומספק לי כמות גדולה ומועצמת של נתונים - ויש לכך השפעה מיידית עלי ועל המעשה הנוכחי שלי.
 

rainbow too

New member
הבחירה במה להתמקד.

זה נשמע פשוט.. לבחור במה להתמקד. מה עושים אם ההכרה שלנו ממוקדת בבן אדם, שאנו לא מעוניינים לחשוב עליו אך בכל זאת כל פעם קופצת תמונה שלו או סיטואצייה שלנו איתו בחיינו, השאלה היא איך משפרים את יכולת המיקוד?
 
שתי שאלות נפרדות.

לשפר את יכולת המיקוד: כל מה שמשתמשים בו, משתכלל. יש כמה פרמטרים לשיפור יכולת המיקוד, ביניהם: 1. במה כדאי להתמקד עכשיו? (מתוך אינסוף האפשרויות) 2. עוצמת המיקוד (ריכוז) (ועוד...) מה עושים אם ההכרה שלנו ממוקדם בבן אדם, שאנו לא מעוניינים לחשוב עליו אך בכל זאת כל פעם קופצת תמונה שלו או סיטואציה שלנו איתו בחיינו? לא נאבקים בזה. שואלים את עצמנו למה היינו מעדיפים שזה לא יקרה (התמונה הזאת...). ואז מטפלים בסיבה, בתשובה שנתנו. המערכת פועלת בחוכמה לפי בחירותנו. להאבק בה זה כמו להגיד לעובד שלנו "לך לשם" ואחר כך ללכת איתו מכות על כך שהוא מבצע את פקודתינו...
 

rainbow too

New member
../images/Emo6.gif תודה בן.../images/Emo98.gif

תודה שהזכרת לי שאני בוחר במה להתמקד. נזכרתי בתרגיל לשיפור יכולת המיקוד מתוך הספר של סאנאיה רומן מתקשרת את אורין, "מודעות פנימית", "אתה יכול לאמן את הכרתך לבחור במה לחשוב, ולא להרשות למשבותיך להתעורר באופן אקראי ולתפוס אותך באחיזתם. המחשבות בהכרה המאומנת נמצאות בה מתוך הזמנה ובחירה. אתה יכול להימנע מלחשוב על הדברים שאינך רוצה לחשוב עליהם. יש כמה שיטות שאתה יכול להעזר בהן כדי לאמן את הכרתך. אחת מהן היא לקחת חפץ כמו פרח, גביש או נר ולהתבונן בו במשך דקה שלמה. אם חודרות להכתך מחשבות אחרות פשוט דמיין שהן צפות והולכות להן בשעה שאתה ממשיך להתמקד בחפץ. בכך שאינך נותן להכרתך להתפזר, אתה מאמן אותה לחשוב על מה שאתה מכוון אותה. עשה זאת לשם ההנאה. ראה כמה זמן אתה יכול לכוון את הכרתך לחשוב על מה שאתה רוצה שהיא תחשוב עליו. ראה אם אתה יכול להאריך את זמן המיקוד היציב מדקה אחת לחמש דקות. הצעד הבא הוא להתבונן באותו החפץ, ואז לעצום את העיניים ולשחזר אותו בהכרתך עד הפרט האחרון - צבעו, המרקם שלו, מהותו. תרגיל זה עוזר לך להבחין ולהתבונן ומסייע לך לאמן את הכרתך לדייק יותר במה שהיא רואה מבפנים, שכן לעתים קרובות אתה רואה דבר אחד והכרתך מספרת לך שראית דבר אחר. זה גם מפתח את יכולתך להחזיק בהכרתך תמונה יציבה. לך הלוך ושוב, פקח את העינים ועצום אותן, עד אשר תוכל לחוש שהפרח או החפץ ממשיים בפנים כאילו ראית אותם בעיניך החיצוניות. תרגיל זה יעזור לך ללמוד להפוך את מה שאתה "רואה" בתוך הכרתך לממשי בעולם החיצוני. אם אתה מחליט שמה שתראה סביבך הוא יופי, ותתחיל לשים לב למה שיפה ותחזיק בדימויים אלה באופן בהיר בתוך הכרתך, לא יעבור זמן רב עד אשר תראה יופי בכל מקום, גם במקום שלא ראית או חווית אותו קודם. הכרה מאומנת יוצרת שלווה רגשית ושלום פנימי בכך שהיא מתמקדת ברעיונות גבוהים, בחכמה ובאהבה." תודה בן.
 

mga-abir

New member
מה עושים

משתדלים להיות מודעים להתמקדות. הווה אומר: אני מתבונן בעצמי, בפעולתי, בעולמי הפניצמי או החיצוני. מתבונן בתהליך חשיבה או בתהליך רגעי, או בפעולה(בעבודה או בכל מקום). אין זה קל ויש "נפילות" אך רק התמדה הופכת את הרגעים לארוכים יותר. ומתוך מצבים אלו יכול אדם להגיע אל מהותו שאינה נטמעת במושאי ההתבוננות. בברכה אביר
 

jongler

New member
מיקוד

היי בן טל-שחר, אני עוקב אחר ההודעות שלך זמן מה... מיקוד משמעו מאמץ - משמעו פעולה כפעולה נוספת על הפעולה וכך הפעולה נעשית קשה יותר(וניתן כמובן לפירושים אחרים). ישנה אפשרות לאמר : להתמסר - אין אני מעתה "מקשיב" אלא אני "ההקשבה" אני נמצא במוד של הקשבה - אני ומעביר המסר אחד! אין אני מנקה אלא אני הניקיון, אין מלוכלך יותר או מלוכלך פחות - אני במצוינות לניקיון. ניתן גם להישתמש בזה גם כ"מיקוד" : אני לא מתמקד בברך - אני הברך וכו´ אין אני שמתמקד , "אני" איננו אלא ה"מה" או ה"זה" ישנו, כנ"ל בזוגיות - אין אני אלא בת זוגתי.... באהבה JonGler
 

mga-abir

New member
jongler

בהגדרת הרעיון שהבאת הינך מציין הזדהות שלמעשה רחוקה ממודעות אך יתרונה הוא במיקוד. למרות זאת מודעות למיקוד הוא הדבר הקשה לביצוע, הוא מחולל השינוי. ראה מצבים בחיינו שהיינו שקועים בהם בכל הוויתנו, האם חוללו שינוי.? בודאי שלא. בברכה אביר
 
תודה, תודה ../images/Emo6.gif

מבלי לגרוע מכל שאמרת: כל טכניקה שאנחנו משתמשים בה גוזלת מאיתנו קשב מסויים, הדרוש תחילה כדי "להחזיק" בטכניקה. אם במצב זה הטכניקה מועילה, על אחת כמה וכמה אחרי משך זמן מסויים, שבו הטכניקה כבר נטמעת והופכת להיות בלתי-מודעת - ואז הקשב ששימש להחזיק בה, מתפנה. אנחנו בכל מקרה משתמשים באינספור טכניקות, הבנויות אחת על השניה, בכל נושא בעולם (חשיבה, הליכה ועוד ועוד ועוד...). כל ההכרה שלנו בנויה, בין היתר, כאוסף בל-ייאמן של טכניקות על-גבי טכניקות. לעיתים יש טכניקות שלא יעילות בשלבים הראשונים לשימוש בהן, עקב אפקט ה"החזקה" שלהן הדורש קשב רב (לדוגמא באומנויות לחימה לא מעטות), אך אחרי שמטמיעים אותן לתוך הבלתי-מודע, הן מועילות ביותר. חשוב לדעתי להבין שבכל מקרה אנחנו עושים זאת; בכל מקרה אנחנו משתמשים באינספור טכניקות (שאפשר לכנותן "טכניקות מיקוד"), אחרת לא היינו אף מצליחים לקרוא/לכתוב הודעה זו. ואפילו לא להכיר את עצמנו.
 
למעלה