אומן וכבוד הורים

אומן וכבוד הורים

לדוגמא ואחד מהורי לא בעד שאני אסע לאומן האים אני צריכה לשמוע להם או לטוס?
 

opoli

New member
כבוד

קטונתי מלייעץ כבוד אב ואם מצווה גדולה היא ואולם משציינת כי אחד מהורייך לא בעד אולם לא אמרת שהוא מתנגד בכל ליבו ונימי נפשו לנסיעתך, ואם סבורה את שלא תגרמי צער רב לאותו הורה יתכן וכפות המאזניים ייטו לנסיעתך ובכל מקרה, אם תוכלי לשוב ולנסות ולשכנע, והכל ברוח טובה, כך ייטב
 
"אחד היה אברהם"

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו מ"ש רבינו על הפס' הנ"ל....כאילו הוא לבד בעולם ולא יתבלבל מכל המונעים אותו...ודי לחכימא...(סליחה אם לא ציטטתי נכון, כי לא מצאתי את הכתוב) עיצה:
לצעוק לאבא מלך
 
זה לא בדיוק...

במקרים כאלה הרבה פעמים יש להעדיף את ה"שלום בית" והשלום... זה יכל ליעץ רק מישהו שמכיר את האדם אישית.... יכל להיות שהעיכוב מצד המשפחה זו "מניעה" ואז באמת יש לנהוג כמו "אחד היה אברהם" ולא להתיחס כלל למניעות מסביב... אבל יכל להיות שהעיכוב מצד המשפחה הוא "נסיון" ואולי הנסיון פה הוא דוקא לבדוק את היחס למשפחה ובין אדם לחברו? אני לא חושבת שמישהו מאיתנו יכל לפסוק בעניין....ממליצה לך פשוט לשאול רב או אדם קרוב שמכיר אותך...
 

sade1234

New member
השמטה

אולי בגלל שבכדי להבין משהו בדברי רבנו וללכת בעצותיו צריך להיות בבחינת אחד היה אברהם וכו'
 

פראזניק

New member
אם כן,

זו היתה אמורה להיות התורה הראשונה, לא? למה היא אינה נמנית על סדר התורות?
 

sade1234

New member
אולי ואולי

מפני שזה לא ממש תורה אם אפשרלומר אלא זאת דרך להגיע לתורה וכלשון רבנו וכן כל הרוצה לכנוס לעבודת ה' וכו' . וא"כ היה ראוי לכתוב זאת בליקוטי מוהר"ן ולא בליקוטי תנינא ?? אולי מפני הזמן שרבנו אמרה . דהיינו לאחר שנדפס הליקוטי מוהר"ן הראשון .
 
השמטה לא השמטה....

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו ההשמטה נמצאת בין א' ל-ב'...או כמו שאומרים העולם: "תקרא בין השורות"... "ואולי"(לפי טפשות דעתי) היא החוט המקשר...שמבלעדיו הכל קרוע... כמו שרואים בחוש ממש גודל ועוצם ההנהגה הנוראה הזאת למי ש... כי באמת(שיחות הר"ן נ"א) העולם הזה אינו כלום ולא עוד אלא גם מטעה אותנו לגמרי...ובהשמטה רבינו מפרט את "העולם" לפרטיו הפרטיים..."אביו ואימו ואשתו..." ואם נתבונן נראה בחוש שזו היא דרך "העולם"... היו היה מלך שהשאיר אוצר גדול ומסביבו בנה חומות... וכל בני הממלכה ניסו את כוחם אל זה האוצר... אחד עבר חומה אחת והשני יותר אך ללא הועיל... ובן המלך "ראה" ואמר כי הכל הוא אחיזת עיניים... והלך והגיע אל האוצר... כמו כן הנמשל מובן... " את זה תקבלו מאתי שלא להניח עצמו להעולם להטעות " אך לא לפני שצועקים ומספרים הכל לאבא מלך
... אוהב אתכם ככלות הנפש...אבק הנדרס לרגליכם...
 

פראזניק

New member
כן, "אולי" בלעדיה הכל קרוע

אבל יש גם עוד סיבה, לדעתי העניה: משמע מרבינו, שבלא שימוש בכלל הזה, של "אחד היה אברהם", קשה עד בלתי אפשרי להיות יהודי כשר. אבל, זה לא מן כרטיס מגנטי שמעבירים אותו כל פעם שרוצים לעשות משהו ומישהו מפריע. ההגדרה הראשונית היא ההגדרה ההלכתית. הכל כפוף לה, גם רבינו, שאמר בפירוש: "פרשו את ספרי כרצונכם, אבל אל תפגעו בסעיף-קטן אחד שבשולחן ערוך". איני מדבר על עצם השאלה הפותחת, אלא על המהירות לפסוק הלכה בעניינים כאלה. ביררת קודם שאכן, ע"פ ההלכה בעניינים כאלה מותר לסרב להורים? בדקת את הענין? למה לרוץ לפסוק בעניינים שאינם כה פשוטים? "אחד היה אברהם", אבל גם הוא לא הביט על קרוביו רק היכן שזה היה רצון ה'. צריך תמיד לזכור שגם כאן יש גבול, וכמה שהענין חשוב יותר, כך ההקצנה (הלא נכונה, להבדיל מהנכונה) גרועה יותר. מקווה שהובנתי.
 
מובן בהחלט...ועמכם הסליחה...

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו מחילה סליחה וכפרה... העולם הוא לא הפקרות...וזה באמת לא "כספומט"... וגם מובן עוד יותר ציוויו של רבינו...ללמוד פוסק כל יום. ב"ה נתחזק ביחד...
ובאותו ענין... ההורים הם לא המניעה\החומה, אז אל לנו לפרוץ את זאת החומה... ר' נתן אמר שעיקר המניעות הם במוח...והעבודה היא עצמית...לשבור את המניעות...עם העיצות של רבינו...להתחזק באמונה...ולצעוק עד לב השמיים.
 
מסכימה בהחלט...

אני גם חושבת שלרוב העניינים הם יותר מורכבים מסתם לדעת להתעלם ולהגיד על הכל מניעות.... אבל יפה שבכלל התייחסתם ככה לעניין שזו השמטה...אני תמיד חשבתי שסתם בזמן שכרכו את הספר זה נשמט איכשהו ובגלל שזה לא הוכנס לסדר התורות צרפו את זה כנספח.. אבל באמת הסיבה שהעלית היא יותר הגיונית... יפה..
 
שתי ההשמטות בליקוטי מוהר"ן

בליקוטי מוהר"ן חלק ראשון יש השמטה על גדולת רשב"י. בליקוטי מוהר"ן חלק שני יש השמטה על אחד היה אברהם. לכאורה נראה ששתי התורות הקצרות המופיעות שלא בסדר התורות נדפסו כך מפני שהן מאד קצרות. אמנם, יש בליקוטי מוהר"ן תורות קצרות כאלה גם בסדר התורות. ועדיין לא מובן כל כך למה נדפסו כך. בכל מקרה, נראה לי שניתן ללמוד משתיהן יסוד חשוב. ואולי מוהרנ"ת התכוון להדפיסן כמעין הקדמה לספרים. *** את הספר הראשון מוהרנ"ת בחר להתחיל את תורה על גדולת הצדיק האמת הרשב"י, ושבו תלויה כל התורה. וכתב שם "ועכשיו וכו'", וידוע שההמשך היה: "ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה" וכו'. וממילא את התורה יוכל האדם לקבל רק ע"י צדיקי אמת, וזה עיקר ההתקרבות אליהם, למצוא את עצמו ברוח הקודש של תורת הצדיק, כמו שכתב מוהרנ"ת בהלכות שלוחין בליקוטי הלכות. אם נדקדק בלשון הפסוק "כי לא תשכח מפי זרעו" נראה שדברי רבינו נמצאים בפשט הפשוט של הפסוק! הרי עצם הביטוי "תשכח מפי" הוא מוזר. איזו שכחה יש בפה? אלא הכוונה "כי לא תשכח", ואיך? "מפי זרעו" של זה שמרומז בפסוק. ולאחר שגילה לנו את חשיבות הצדיק לגבינו (שעל ידו לא תשכח התורה ונזכה לגאולה), כתב שמצד רבי שמעון בעצמו הוא עיר וקדיש, ורש"י פירש "ער לעולם וקדוש". והרמב"ן פירש "כי מאצילותם נתעוררו הפעולות". *** את הספר השני מוהרנ"ת בחר להתחיל בחשיבות העבודה העצמית של האדם, בבחינת "אחד היה אברהם". כי הכניסה לעבודת השם תלויה רק בו, ואין מי שיוכל לעזור לו. ועיקר הענין "שיחשוב שהוא יחידי בעולם". ודבר מופלא שבדיוק על הפסוק הזה (יחזקאל ל"ג כ"ד) פירש רש"י: " זה אחד מד' דברים שהיה רבי עקיבא דורש ואין רבי שמעון בן יוחאי תלמידו דורש כמותו", עיי"ש. ואולי ניתן לרמוז בזה שרבי שמעון גם הלך בדרך של "אחד היה אברהם", ועם כל התבטלותו לרבו רבי עקיבא, עדיין ייחודו העצמי והתורה שהשיג בעצמו היתה חשובה בעיניו. *** ואם נעיין נראה שיש כאן ראשי פרקים להדרכה עצומה על כל ענין ההתקרבות לצדיקים ועבודת השם של האדם. יש הבדל גדול בין תורת ברסלב לחסידויות אחרות, שמצד אחד בברסלב מרחיבים ומחשיבים את האמונה בגדולת הצדיק ובכוחו הגדול ובתיקוניו - אבל מצד שני רבינו לא לוקח ולא פוטר אותנו מן העבודה העצמית, שבה תלויה הכניסה לעבודת השם, והכל תלוי באדם עצמו ובהבנתו שעליו לחשוב שהוא יחידי בעולם, ולהלחם בכל המניעות. ולסיכום: מהצדיק צריך לקבל, תורה והתעוררות. ובעצמו צריך להלחם, ולייצר התחזקות.
 
מצוה מול הנהגה טובה

כיבוד הורים היא מצוה מן התורה. נסיעת נשים לאומן היא הנהגה טובה, אך לא ברור כלל אם הן נכללו בהוראת רבינו להשתדל להיות על ציונו. לכן כדאי שתנסי לשכנע אותם, ואולי להיעזר במישהו שיכול להשפיע עליהם, אבל ודאי לא לנסוע נגד דעתם. במיוחד שזה יכול להקשות עלייך אחר כך את היחסים איתם.
 
למעלה