דבורה יקרה שלום,
ראשית, חשוב שתדעי שזהו אופיה הבסיסי של התסמונת: התגברות והחלשות של טיקים ו- (כפי שאומרת אלמונית) "שאר ירקות".
אצלינו עד הנקודה שבה התחלנו עם שינוי התזונה- היו "עליות וירידות" בעוצמת הטיקים היומית והמגמה הכללית היתה של החמרה=(טיקים יותר עוצמתים ויותר מגוונים והתווספות הדרגתית של בעיות התנהגותיות) שינוי התזונה היווה נקודת מפנה- אחריו היה שיפור (פעם ראשונה שהיה שיפור עוצמתי יחסית וממושך יחסית) ואח''כ "רגרסיות" (שוב החמרה בטיקים אבל הטיקים שקבלנו היו חלשים יותר ממה שחוינו לפני השינוי בתזונה) והמגמה הכללית היתה של שיפור ולאט לאט הגענו למצב ש(כמעט) ואין את סימני התסמונת. כל פעם כשאני כותבת כאן בפורום אני מסתכלת אח''כ על הילד שלי כדי לודא שהמצב "עדיין טוב" כפי שאני מדווחת- ו..כן- כרגע ברוך השם אנו במצב שכמעט ואין אף סמפטום שהיה לפני התחלת שינוי התזונה- וזה מצב ממושך של כמעט 7 חודשים כבר.
חברי הפורום הותיקים ובעלי הניסיון כאן טוענים שאולי ניתן לשייך זאת לאחת ה"תקופות הטובות" של התסמונת- יכול להיות. אני לא "מספיק זמן בעייסק" כדי לומר. מה שכן, כאמור, השינוי בתזונה היווה אצלינו נקודת מפנה במהלך התסמונת (=ראינו תגובה למה שנתנו) ומאותה נקודה שהתחלנו- ראינו שהמצב (בה-ד-ר-גה, לאט לאט) הולך ומשתפר עד למצב כפי שהוא כיום.
וגם הפסקה של האומגה או ירידה חדה במינון- מחזירים לנו את כל סימני התסמונת (גם טיקים וגם התנהגותיים)- ניסינו. אני פשוט מנסה להיות כמה שיותר ברורה ומדוייקת בתיאור התהליך שעברנו כדי לא ליצור ציפיות שוא וכדי שתביני למה (אולי ) ניתן לצפות. אני חושבת שההתמדה והסבלנות עשויים להשתלם. אבל הדרך ממושכת.
לא פירטת כמה "חומר פעיל" (=EPA+DHA) יש בכל קפסולה..
בעיקרון המינון של האומגה 3 ש"עשה הבדל" אצלינו גבוה בהרבה ממה שאחיינך כרגע "צורך". כשילדי היה במשקל של אחיינך הוא קיבל כשתי כפיות ורבע של שמן הלימון של אלספה (=קצת יותר מארבע גר' "חומר פעיל") ביום. אם תאמרי לי מה המינון של הקפסולות שלכם אני יכולה לנסות "לתרגם" לך את זה למספר קפסולות.
אנחנו משתמשים בויטמין E של סולגאר - בקבוקון עם טפטפת שרשום עליו: ויטמין E טבעי, נוזלי,שמן נבט חיטה. 20,000IU MIXED TOCOPHEROL COMPLEX.כל 5 טיפות של המוצר הזה שוות ל 100יחב''ל של ויטמין E.
אם את נותנת את המינון המוגבר של האומגה שאנו נותנים מומלץ לעשות להוסיף 200יחב''ל ליום למזון. (=זה נטול טעם).
שימי לב, שעל המדף בבתי המרקחת יש מגוון סוגי ויטמין E.. (וחשוב לשים לב איזה מינון של ויטמין אתם רוכשים). שימוש בויטמין E אמור לשפר את "ביצועי" האומגה וגם אמור להגן מפני התחמצנותה בדם.
גובלינית תאמר שרצוי להתייעץ לפני נטילת מינוני תוספי מזון כאלו עם רופא או תזונאית- אני לא נגד (והעיקר שתפעלו בהרגשה טובה ).
ושוב- אחרי ניסוי וטעיה שלנו, ברור לנו שמה שהביא לשיפור לאורך זמן עד ל"התייצבות" זה לא רק השימוש באומגה אלה שינוי תזונה יותר כללי- כפי שתיארתי לך קודם.
לגבי החלק האחרון במכתבך- גם אנחנו לא ממש דברנו על הטיקים עם הילד.
שכשהיינו אצל הנויירולוגית היא דברה איתו על זה ושאלה אם הטיקים מפריעים לו וכו'.. (בשלב הזה זה עוד לא הפריע לו, אבל הוא היה מודע- הוא היה אז בן חמש וארבעה חודשים.. )
בשלב מאוחר יותר, כשהכל החריף, הוא עצמו שאל אותנו על הטיקים שהפריעו לו.. לכן הבנו שכנראה יש מקום להתייעצות נוספת עם נויירולוג כדי לראות איזה טיפול אפשר לתת לו כדי להפחית את הטיקים כי זה כבר כן הפריע.
אם אתם רוצים לדבר איתו על הטיקים- נראה לי שהפורום הזה הוא מקום טוב להתייעץ לגבי איך הכי טוב לעשות זאת (ואם בכלל). יש כאן אנשים עם הרבה ניסיון חיים שישמחו לסייע. (לדעתי כדאי גם להתייעץ עם פסיכולוג).
לנו נאמר בהתחלה (בשלב הראשוני)- להתעלם מהטיקים ובשלב שבו הוא התחיל לשאול בעצמו למה הוא "עושה כך" ייעצו לנו לקחת אותו לפסיכולוג כדי לסייע לו ולנו להתמודד עם הסימנים ובמקביל ללכת לנויירולוג כדי לקבל אולי תמיכה תרופתית, שבסוף החלטנו לא לקחת.
זהו, אני מקווה מאד שהתשובה שלי תסייע, ואני כאן לכל שאלה\בקשה בהמשך.
שיהיה המשך שבוע שמח.
