אולי מישהו יוכל לתת עיצה טובה?

קובה 1

New member
אולי מישהו יוכל לתת עיצה טובה?

הסיפור הוא כזה: בן 60 (גמלאי), אושפז בבי"ח פסיכיאטרי לפני שנתיים עם התקף קשה של הזיות קוליות, פרנויה. אף אחד לא ציין שמדובר בסכיזופרניה- כנראה שכן. המחלה פרצה בשנות ה 20 לחייו ועם תרופות תפקד נהדר כבעל, אבא, מפרנס. בעקבות הפסקת התרופות, חטף את ההתקף הקשה שכאמור גרר את האישפוז. מאז,חזר לתרופות, נעלמו ההזיות, כבר לא פרנואיד אבל ישנו דיכאון חמור המלווה בפרצי בכי, חרדות ודאגות. הפסיכיאטר המטפל בו טוען שההתקף האחרון הותיר רגישות, והדיכאון נורמלי. נתן מרשם לכדורי ארגעה.הכדורים לא ממש עוזרים. יש ימים שהם בסדר, ויש ימים מאוד דכאוניים. שאלותי: 1. מה דעתכם? מה הייתם ממליצים לעשות? 2. אישתו חשבה על פניה לטיפול פסיכולוגי דרך קופ"ח מושלם ועל פניה לפסיכיאטר מומחה (זכאים מטעם קופ"ח ל- 3 יעוצי מומחה בשנה). הבעיה שהיא ממש לא מעורה ואיננה יודעת למי לפנות. התוכלו לתת המלצה לפסיכיאטר מומחה ופסיכולוג באיזור הצפון? אני מודה לכם מראש על כל עיצה והמלצה
 

jinjetta

New member
אני מציעה

לפנות קודם כל לפסיכיאטר המטפל. להסביר שהכדורים לא עוזרים, וכי המצב אינו רגיל (כמו שסיפרת, עד להתקף הזה הוא תפקד נהדר). אין סיבה שאדם שתפקד היטב יסבול כל כך. אם בכל זאת הפסיכיאטר לא משתף פעולה (דבר תמוה בפני עצמו) הייתי מציעה לפנות לקופת חולים לבדוק אפשרות להחלפת הרופא המטפל או לקבלת יעוץ נוסף אצל רופא אחר. מוטב דרך קופת חולים מאשר להוציא הון תועפות על רופאים פרטיים לפני שבודקים אלטרנטיבות אחרות. בהצלחה וכל טוב
 
הפסיכיאטר הזה לא נשמע לי טוב

אך אני לא פגשתי אותו מעולם. 1. רק היום, לאחר סופשבוע דכאוני ונורא, נתן הוראה טלפונית לשנות את מינון כדורי ההרגעה. 2. החולה בקש מהפסיכיאטר שיפנה אותו גם לפסיכולוג אולם הפסיכיאטר סרב בטענה שהמצב לא פתלוגי ושפסיכולוג לא יהווה פתרון. המעבר לפסיכיאטר אחר תהיה לחולה קשה. אני חושבת שפתרון עדיף יהיה יעוץ מומחה של פסיכיאטר. השאלה למי לפנות? כאמור מדובר באזור הצפון. תודה על התשובה
 

jinjetta

New member
לדעתי קופת חולים

גם עבור הייעוץ המומחה. מאוד תמוה בעיניי מה מפריע לפסיכיאטר להפנות את המטופל שלו לפסיכולוג, אבל אולי גם את זה אפשר לעשות דרך קופת חולים, בלי קשר לרופא המטפל. אולי כדאי לבדוק גם אופציה נוספת של פעילות חברתית(?), קבוצת טיפול-שיחות, פיתוח תחביב כלשהו. יכול להיות שהשילוב של הגמלאות יחד עם ההתקף פגעו בתחושת הערך העצמי של האיש, מה שמגביר את תופעות הדכאון. צר לי על שאינני יכולה להיות ספציפית יותר - אני לא כל כך מתמצאת באזור הצפון
האם החולה עצמו אומר מה הוא היה רוצה לעשות? אולי כדאי לשאול אותו, אולי תגלו שהחלפת הפסיכיאטר לא תהיה כל כך קשה - לפחות בתור נסיון..
 

קובה 1

New member
עלית על נקודה בהחלט נכונה

והיא אותה פגיעה בתחושת הערך העצמי, הבטחון העצמי. כך נראה לי. לגבי פיתוח תחביב, ניסינו לעודד אותו לכך. בשל הדכדוך קשה לו לתפוס יוזמה, ולהכנס לפעילות. הוא כן משתדל לעסוק בלמידה עצמית בנושאים שמעניינים אותו בבית- קנה ספרים ואת כל הנדרש. הוא אדם לא חברותי מטבעו, פשוט כזה באופיו. אבל לאחרונה בשל הדיכאון שנחת עליו החל גם להמנע מאירועים משפחתיים וכד'. בינתיים הגברת המינון של כדורי ההרגעה לא עוזרת. המתיחות בינו לבין אשתו עולה וגוברת מיום ליום. המצב לא טוב. תודה על תמיכתך. הייתי שמחה גם לשמוע על נסיונם של אחרים (לאן נעלמו כולם?)
 

ל ו ל י ת

New member
שלחתי לך מסרים

לשני הניקים. אנא אנא תעדכני אותנו מה קורה. שתהיה רפואה שלמה. ושהאיש ירגיש טוב הכי מהר שאפשר.
 
לא בצפון

ובכל זאת ממליצה בחום רב על פרופ גרינאהוס שיושב בבית הרופאים בבאזל תל אביב וניתן למצוא אותו גם בתל השומר ...שוה נסיעה בהצלחה
 
לא תמיד רופא יודע באיזה

כימיקל להרגיע את הפצינט,תבדקו!!לפי תאוריכם המינונים שהוא זקוק להם זה לא קסנקס 0.5 מ´ג ולא ואבן 10 מ´ג,יכול להיות שאסיול 10 מ´ג ירגיע אותו לפעמים ביום.האם הוא לוקח הלידול? הוא לוקח תרופות נגד ת.לואי? יכול להיות שהוא באקטיזיה שזה חוסר שקט ולא יודע לבטא זאת,שיהיה במעקב צמוד לא חיבים מומחה למקרה שלכם,תהיו בריאים
 

קובה 1

New member
מכיוון שמה שכתבת הוא סינית עבורי

אני אעביר את המלצותיך לאשתו. רק רציתי להעיר, שמטרת נטילת כדורי ההרגעה היא לא לשם הרגעה. הוא לא סובל מחוסר שקט (אם כי היתה אצלו תופעה כזו בעבר) אלא מדיכאון. זה הגיוני לתת כדורי הרגעה (ואבן) כטיפול בדיכאון? כמו שהזכרתי הפסיכיאטר המטפל טוען שלא מדובר בדיכאון פסיכיאטרי אלא רגישות או שריד שנותר מאז ההתקף (לפני שנתיים).
 
למעלה