אולי המשיח יהיה הומו

רiאיש

New member
חביבה עלי אימרתו של ליבוביץ בנוגע למשיח

"אני מאותם בני אדם שמאמינים שהמשיח יבוא. "יבוא" לעולם. משיח שבא הוא משיח שקר. כי מהותו של המשיח שהוא "יבוא"."

http://www.youtube.com/watch?v=Wq7xiOndJw4
 

datibalev

New member
זה נשמע נחמד, אבל זה פשוט קשקוש.


אמירה פילוסופית ריקה מתוכן...
אלא אם ננסה להסביר אותה קצת אחרת...


כאשר אתה מצפה למישהו אתה מכין את עצמך לקראת הזמן בו הוא יבוא.
אם אתה יודע שהוא לא יבוא, אז ממילא אין בשביל מה להתכונן לבואו.


בספר שיצא לאחרונה של הרב שג"ר זצ"ל על יום העצמאות הוא מברר את העניין הזה.
השאלה היא אם אתה מצפה למשיח שיבוא פתאום, ולבית מקדש שירד משמיים, אז אתה יכול להמשיך לחכות...

הגישה צריכה להיות שהמשיח מגיע כל הזמן ומתקרב. ועלינו לעשות משעים שיקרבו את בואו.
לעומת זאת לחכות למשיח זה בדיוק להיפך, אין אפשרות לעשות שום דבר עד שהוא יגיע.


ככה שאולי אפשר להסביר את דבריו על פי זה. כי אנשים מחכים כל כך שמשיח יבוא עד שהם מרגישים שעד אז אין שום דבר שאפשר לעשות.
אבל גם אם זו לא הייתה הכוונה אז אני פשוט ממש לא מסכים אם האמירה שלו. השאלה היא בכל מקרה לא מה יהיה, אלא מה עושים עכשיו, בהווה.
 

רiאיש

New member
בוא לא נגיד על דברים של בן אדם "קשקוש"

אתה יכול להסכים איתם, אתה יכול להתנגד אליהם, אבל לכנות דברים "קשקוש" זה פשוט בריחה מהתמודדות אמיתית.
 

datibalev

New member
זה העניין של כותרת, היא לא מחליפה את התוכן


במה שכתבתי בתוך התגובה התייחסתי לגוף הדברים ולמה שאני חושב עליהם.


בכותרת הבעתי את חוסר ההסכמה שלי עם תוכן הדברים מבחינה רגשית ובאופן בוטה.

אם הכותרת שלי הייתה ללא כיסוי אז באמת הייתי צריך למצוא דרך אחרת להביע את דעתי.

לא להתייחס לדברים שכתבתי זו הבריחה האמיתית.


בסופו של דבר לא שללתי את המשמעות הרחבה של הדברים שיכולים להתפרש לכמה כיוונים..

מה שכן שללתי היה רוח הדברים מהם לכאורה נובעת האמירה הזאת והמטרה אליה היא מובילה.
 

Nחמן

New member
שלום לך, דתי בלב

פעם הייתי צעיר יותר ומשתתף פעיל בפורום. היום אני "זקן" בן 60 + ואיש לא מסתכל עליי.
ממש עכשיו קראתי את דבריך האחרונים ואני מודה, שפרט לגיל אנחנו כמעט דומים זה לזה בייחסינו לדת.
אני אדם דתי (ולא חילוני עם כיפה) ומאמין גם במעשיי. אני מקפיד על שמירת שבת, כשרות ושאר המצוות ואפילו לומד תורה כמה שעות ביום.

ראיתי כאן כמה תגובות וכגולש ותיק גם מכיר את המגיבים. אני שמח, שיש כאן מגוון דעות, ושאיש לא פגע בזולתו בגלל הבדלי דעות או השקפות. כך למשל את פורטי. הוא התארח אצלי מספר פעמים ואף אני התארחתי אצלו (כאן בארץ. לא בקנדה) והיה ממש כייף, שאנחנו יכולים גם לדבר ולא לחשוב רק על סקס.

איך מסתדרת ההומוסקסואליות אצלי? אמר כאן פורטי היקר: נטייה לא בוחרים אבל אמונה אפשר לבחור. אם כן, אני לא בחרתי באמונה, כי אני מאמין על מיטב כושר השיפוט שלי, שכך צריך להיות. אז איך אני מסתדר עם הנטייה? אכן לא קל. אני לא חושב, שיש מישהו בגילי, ששינה את הנטייה לאחר חמישים שנה, ואפילו אלה שמאמינים בעצת נפש יודו, שאין ניסיון שינוי בייחס לגילי.

אני חייב להודות, שדבריך נעימים למקרא ולמשמע ואשמח גם לקשר אישי משום שאינני מצוי בפורום כמימים ימימה.

ועוד משהו: שמתי לב, שצבע הניק שלך הוא אדום. משמע, שאתה נחשב כגולש מצטיין. לא זכיתי להכירך אבל אני סומך על אופיר - מנהל הפורום הוותיק, שעושה עבודתו נאמנה מזה כחמש שנים (?) ואפילו את ספי קודמו זכיתי להכיר (רק הוותיקים ביותר זוכרים אותו) והוא זה שהמליץ על אופיר לאחר שבעצמו היה גולש מצטיין זמן קצר עד ששינה את צבעו לכחול.

אני מאחל לך הרבה הצלחה בפורום ומקווה, שדבריך ישמשו דוגמא לרבים.
 
זה רחוק מאוד מפשט הכתובים

המשיח הוא מלך שיגאל אותנו משעבוד גלויות.

יש לו תפקיד מוגדר, והוא מהווה תחילה של זמן מוגדר. כך לפי התנ"ך וחכמינו לאורך כל הדורות.
 

רiאיש

New member
כנראה שבעניין הזה אני כופר בעיקר

או לפחות בעיקר של הרמב"ם.

וכבר כתב על עיקר האמונה הזה החת"ם סופר: "אי אפשר לי בשום אופן להאמין שתהיה גאולתנו אחד מעיקרי הדת ושאם יפול היסוד תפול החומה חלילה... ואין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בניין" (שו"ת חתם סופר, חלק יו"ד, תשובה שנ"ו)

ליבוביץ מציב את המשיח והגאולה בעתיד הבלתי מושג, באינסוף ובכך גואל אותנו ממשיחי שקר, מציפייה אובססיבית לגאולה, דיונים עקרים דוגמת "ראשית צמיחת גאולתנו", ומטורפים למיניהם המנסים לקרב את הגאולה.

וכן בדבריו של הרמב"ם עצמו - ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח, יבוא אלייהו. וכל אלו הדברים וכיוצא בהן לא יידע אדם היאך יהיו, עד שיהיו: שדברים סתומים הן אצל הנביאים... ועל כל פנים, אין סידור הוויית דברים אלו ולא דקדוקן, עיקר בדת.
ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות, ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא בהן; ולא ישימם עיקר--שאינן מביאין לא לידי אהבה, ולא לידי יראה..."
(הלכות מלכים, פרק יב, הלכות ד-ה)

ולהרחבה ראה שיחה של רביצקי עם ליבוביץ על הנושא
http://www.tpeople.co.il/leibowitz/ebook.asp?id=29#_ftnref5
 
האמונה בבוא המשיח והגאולה היא עיקר יהדות

לא רק כי הרמב"ם הכניס את זה לי"ג עיקרים, אלא כי זה התקבע בימי בית שני באופן בולט ומובהק. היהדות כפי שאנו מכירים אותה היא משיחית מעל 2000 שנה, וזה אני לא מכליל את נבואות הנחמה והגאולה של התקופה לאחר חורבן בית ראשון. למעשה אפילו בפרשת האזינו מבטיח משה קיבוץ גלויות ותיקון הברית לאחר גלות ממושכת.

הכחשה של בוא המשיח או גאולה (הכמיהה האסכטולוגית) היא כפירה של ממש ביהדות. דבריו של החת"ם סופר, אם אנו מבינים אותם כפשוטם (ואודה שלא העמקתי בהקשר), הם כפירה ומינות. ובכל מקרה, אמירתו שלו ושל ליבוביץ' הם שולי שוליים של היהדות, ובוודאי לא מייצגים את פניה האמיתיות.

נכון שלגבי מהותו של משיח- יש מחלוקת ואין הרבה פרטים. אבל לגבי קיומו- אין חולק
 

רiאיש

New member
זה לא הופך את זה לעיקר אמונה

גם האמונה בגן עדן וגיהנם היא תוספת שהתווספה ליהדות בימי הכתות של בית שני - עדיין אי אפשר לטעון שאמונה בגן עדן וגיהנם היא עיקר ביהדות ('עולם הבא' זה סיפור אחר), למרות המקום הנרחב שהיא תופסת בדברי חז"ל.

לדעתי צריך להבדיל בין שני מושגים - 'עיקר אמונה' ו'אמונה עיקרית'. ניתן לטעון שהמשיח והציפייה לגאולה הם אמונה עיקרית ביהדות, לטעון שהם עיקר אמונה - זה מרחיק לכת.

החת"ם סופר לדוגמא בדברים שציטטתי קודם מדגיש ש: "אין זה עיקר ולא יסוד לבנות עליו שום בניין, אך כיוון שעיקר יסוד הכל להאמין בתורה ובנביאים ושם נאמר גאולתינו האחרונה בפרשת ניצבים ובפרשת האזינו כמו שאמר רמב"ן שם והרבה מזה בדברי נביאים, אם כן מי שמפקפק על הגאולה הלז הרי כופר בעיקר האמנת התורה והנביאים"

דהיינו, העיקר איננו המשיח אלא האמונה בתורה ובנביאים - שממילא מדברים על הגאולה ועל המשיח, אך מכיוון שהעיסוק הועבר לתורה ולנביאים אני יכול להפעיל עליהם כלים פרשניים לגיטימיים, למשל פרשנותו של ליבוביץ.

ובנוגע לזה - כל חזונות אחרית הימים הם קרעי קרעים מעורפלים ומלאים בסתירות, ואמרו על זה חז"ל "כל הנביאים נסתכלו באספקלריא שאינה מאירה", ותוספות ביבמות (עוד ציטוט אהוב על ליבוביץ) אמרו: "אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות".

הקביעה שלך ש"אמירתו שלו ושל ליבוביץ' הם שולי שוליים של היהדות, ובוודאי לא מייצגים את פניה האמיתיות" היא גוזמא שאינני יודע מהיכן הבאת אותה. מספיק לציין שרוב היהדות כיום היא רפורמית ואת האמונה במשיח ובקיבוץ-גלויות המירה הרפורמה ב"רעיון משיחי" אוניברסאלי, שלפיו יגיע העולם כולו, באחרית-הימים, לתקופת שלום ורעות.
גם ביהדות האורתודוקסית ישנו מקום ומרחב למגוון פירושים ועמדות, לטעון שדעה מסויימת מייצגת את "פניה האמיתיות" היא פשוט בדיחה.
 
אין פה ויכוח

אם הרמב"ם קבע כי "בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא" כעיקר אמונה בי"ג שלו, נוסח שהתקבל בקרב כל עדות ישראל, אז הוויכוח פה מיותר לגמרי בעיניי. הוויכוח אם זה עיקר אמונה או אמונה עיקרית הוא בעיקר סמנטי. כמו הוויכוח אם יש להאמין שהמשיח יבוא או להאמין בנביאים שאומרים שיבוא. זה קוסמטי.

אדם כיום שיכפור בקיום של גן עדן וגיהנום כופר חלקית ביהדות.

אם ליבוביץ רוצה לכפור בכך - זכותו. מעטים מאוד מאוד האנשים שיסכימו, ולכן הוא אכן שייך למחוזות של שולי שוליים. שוליים של האורתודוקסיה הרבנית המסורתית. מבחינתי הקונסרבטיבים והרפורמיים מחוץ לדיון הזה.
 

רiאיש

New member
אכן אין פה ויכוח

רק נסיון שלי להראות לך שמה שאתה מגדיר כדברים חקוקים על אבן הוא ממש לא ככה, ושמדובר בפרשנות לגיטימית בתוך הגבולות האורתודוקסים.

בכל מקרה מה שאהבתי אצל ליבוביץ זה שהוא לוקח את הנוסח של הרמב"ם ש'התקבע' ומפרש אותו בצורה מוצלחת ביותר - "יבוא" לעולם. משיח שבא הוא משיח שקר. כי מהותו של המשיח שהוא "יבוא".

כמה הערות קטנות:

- ההבחנה בין עיקר אמונה לאמונה עיקרית כלל וכלל איננה סמנטית. ספר העיקרים מגדיר עיקר אמונה כ"יסוד שבלעדיו יתמוטט הבניין". בעוד אמונה בנכונות התורה (ובנביאים) היא יסוד אמונה לפי כל חכמי ישראל לאורך הדורות, האמונה במשיח כלל וכלל איננה כזאת. כשאני מגדיר משיח כעיקר אמונה לא ניתן לחלוק על זה, לעומת זאת כשאני מגדיר את נכונות התורה והנביאים כעיקר אמונה אני יכול להפעיל עליהם כלים פרשניים לגיטימיים (שבעים פנים בתורה) ולפרש את אחרית הימים בצורות שונות מהמקובל.
וראה https://he.wikipedia.org/wiki/עיקרי_האמונה_היהודית#cite_note-1

- אינך יכול לאחוז את החבל מתוח בשני קצותיו - מצד אחד אתה מקדש את י"ג עיקרי הרמב"ם, מצד שני אתה טוען שמי שאינו מאמין בגן עדן וגיהנום כופר חלקית - כשהרמב"ם עצמו טען שאין דבר כזה גן עדן וגיהנום, רק עולם הבא (ראה הלכות תשובה ח, א)
 

datibalev

New member
אז אתה בעצם מנסה לערער את היסודות

האמירה שפירוש נחשב "מוצלח" כאשר היא נאמרת על פירוש מאולץ גובלת באבסורד. כמובן שכל דבר אפשר לפרשן, ולכל אחד יש את הפירוש הייחודי שלו. אבל יש גבול שעובר בין להציע הסבר לדברי הרמב"ם, לבין אמירה שאתה לא רוצה לעמוד מאחוריה אז אתה אונס את הכתובים כדי שיתאימו לדבריך...

מה שכן אני גם יוצא נגד האמירה של אחכה לו בכל יום שיבוא, אבל זה לא הרמב"ם אז אין לי בעיה עם זה. גישה כזו אומרת שלחכות זה לשבת בחיבוק ידיים שמשהו יקרה, משהו שמישהו אחר יעשה. ובעצם זו הגישה החרדית-גלותית שמסתגרת עד השלב שהמבול יחלוף והמשיח יבוא על חומר או משהו כזה.


הגישה של ליבוביץ' היא הקיצונייות השנייה. אלא שבגישה שלו אין תקווה נאיבית כמו אצל החרדים, אלא ייאוש ואיבוד אמון בעולם הזה וביכולתו להיגאל. כאשר אין למה לצפות בעצם אין לאיפה לשאוף. אין מטרות ואין השגים. גישה זו מתנגדת לכל אלו שמנסים להביא את המשיח בכח על ידי יצירת מצבים בלתי נסבלים מבחינה מדינית או חברתית.


דעת הרמב"ם שכולם יסכימו עליה {וכבר העלו אותה לפניו כמובן} היא של שביל הזהב או דרך האמצע. במקרה הזה זו לא סתם פשרה בין שתי גישות, אלא סינתזה שלהן. צריך לצפות לגאולה, אבל צריך להיות ריאלי. כיום יש מילת גנאי די נפוצה, והיא משיחיסת, שהיא במקום מסויים מוצדקת שהיהדות אינה אנרכיסטית מטבעה. ולכן יש את גישת ליבוביץ שמתנגד לכל ריח של משיחיות הזויה. ומצב שני יש את אלו שרואים את המצב הקיים בכך שעלינו לארץ והקמנו מדינה [לא אנחנו אלא אבותינו] הגענו אל המנוחה ואל הנחלה. בשלב זה אנו נזקקים לאמונה שעוד חזון למועד.
 

פורטי40

New member
שבתאות, שבתאי צבי

אלו המילים שעולות בדעתי כשאני רואה את המשיחיות בארץ, גם של אלה המנסים להניח אבן פינה לבית המקדש בהר הבית , וגם של החב"דניקים עם "המלך המשיח" שלהם.
משיחי שקר היו ויהיו.
אני מעריץ את ליבוביץ' על האומץ שלו, להזריק ריאליות והיגיון לתוך הדת ומינהגיה.
 

datibalev

New member
אין לי בעיה עם זה

להוסיף ראליה זה סבבה.


להרוג את האמונה זה כבר משהו אחר...


יש מסורתיים שמעדיפים לקחת ערכים ולעזוב את המחוייבות של הדת.

ויש דתיים שמעדיפים ללא העול של האומנה באל שמדבר אל בני אדם, הרי זה לא ראלי...
 

פורטי40

New member
האמונה שלו הייתה חזקה

אבל הוא נכנע למוסכמות הממסד הדתי, ולא נהה אחרי ההמונים. אני לא חושב שהוא התכוון להרוג את האמונה, אלא לזקק אותה מתוך הסיגים.
 

datibalev

New member
בשכל אולי

אבל מבחינה רגשית האמונה שלו הייתה די יבשה...

הדוגמא הכי טובה היא ביחס לתפילה, אם כי גם בגישה זו יש נקודה חיובית.

מה שכן ברור שהוא לא נכנע למוסכמות וראה פגמים בגישה האמונית שהוא לא יכל לשתוק עליהם.
 
למעלה