אוליבר

[willo]

אוליבר

טוב, אז חשבתי שהבוקר כבר תהיה התייחסות אבל עדיין אין, אז אולי אני אתחיל. אני מאוד אוהב לראות מחזות זמר, ולמרות שלא ראיתי את הסרט, לא ראיתי שום הופעה ואיני סטודנט לתיאטרון (כך שלא הכרתי את השינויים מהספר המקורי והמרתק), שמחתי ללכת עם הילדות (7.5 ו- 9.5) לראות את ההצגה, ולמרבית ההפתעה הגעתי גם להצגה הראשונה. בשורה התחתונה הבנות מאוד נהנו (אבל הן גם אהבו את צלילי המוזיקה עם רמה מסינגר שלדעתי היה תת רמה) אז זה לא המבחן, אבל יש מספר בעיות. הבעיה הראשונה היתה בכניסה - אין תוכניה, הכיף שלי בתאטרון זה לקנות תוכניה, לקרוא אנקדוטות קטנות, פרטים על השחקנים, לזהות אותם מהתמונות, כאן כלום - נאדה - ואקום מוחלט... מה יש לנו - עלון בן שני עמודים שכולל את תקציר העלילה (עם שמות השירים) ושמות השחקנים וההפתעה הראשונה העלימו את דיקנס על פי העלון מי שכתב את ה"ספר" (כתוב Book) הוא ליונל בארט - הי אפילו הבת שלי בת ה9.5 שהכירה בעל פה את הסיפור ידעה שזה דיקנס. את תפקידי הילדים (אוליבר, דודג'ר ובת') משחקים לסירוגין שני ילדים - אבל אנחנו לא יודעים מי שיחק באותו ערב כי לא חשבו לספר לנו, אז יסלחו לי הילדים שאיני מציין את מי אני קוטל ומי משבח כי אני פשוט לא יודע מי הופיע אתמול. האכזבות - קודם כל אוליבר - ילד חמוד אבל הוא לא מתאים לתפקיד וכל הזמן מחייך, גם כשאוליבר עצוב. רודפים אחריו, הוא בלילה אצל הקברנים, נח מציק לו ו אוליבר משדר "אשראי יתום אני" אבל זו לא ההצגה הזאת. ההצגה קמה ונופלת על הילדים (ופייגין), הוא לא הורס אבל לא נתן הופעה של וואו ומהווה פספוס לדעתי. גיל פרנק/ביל סייקס - אני לא יודע אם זה הבימוי, הכתיבה של בארט (אני לא מכיר) או הסאונד הדפוק אבל כשהוא שר לא הבנתי מילה!!!, כשהוא שיחק הוא היה טוב אבל לא מובן (ממלמל "העיניים שלי" והילדה שלי שמכירה את הסיפור אומרת לי שזה לא מובן למשל) הדמות שלו היא הפיספוס הגדול ביותר של שחקן ענק. יעל עמית/האלמנה קורניי אלברט כהן/מר באמבל בחצי הראשון - מה שכתבתי על ביל פרנק לגבי הסאונד, בשירים לא הבנתי מילה אבל בחצי השני כשהם לא שרים הם פשוט מקסימים. ישראל גוריון / מר בראונולו - בכלל לא הרגשתי שהוא משחק, לא שר, נוכח על הבמה כמו פלקט. אהבתי - דודג'ר - לא יודע מי שיחקאותו אתמול אבל הוא היה טוב, ממזר קטן וחמוד שהאפיל על אוליבר ולא פעם חשבתי שחבלב שהשחקן הזה הוא לא אוליבר. אניה בוקשטיין/ננסי - שרה ברור, שיחקה יותר טוב ממה שציפיתי (מודה לא ראיתי אותה בשיר שלנו) ובקיצור השאירה רושם אדיר. ששון גבאי/פייגין - בחירה מושלמת, שיחק טוב, הפתיע בשירה ובקיצור כוכב ענק שממלא את התפקיד. התפאורה - היתה חכמה, עבדה יפה, בלי במה מסתובבת החליפו כל הזמן תפאורה בצורה טובה. הסיכום - בהחלט נהנתי, הטובים היו יותר טובים מאשר הרעים, הבנות נהנו (אם כי כשביל רוצח את ננסי הן התחבאו בחיכי) אבל איפשהו יש הרגשה של פספוס

 

[חייםחייםחיים]

על אוליבר

אלה הצגות הרצה והביקורת מוזמנת ליום שישי.אשמח להביא חוות דעתי ביום זה. חבל שלא ראית את הסרט, כדאי לך לצפות עם הילדים. מרק לסטר שם הוא די בינוני וגם הוא צוהל כל העת.(כדי כך שהדביקו לו קול של נערה אחרת לפחות בשיר אחד). דודג'ר בסרט זכה באוסקר משנה ורק חבל שהשחקן ששיחק אותו ,ג'ק ויילד, מת ממחלה קשה לפני שנתיים.מעניין איך תהיה ההפקה החוזרת בלונדון בדצמבר, שם יופיע בתפקיד פייגין לא אחר מ"מיסטר בין", הלא הוא רואן אטקינסון. המשך יבוא

 

[daganbgan]

אוליבר - המחזמר ביקורת שלי

הערב צפיתי במחזמר במשכן לאומניות הבמה הנעים והנחמד. ראשית, אני חייב להודות שעד לפני כשנה בערך לא הייתי כ"כ מאוהביו של משה קפטן. השם שלו תמיד העלה בי קונטציות של הפקות חנוכה חד פעמיות ולא בתור במאי מחזות זמר מכובד. יותר מזה, את צלילי המוסיקה עם רמה מסנגר כלל לא אהבתי (בהתחשב בעובדה שאני חסיד של ההפקה הקודמת עם חני נחמיאס). מאז שראיתי על הבמה בתיאטרון בית לסין את ההפקה של אבניו קיו ידעתי שיש משהו חדש. ברגע שנותים לו חומר איכותי ואת היד החופשית הוא מוציא מעצמו דברים טובים. הרשתי לעצמי להתאהב באבניו קיו ויותר מזה בכנר על הגג... כן.. את ההפקה הזאת ראיתי 3 פעמים וקשה שלא להתרגש כל פעם מחדש... סוף סוף אפשר להגיד שיש מחזות זמר ברמה שלא היתה מביישת שום במה בווסט אנד או בברודווי. וזה בשפה שלנו בסהכ חצי שעה נסיעה מהבית. בנינו, מי לא הכיר את המחזמר אוליבר ? לפחות מהסרט המפורסם. את השיר "אומפהפה" הייתי מזמזם לא פעם בשיעורים בבית הספר כשהמורה היתה מנסה להסביר לנו איך פותרים את תרגיל במטמטיקה. לשמחתי, גם הפעם, משה קפטן לא אכזב ושמר על הסטנדרטים שהוא קבע לו לאחרונה. החל מליהוק שלדעתי היה מושלם. אוליבר היה נחמד ועוצמתי לילד יש יכולות ווקליות מצויינות והתאים לתפקיד במיוחד. רק לדעתי צריך היה טיפה לספר אותו כי ממש לא רואים לו את הפנים. הפוני הסתיר. את דוג'ר שיחק ילדון חביב אך עם קול מעט צרוד שגם זה גוון מעניין ביותר חבורת הילדים היתה נהדרת ומקצועית בהחלט את ננסי גילמה האחת והיחידה אניה בוקשטיין. עם יכולות וקוליות אדירות ! נעלי העקב ותוספות השיער גרמו לחבר שהגיע איתי להצגה לשאול אם מדובר במיכל ינאי (ישבתי שורה ראשונה באולם !). ביל סייקס, גיל פרנק, היתה הפתעה. טוב, הוא לא זמר גדול אבל נוכחות מאיימת לבחור הזה יש ! הוא העביר את התפקיד שלו בצורה המושלמת ביותר. פייגון, לדעתי הפתעה ענקית ! זה לא חדש ששון גבאי שר ורוקד, ראינו את זה בפיטר פן ב 89. אבל בהחלט בהחלט הוא נתן שם הופעה שאני אישית לא אשכח עוד הרבה מאוד זמן !!. תפארוה מצויינת. ניצול יפה של הבמה! תלבושות יפות מאוד!! תאורה מצויינת ! כיאוגרפיה מצויינת ! תעשו לעצמכם טובה.. שעתיים וחצי של כייף בהשקעה של 100 שקלים זה שווה את זה רק חבל שאין תוכניה!! מחכה כבר לראות את עלובי החיים ומרי פופינס על במות ישראל תהנו

 

[מאיהל]

תודה על המחמאות לילדים

אני משחקת בהצגה ושמחתי שאהבת את המשחק של הילדים אז תודה

 

[חייםחייםחיים]

ביקורת: המיוזיקל אוליבר- הפקת בית לסין ויריב

ביקורת: אוליבר, מושקע ומהנה, ווסט אנד בתל אביב-(מיוזיקל בהפקת בית לסין ויריב יפת, בכורה, 14 באוקטובר, בית האופרה) מאת חיים נוי כדאי להתחיל מהסוף: המחזמר אוליבר הוא מופע מושקע ואיכותי, צוות שחקנים וזמרים מוכשרים ביותר, ממש ווסט אנד בתל אביב. תמיד יהיו כאלה שיחטטו בדקויות כדי למצוא מה לא טוב או לא מושלם. האמת, גם בלונדון ובברודווי, לא כל הפקה היא מושלמת. ההפקה הנוכחית התברכה במירב הסגולות ההופכות אותה למיוזיקל ששווה לצפות בו ולהרגיש באמת כאילו אנו נוכחים בהפקה אנגלית. הביצוע, הבימוי והכוריאוגרפיה ומעל לכל ,המוסיקה והשירים הנפלאים שחיבר ליאונל בארט. אוליבר מבוסס על ספרו הנודע של צ'רלס דיקנס "אוליבר טוויסט", אודות הנער שהעז לבקש עוד מנת דייסה בבית היתומים. (העלון שאמור להיות תכניה בכלל מעלים פרט זה). ליאונל בארט, לשעבר בגלייטר, יהודי שהוריו הגיעו מגליציה , נולד בלונדון ומת לפני 9 שנים. הוא למד בבית ספר לאמנויות, התחבר לטומי סטיל ולמייק פראט וכתב ,עם פראט, מספר שירים לסטיל. בראט חיבר גם את השיר בובה חיה עבור קליף ריצ'ארד. בארט הודה בשעתו, כי אינו קורא או כותב תווים ולא ניגן על אף כלי מוזיקלי. ואכן, הוא חיבר מספר מחזות שנכשלו על הבמה וכמעט שאין זוכרים אותן. את אוליבר השלים ב-1960 והמיוזיקל הועלה אז בלונדון 2620 פעמים, הישג מדהים. רון מודי גילם את פייגין ונקרא להשתתף גם בסרט אוליבר שהופק ב-1968. הסרט זכה במספר אוסקרים וגם מודי זכה בפרס. יחד עימו זכה באוסקר המשנה, הנער ג'ק ווילד ששיחק את דודג'ר. ויילד היה אוליבר בהפקה הבימתית . מרק לסטר נבחר לגלם את אוליבר ואולם רק בשלב העריכה , החליט הבמאי שהקול שלו אינו מושלם מספיק והדביק את קולה של הנערה קייט גרין, בתה של המנהלת המוזיקלית, לשיר "היכן היא האהבה". יש הטוענים שהיא גם הקול בשירים נוספים, אולם כל העניין היה חשאי ופרטים עליו נחשפו רק לפני כ-20 שנה. בינתיים גם מת ג'ק ויילד ממחלה ממארת ואילו לסטר ואשתו עוסקים כיום ברפואה משלימה באנגליה . רון מודי הוא כיום בן 84 ואת דמות פייגין גילם בהפקה החוזרת בלונדון ב-1994 כוכב המיוזיקלס האנגלי ג'ונתן פרייס. הפקה נוספת של המחזמר תועלה בדצמבר ואת פייגין יגלם לא אחר מאשר ..."מיסטר בין", הלוא הוא רואן אטקינסון. אוליבר עלה בארץ מספר פעמים. גם על ידי גיורא גודיק וגם בהבימה וגם בהפקות שונות, חלקן לא מבוססות על המקור והשירים של בארט. ההפקה הנוכחית בחסותו ובאישורו של בעל הזכויות, מפיק העל האנגלי, קמרון מקינטוש, היא מופע מושקע ותואם לספר המיוזיקל המקורי,כולל שירים נוספים שאינם כלולים בסרט. הבמאי משה קפטן,מר מיוזיקל הישראלי, העלה מופע מהיר וקצבי שכמעט ואין בו רגע דל. הבימוי נהדר , מקצועי ומלוטש. הליהוק ברובו טוב, למרות שחלק מן השמות אינם מוכרים כלל לדור הצעיר. הכוריאוגרף הבריטי קן אולדפילד העלה קטעי מחול נפלאים, ממש היה חבל שהם הסתיימו בכל סצנה. התרגום של אלי ביז'אווי הוא מוצלח מאוד, אם כי לעיתים רמת השיחה של שמש בית המחסה, למשל, משובחת מידי. כוכב המיוזיקל הוא פייגין, "מנהל האקדמיה לכייסים צעירים" שאותו מיטיב לגלם ששון גבאי. גבאי אינו זמר ואולם השירים של פיגין מיועדים לשחקן שיודע גם לשיר. התוצאה היא שגבאי עומד בנטל בצורה מבריקה. הוא פייגין מעולה ומגיש הופעה נהדרת ומשמיע את השירים בצורה משובחת. ביל סייקס , הפושע האכזרי, מגולם על ידי גיל פרנק, שחקן מוכשר שמצליח להגיש הופעה משכנעת וגם נותן קולו בשיר, תואם בהחלט לציפיות. אניה בוקשטיין, היא ננסי, אהובתו של ביל שנוטל את חייה כיון שהצילה את אוליבר. אניה היא לא בדיוק זמרת, אולם היא מצליחה להשמיע את השירים ברמה גבוהה ומעוררת תשואות. הופעתה נעימה מאוד ומשחקה מוצלח. דמותה תואמת את התפקיד של ננסי והיא גוררת תשואות. אלברט כהן, כמר במבל שמש בית היתומים הוא מצויין. כהן הוא מותיקי השחקנים והמיוזיקלס בארץ. הוא שחקן וזמר נפלא, רהוט ומשכנע . בת זוגו על הבמה יעל עמית היא שחקנית קומית נעימה וכשרונית. ישראל גוריון, זמר על , הוא החמצה. התפקיד אינו דורש שירה ויכולת המשחק שלו לא באה לידי ביטוי. אסנת בן יהודה כקברנית ובעוד תפקידי קורוס היא מוצלחת ומשעשעת. אוסנת היא בוגרת בית צבי שזוהי לה הופעה ראשונה לאחר פסק זמן שלקחה מתפקידי משחק. יש לה פוטנציאל רב וכשרון שזולג ממנה כשהוא מדושן מעונג. בכלל, רבים מהלהקה הם בוגרי בית צבי, המוסד שידוע בהפקות מחזמר איכותיות ביותר. בין היתר, השחקנית , הזמרת והמוזיקאית הילה זהרור, בעלת קול איכותי, משחק משכנע והופעה מרנינה, בתפקיד בת הקברן ובתפקידי קורוס. הילה היא זמרת מקצועית עם פוטנציאל אדיר. גם עדי קוזלובסקי נעימה ומוכשרת. בית אחד שהיא שרה ליד אוליבר ,מוכיח מה ההבדל בין גון קולה הצלול לבין בעלי קולות אחרים.וכמובן ישנן גם לירז רחמין וניצן אשל (בוגרת טריה) שהן זמרות כשרוניות. טל וייס, רועי חיים זינר (כוכב נולד), שרון צור, רבקה בכר, ליאור זוהר ועוד רבים מהלהקה מוצלחים בתפקיד. בתפקיד חברתה של ננסי משחקות לסירוגין אלה ארמוני ולני כהן, נערות עם פוטנציאל שראוי שיפתחו את כשרון הזמרה והמשחק שלהן. אוליבר משוחק היטב על ידי רועי רביב, שיש לו קול נעים. בתפקיד זה מופיע לסירוגין גם עמית מוריס. דודג'ר מגולם נפלא על ידי שי חורש שבאותו תפקיד משתתף גם אדי קוטלר. בכלל, תפקיד דודג'ר במרב ההפקות הינו התפקיד ש"גונב" את ההצגה. בדרך כלל, שחקנים בוגרים חוששים מילדי פלא המופיעים לצידם. ואכן, כל להקת הילדים עברה הכשרה רצינית והם מוצלחים וכישרוניים להפליא. יש בהם כמה כשרונות לעתיד ואין ספק שעוד נשמע מהם. התפאורה והתלבושות טובים מאוד וכל הכבוד גם לתזמורת ולמנהל המוזיקלי יוסי בן נון שמפיק מהם צלילים ענוגים ואפילו רועמים במידת הצורך. אוליבר מתוייג כמחזמר לכל המשפחה. זהו בראש ובראשונה מחזמר לאוהבי הז'אנר והוא בהחלט מקצועי ומושקע והלוואי שיהיה סימן לעוד מיוזיקלס תואמי הוסט אנד וברודויי בארץ. חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, (לשעבר עורך ראשי סוכנות עתים), חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים, מבקר מופעים ומומחה למיוזיקלס.

 

[פסנתרנוס]

book=תסריט בהקשר הזה