גם לנו היו קשיים בהתחלה
ורק בסביבות גיל שמונה חודשים התחלנו להחליף יניקה בארוחות ממש, עד אז זה היה בגדר טעימות מזדמנות. מה שעזר לתהליך - קודם כל שמישהו אחר יאכיל אותה. אצלנו יהונתן בהתחלה ממש סירב לאכול ממני, אבל באורח פלא, אם הוא היה נשאר עם אבא שלו או אחת הסבתות הוא הסכים לאכול. אנחנו התחלנו ממחית של בטטה וצריך קצת סבלנות, כלומר, לא להתעקש אבל גם לא להתייאש מהר. אם יום אחד היא מסרבת למשהו מסוים, תוותרי ותנסי שוב אחרי מספר ימים. יהונתן בהתחלה היה טועם ממש כמויות מינמליות ולאט לאט הוא אכל יותר ואז גם הוספנו ירקות נוספים ובהמשך עוף. וגם אצלנו גרבר פירות הלך מצוין. את המרקם של הפירות שהייתי מכינה לו לבד הוא ממש לא אהב וגרבר כן, בעיקר את הבננה עם תפוח.