אוכל וקלוריות...

[mishel s]

אוכל וקלוריות...

פעם שעברה שהייתי ביפן, לא ממש חששתי מכלום ואכלתי מכל הבא ליד, היו הרבה דברים טעימים ואכלתי בלי חשבון בכלל, מה שגרם לזה שבחצי שנה שהייתי פה העלתי לפחות שש קילו!
בכל מקרה, הפעם החלטתי להיות קצת יותר מודע לבעיה הזאת ולא ליפול למלכודות (קשה...קשה) אבל שמתי לב לכל מני דברים שבאמת עושים את החיים מהבחינה הזאת להרבה יותר קלים!
במוצרים רגילים כמובן שכתוב את כמות הקלוריות במוצר וכו, אבל מה שיפה זה שגם בכל הארוחות המוכנות בקומביני ובסופר, תמיד רשום עליהם את כמות הקלוריות לארוחה! ולא סתם, באופן די מדוד, לפי משקל המנה או לא יודע איך אבל הם ממש מגיעים לרמת 427 קלוריות לדוגמא.
מה שעוד יותר הפתיע אותי, זה שבאיזה מסעדה שהייתי פה, היה כתוב בתפריט, חוץ מאת שם המנה והמחיר, גם כמה קלוריות היא מכילה.

אני זוכר שלפני שהגעתי לפה, ראיתי כתבת חדשות בארץ על זה שרצו להכריח מסעדות לרשום בתפריטים שלהם כמה קלוריות יש בכל מנה וראיינו שם כל מני שפים שאמרו שזה בלתי אפשרי וזה מגוכח ומי שבא למסעדה צריך להנות מהמנה ולא לשים לב לקלוריות.
אז אני מסכים שאין דרך למדוד בדיוק כמה קלוריות תהיה במנה המוגשת, אבל עם זאת, בעודי מעיין בתפריט שהיה שם במסעדה, באופן ברור הנתונים האלו עזרו לי לבחור מנה, גם אם הקלוריות שיהיו שם זה לא בדיוק אותו דבר, אפשר להניח שהבדלי הקלוריות בין המנות מעידים על איזה מנה יותר מתאימה לך.
מצד אחד, אויאקודון - 800 קלוריות, מצד שני איזה מנת טונקאצו עם 1500 קלוריות...
ובדף אחר איזה מנה אחרת עם 500 קלוריות...
אז גם אם לא יודעים בדיוק כמה בסוף תהיה לך במנה, אפשר להניח שהמנה של היאקודון לא תגיע לרמת הטונקאצו למשל וללא המידע הזה היה אפשר ל"הנות" מהטונקאצו בלי לדעת שהוא מכיל פי שלוש יותר מבמנה השלישית למשל...
שאלתי פה תזונאית אחת והיא טענה שלאחרונה היפנים מתחילים להשמין אז התחילו לעשות כאלו דברים להעלות את המודעות...

 

[herouth]

העניין הוא שבארץ אנשים רוצים לכייף.

ולקרוא את הקלוריות בתפריט זה משהו שדי הורס את התיאבון...

 

[EmilyNeko]

גם אצלנו

במקדונלדס רשום ליד כול דבר כמה קלוריות, ואנשים תמיד שואלים אותי "כמה קלוריות יש בזה?" שזה נשמע שהם מרוצים שיש את האפשרות לדעת!
אבל פעם אחת מישהי אמרה לי שזה ממש לא כיף, כי עם לא היה רשום קלוריות היא הייתה לוקחת גלידה יותר גדולה שבעצם היא לקחה גלידה קטנה. אני תכלס לא ממש מבינה את הקטע הזה? עדיף לאכול מבלי לדעת כמה? או עדיף לאכול ולחשב בכמה אתה עובר? ועם אתה בדיאטה אז רק עוזר וזה אמור לשמח .
אני דווקא ממש התאכזבתי שבמקס ברנר, למשל, אי אפשר לדעת כמה קלוריות אתה אוכל. עם אתה לא בדיאטה אזי קלוריות לא אמורות להזיז למישהו. ואם אתה בדיאטה ( או שומר) אז זה אמור לשמח אותך כי אז תדע שאתה בטווח הנכון

ובקיצור זה גאוני שיש קלוריות ליד כול דבר

 

[herouth]

במקדונלדס זה בסך הכל חלק מהקמפיין העולמי

...שבו הם מנסים להוכיח שהם לא כאלה מזיקים בריאותית כמו שעשו מהם (הם כן).

אז בעניין הזה הם נצמדים לאג'נדה העולמית שלהם.

אם אתה לא בדיאטה, אבל אתה רוצה להזמין משהו שנראה נורא טעים, ואז מתברר לך שזה 800 קלוריות, ואתה אומר לעצמך שבכל זאת, לא צריך להגזים, ומזמין משהו פחות טעים בפחות קלוריות ומתבאס - זה מבאס. לא באת למסעדה בשביל לקבל נקיפות מצפון. ומי שכן בדיאטה, ממילא יודע שאת המנה עם בשר הכבש, השמנת והבצל המטוגן עדיף לא להזמין, וכדאי להעדיף סלט.

בהרבה דיאטות היום גם לא סופרים קלוריות אלא יותר מתעסקים עם אינדקס גליקמי, הרכב (פחמימות-חלבונים-סיבים) ועוד כל מיני דברים שבאופן עקרוני מאוד קשה להקפיד עליהם במסעדה.

 

[mishel s]

ממש לא נכון הקטע עם הסלט

זה רק כי בארץ כשאומרים דיאטה הכוונה היא לדיאטת כסח.
אבל באופן כללי, הרבה אנשים שומרים על דיאטה לא למטרות הרזיה לפני הבר מיצווה של הבן או לפני המסיבת ביקיני עוד שבועיים.
אנשים שמתאמנים למשל, ומודעים לתזונה שלהם צריכים לחלק את הארוחות שלהם ביום ובכל ארוחה לאכול את מה שהם צריכים לאכול, זה אומר שהם יכולים בכל ארוחה לאכול למשל שש מאות קלוריות ואז בחמש ארוחות יחד הם אוכלים 3000 קלוריות, בהחלט לא דיאטת כסח ובהחלט לא אומר שהם צריכים לאכול סלט.
אז אם ערב אחד הם הולכים למסעדה במקום לאכול ארוחה מבוקרת בבית, מאוד שימושי שכתוב בתפריט כמה קלוריות יש במנה כי גם במנה עם כבש יכול להיות חתיכה קטנה של כבש ועוד ירקות ואורז בצד או יכול להיות חתיכה ענקית של כבש נטו אז אדם כזה שצריך לאכול באותה ארוחה שש מאות קלוריות, יכול לבחור מנה שמתאימה לו מההיצע.
והוא יוכל לאכול סלט שעתיים ולא יגיע לשש מאות קלוריות שהוא צריך מה גם שזה לא בריא כי הוא צריך גם את החלבונים שלו וכו.

 

[herouth]

אבל זה מה שאמרתי - העסק יותר מסובך מקלוריות.

מי שמתאמן וכדומה צריך לדאוג לאכול פחמימות מורכבות לפני האימון וחלבונים אחרי האימון, וצריך לדעת כמה חלבונים ופחמימות יש במנה, וזה פחות עניין של קלוריות ויותר עניין של הרכבים. וגם בדיאטות ההרזיה מדברים על אינדקס גליקמי (כמה הפחמימה מורכבת) ופחות על קלוריות.

הדוגמה של בשר כבש עם שמנת ובצל מטוגן מול סלט זה פשוט עניין של דוגמאות קיצוניות. ובכל זאת, נראה לי שאפשר להפיק יותר מידע פשוט מרשימת המרכיבים של המנה פלוס התמונה שלה (שמראה לך בערך כמה בשר יחסית לכמה ירקות יש בה, נניח) מאשר ממספר הקלוריות שיש בה.

 

[mishel s]

רק שבארץ גם תמונה אין...

 

[herouth]

יה, אם היו במסעדות בארץ המודלים מהפלסטיק

...כמו ביפן, אני בטוחה שהמסעדנים היו מגדילים את המחזור.

אבל בחלק מהתפריטים יש תמונות, ובחלק אין. היום גם יש המון תפריטים באינטרנט (אנשים מחליטים על מסעדה לפי Rest, ואם לא יהיו תמונות בתפריט, זה יהיה הרבה פחות מושך).

 

[mishel s]

נכון

הרבה פעמים יצא לי בכלל לבחור את המנה שלי עוד לפני שהגעתי למסעדה...

 

[innocence]

כי בארץ יש לאוכל משמעויות אחרות

אני לא יודעת אם זה עניין תרבותי, אבל בארץ לצאת למסעדה זה בילוי, ובבילוי לא רוציםלהתעסק בכמה משהו עולה, או כמה משהו משמין - הם רוצים להנות מהבילוי בלי שיהרסו להם.
אוכל הוא לא רק צורה לשמור על כמות אנרגיה מספקת, אלא ממש משהו שאתה אוכל כדי להתענג עליו. וכמו שחרות אמרה - קשה להתענג על אוכל כשאתה מרגיש ייסורי מצפון מסיבות כאלואו אחרות

 

[herouth]

אני לא חושבת שיש תרבות שבה רק ממלאים את

...הקיבה. אוכל הוא תמיד סוג של בילוי וחלק בלתי נפרד מהתרבות (אלא אם את באיזה מחנה פליטים באפריקה...).

בדיוק השבוע היתה הרצאה של "יפן חוויה אחרת" בנושא גיאוגרפיה וקולינריה ביפן. הראו שם מאכלים ייחודיים לכל מקום, והציגו כל מיני דברים כמו השיטה של מנות קטנות על כלים נפרדים ושונים, או היריבות הגדולה בנושא האוקונומיאקי בין הירושימה לאוסקה.

אני לא חושבת שיפני הולך לאיזאקיה לאכול - אלא לבלות. להיפך, יש שם אפילו מנהגים יותר קפדניים של איך לשלם על האורחים בלי שהם ישימו לב לזה אפילו.

אני חושבת שזה יותר העניין של יפנים שתמיד מקבלים הוראות מלמעלה ותמיד צריכים להתנהג "כמו שצריך".