לוקחת נשימה עמוקה ומעיזה - התפריט לא כזה רע
הוא לא אידיאלי, ממש לא, אבל הוא לא נורא, מזעזע, או מחריד, ובעיני לפני שפוסלים גן שאוהבים על הדברים הקטנים האלה, צריך לקחת צעד אחד אחורה, לבחון את הדברים בעיניים קצת יותר מפוקחות, להחליט אילו מלחמות נלחמים ואילו לא, ולזכור שגן לעולם לא יהיה בית. בנוסף: נא לא לשכוח שמדובר על אופציה אחת מתוך כל השבוע שמפריעה לך. עכשיו אחד-אחד: חומוס תעשייתי של חברה מוכרת שנשמר בקירור כראוי כמובן לא בריא כמו חומוס ביתי, אבל בהחלט מהווה אלטרנטיבה סבירה לארוחת בוקר. סלט ביצים עם מיונז תעשייתי זה הרבה יותר טוב מאשר מיונז ביתי, מפני שהתעשייתי מפוסטר והביתי לא. הסיכויים לחטוף קלקול קיבה ממיונז ביתי הרבה יותר גבוהים מאשר מהקנוי. במבה (ושאר חטיפים) אין מקומה בגן בעיני בכלל. פתי בר הוא הרע במיעוטו. נקניקיות, מלבד זה שאינן מזינות הן גם מסוכנות ושוב, אין מקומן בגן לדעתי. כריך שוקולד או ריבה מקובל ברוב הגנים ועכשיו לפתרונות: את נושא הנקניקיות אפשר להעלות באספת הורים או מול הגננת. רוב ההורים יסכימו. אצלנו הוציאו נקניקיות מהגן שנה לפני שבאנו בלחץ הורים וכמעט בלי התנגדות מצד הגן. במבה אפשר להוציא מהגן על "סעיף" של אלרגיות וליחה. תציעו להם שלווה או צ'יריוס במקום. את הכריך המתוק של אחר הצהריים אפשר להביא מהבית (ולשים בו למשל טחינה וסילאן או שוקולד חרובים). אם החומוס והמיונז כל כך מפריעים אפשר לבקש לא לתת את זה לילד. תמיד יש שתי אלטרנטיבות בארוחת בוקר ואם לא אז שוב, אפשר להביא לו כריך מהבית. זה לא כל כך קשה. עכשיו תגידי, ובצדק, שאת משלמת אלפי שקלים לגן ולמה שתצטרכי גם להביא אוכל משלך. והתשובה היא שזאת בחירה שלך. את רוצה להשקיע בבריאות ובתזונה של הילד. אז תשקיעי. את לא יכולה לצפות מהגן להשקיע באותה מידה. אם את מרוצה ממאפיינים אחרים של הגן אז דווקא נושא התזונה הוא הכי קל לעיצוב והתאמה לצרכים שלכם.