אוי זה כל כך קשה...
לאחר שהלכתי לישון בערך בשעה 5 בבוקר {ראיתי סרט מזוויע בהולמרק. שני ילדים בני 16 מתאהבים. בסוף מתגלה שיש להם אותו אבא. אבל אל תדאגו-סוף טוב הכל טוב. כולם משלימים עם המצב החדש.} התעוררתי בשעה 6.15 בבוקר, לקול תחנונותיו של אבא שלי מאמא שלי לתת למערכת היחסים שלהם ולמשפחה עוד הזדמנות. התגובה שלה הייתה התעלמות. שתיקה. ובריחה לעבודה. כואב. כמובן שאני לא הצלחתי להירדם. עד עכשיו סתם שכבתי במיטה. הראש כואב לי. אני חושבת שעכשיו אני אלך לבית ספר הישן.. אין לי משהו יותר טוב לעשות. אני צריכה שהשעות יעברו. וזהו שיהיה לכם בוקר טוב.. ויום מקסים.
לאחר שהלכתי לישון בערך בשעה 5 בבוקר {ראיתי סרט מזוויע בהולמרק. שני ילדים בני 16 מתאהבים. בסוף מתגלה שיש להם אותו אבא. אבל אל תדאגו-סוף טוב הכל טוב. כולם משלימים עם המצב החדש.} התעוררתי בשעה 6.15 בבוקר, לקול תחנונותיו של אבא שלי מאמא שלי לתת למערכת היחסים שלהם ולמשפחה עוד הזדמנות. התגובה שלה הייתה התעלמות. שתיקה. ובריחה לעבודה. כואב. כמובן שאני לא הצלחתי להירדם. עד עכשיו סתם שכבתי במיטה. הראש כואב לי. אני חושבת שעכשיו אני אלך לבית ספר הישן.. אין לי משהו יותר טוב לעשות. אני צריכה שהשעות יעברו. וזהו שיהיה לכם בוקר טוב.. ויום מקסים.