אוי אלצ&#

[gulibuf]

אוי אלצ&#

מה אני אגיד לכם....אני קורא פה מה שהאנשים כותבים ובא לי לבכות... סבתא שלי בת 79 ויש לה כבר איזה 3 שנים אלצהיימר...לא הבנתי כמה זה חמור עד שאתמול נסענו לבקר אותה בבית חולים אינ ואבא מכיוון שהיא הייתה חולה ואושפזה(נפלה ואיבדה את ההכרה ולא יכלה לקום). היא לא זוכרת איך קוראים לה, היא לא יודעת איפה היא גרה. מדי פעם היא כן זוכרת את השם שלה ושם המשםחה ונזכרת בכל מיני פרטים לא קשורים מהעבר. אבל בגדול, אזוחן ואיי... אני ואבא באים והיא לא יודעת מי אנחנו. רק רוצה הביתה. נתקעה בסרט של אני רוצה הביתה. שואלים אותה איפה זה הבית היא לא יודעת.שואלים מי אנחנו(בן ונכד) היא לא יודע. שואלים איך קוראים לנו0היא לא יודעת. מביאים ארוחת ערב, היא כבר אכלה(לא ממש לפי מה שהאחות אומרת)...אוי זה ממש קשה...ממש בא לי לבכות...ועוד אני רואה את אבא מנסה להיות מאופק....אוי זה מאד קשה... איזה מן דבר זה המחלה הנוראית הזאת..גומרת את הבן אדם....בלי זיכרון אנחנו כלום... ממש יומיים האלחרונים שביקרתי את סבתא ביבת חולים היו לי מאד קשים, השפיעו עליי מאד....אני לא יודע מה אני כבר יכול לעשות בנידון...היא קיבלה את התרופה המעכבת וגם לא עזר....היא בשלב של 5 -10 שניות זיכרון....כמו דג זהב...אוים ונורא... אנשים....יש לכם רעיון מה אפשר לעשות?האם אדם במצב זה אחראי למעשיו מבחינה חוקית?מה אפשר לעשות כדי לעזור לה? אני לפעמים חושב לבכות או לצחוק, אבל אז אני רואה שהיא לא משחקת אותה ובא לי לבכות... גיא.

 

[ronnyw]

שלום גיא

גיא, ליבי איתך. תקרא את המסר של estig (כרגע הוא צמוד לשלך) ואת כל התגובות שהיא קיבלה... תיתנחם בנחמת השוטים הידועה, שאינך לבד בדרך הארורה הזו, כולנו נאבקים וממשיכים ומתקדמים הלאה. יכול להיות שהרקע לירידה החמורה והתלולה במצב של סבתך הינו הנפילה שלה, ואז יש סיכוי שתחזור קצת לעצמה, אבל כיוון ש"עצמה" זה שלוש שנות אלצהיימר, הרי שגם זה לא מי-יודע-מה. לגבי השאלות שלך : היא, כנראה, איננה אחראית למעשיה, וייתכן שעליכם לקבל אפוטרופסות על גופה ועל נכסיה. זה תהליך משפטי/רפואי שלוקח כמה חודשים, אבל כנראה שהגיע הזמן. בכל אופן, כל זמן שאתם אינכם אפוטרופסים שלה - היא נחשבת לכן אחראית על ענייניה. יש אפשרות לתהליך מקוצר במקרי חרום (למשל אם היא צריכה לעבור ניתוח), אבל כדאי לחשוב על הפתרון ארוך הטווח. מה לעשות על מנת לעזור לה? יש ספר מצוין בשם "36 שעות היממה" ששמנסה לענות, וגם הוא מתקשה... השאלה איך היא חיה את חייה הרגילים (לפני האישפוז): בבית? לבד? יש לה עדיין בן זוג (סבא)? יש אולי מטפל סיעודי? בעיקרון לחולי אלצהיימר, בשלשבים מתקדמים, יש שתי אפשרויות: מטפל סיעודי ל- 24 שעות ביממה או מוסד. האם אתם כבר "שם"? האם הנושא כבר עלה? הקלה חלקית אפשר למצוא בכדורי הרגעה (רק בהמלצת רופא, כי צריך לראות את התמונה המלאה ואת מכלול בעיותיה הרפואיות). הכדורים ירגיעו אותה וייקלו עליה (ועליכם) מאוד. הרבה סבלנות וחוזק !!