אוייש....

maayan15

New member
אוייש....

אז ככה...עקב זה שעברתי ניתוח יש לי בעייה חדשה עם אמא...היא דאגנית!!! אני לא יכולה להגיד שכואב לי כי ישר היא מתחילה לדאוג ו"זה לא בסדר!!" והיא מתקשרת לרופא וזה פשוט מעצבן!!... באמת...ואז היא מתלוננת שאני לא אומרת לה שכואב לי כדיי שהיא לא תדאג...ואני כן אומרת לה...ואם אני לא אומרת לה אז יש לי סיבה מוצדקת...היא מתנהגת כמו מטורפת אאם אני רק אומרת "איי" אחד....אוף... אז...אני לא בטוחה מה אני מבקשת ממכם, עצות, תמיכה נפשית או משהו אחר...אבל עם למישהו יש דיעה, רעיון, עצה אתם מוזמנים לכתוב...
 

*neta*

New member
אמא רק עכשיו דאגנית?

אמא תמיד דאגנית..פעם יותר ופעם פחות. אני עברתי כמה ניתוחים (עיניים, אוזניים,שקדים ומשהו בברך..) ומנסיון אפשר לומר שאמא תמיד דואגת אחרי ניתוח וזה טבעי, היא לחוצה ורוצה לברר שהכל בסדר..
 

Pink Punk Girl

New member
אני לא עברתי ניתוח *טפוטפוטפו* אבל

אני יכולה להגיד שת-מ-י-ד אמא גאגנית בדברים מהסוג הזה ובצדק, הילדה הקטנה שלה עוברת משו קשה וחשוב שהכל ילך פסדר .. חחחחחחחח
תנסי להשלים עם זה עד כמה שאפשר ואם זה ממש נמסס לך דברי איתה ותגידי לה שאת בסדר
 
גם אני לא ממש עברתי ניתוח../images/Emo16.gif

לא שאני זוכר בכל מקרה
, הממ... ואמא דאגנית תמיד, לא רק בדברים כאלה. תגידי לה שאת בסדר, ושזה אמור לכאוב, ושתפסיק לדאוג כלכך מכל כאב. לא יודע אם זה יעזור, אבל שיהיה..
ניר
 

shiri_b

New member
אמא....

אני תמיד אומרת לאמא רק ברגע שהכי כואב לי, אבל ממש הכי כואב (טוב מדברת ילדה שעד פסח שנה שעברה 11 שנה לא הייתה אצל רופא..) אני משתדלת לא להטריד אם זה סתם כואב כי אז היא תתחיל "רופא בלה בלה" למרות שפעם שעברה בפסח שחיכיתי עד לרגע האחרון ביליתי חודש בבית חולים
 
למעלה