אוטיזם ASD

yuliyuli1

New member
בדיקות הדם שמקובל לעשות הן מאוד מצומצמות

ולא באמת בודקות אם אין חוסר בכל הויטמינים והמינרלים הדרושים
 

dina199

New member
הבחירה חופשית. מי שרוצה להילחם

עם הילדים שלו בענייני אוכל זו זכותו.
אני אומרת שגם מלחמות יכולות לייצר נזקים , ולא פחות חמורים מאלה שמדובר כאן.
אני לא אומרת להיות שאנן אלא לקחת הכל בחשבון ולבחור את המלחמות.
מי שחשוב שמלחמה על אוכל זה הבר הכי חשוב שיש ברגע נתון, אין שום מניעה שיילחם
. וכמו בכל דבר אף אחד לא מבטיח שום הצלחה מראש (וגם לא כישלון).
 

yuliyuli1

New member
מסכימה איתך שמלחמה על אוכל מזיקה

אבל כן צריך להיות מודעים לחשיבות של ערכים תזונתיים.

אנחנו מנסים להיות מאוד יצירתיים להמציא את הגלגל כל הזמן מחדש כדי שהילד יאכל (בהצלחה חלקית).
 

yuliyuli1

New member
ואגב אצלנו עוזר לעשות שלמאכלים יהיה טעם חזק

כלומר יותר מלוח / חמוץ / מתוק ממה ששאר בני המשפחה אוכלים.
 

dina199

New member
ואני חושבת שבכל מקרה ההתפתחות הגופנית

שלו תקינה . נדיר מאוד להגיע למצבים קיצוניים
 
יש לך קישור?

כי המקרה שאני מכירה וזוכרת הוא ילד שהגיע לבית חולים עם תת-תזונה וטופל ולא מת. והוא אכל רק שניצל תשעשייתי כלומר לא שניצל ביתי.
וגם לא קיבל השלמה של וחטמנים.

כלומר, מדובר על ילד שאכל רק מאכל אחד ולא כמו במקרה שהיא סיפרה פה שזה חמישה מאכלים ובכל מקרה, אפשר לתת תוספות ויטמנים ואם אני זוכרת נכון, גם אני כתבתי את זה. הבעיה בעיקר זה מזון מתועש כי תחשבי מאיפה בכלל הילד מכיר שנימלל מתועש? צריך היה לנסות אולי לתת לו שניצל ביתי למשל לדעתי ולנסות להגיע לעוד מאכלים...

[URL]http://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-b17fd8e6077ab31004.htm[/URL]

זה קישור לכתבה מערוץ 2 על הנושא הזה של הילדים

אז אם אפשר כדאי לעשות בדיקות דם ואפשר גם לתת תוספות ויטמינים
 

dina199

New member
נכון
. לגבי הבן שלי אפילו אי אפשר

להגיד שהיה בררן, הוא היה מקובע על מאכלים מסויימים בלבד. והיום (אחרי צבא
) אוכל בריא בלבד. הרבה יותר בריא משאר המשפחה.
 
תנסי לגגל את זה ילד בררן באוכל

ותראי כמה זה נפוץ ואני מבטיחה שלך שבאפריקה זה הרבה פחות נפוץ מאשר פה והנה משהו למשל שהיה הראשון כשחיפשתי בגוגל
[URL]http://www.mako.co.il/home-family-toddlers/healthcare/Article-bc934dafcd03341006.htm[/URL]

[URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4249823,00.html[/URL]

[URL]http://www.tipa.co.il/articlePage.asp?articleId=2470[/URL]

בקיצור, תראי שזו בעיה שהמון הורים מתמודדים אתה יהום ולדעתי לא כדאי לנסות תחליפים ממש כמו פדיאשור או משהו כזה אבל אם אתם ממש נואשים אולי כדאי לנסות גם את זה...
 
אי אפשר להשיג סייעת לגן פרטי

רק לגנים מוכרים.
אנחנו עמדנו עם דילמה דומה, הוא אובחן בתחילת השנה וכבר אי אפשר היה להכניס לגן תקשורת. החלטנו לא לעשות לו זעזועים מיותרים ולא להתאמץ להכניס למסגרת מיוחדת.
בדיעבד - טעות.
למרות שהגננת היתה נפלאה ותומכת והם באו לקראתו המון, הגן ממש לא היה מותאם לצרכים שלו.
הוא התנהג באלימות לילדים ולא היה לנו איך לתת מענה, כי כאמור, אי אפשר היה להביא סייעת.
אנחנו טורטרנו מאוד - שלושה טיפולים בשבוע זו התעסקות חבל על הזמן.
אבל בעיקר - היה לו לא טוב והוא ממש לא התקדם מבחינה תקשורתית. להיפך.
שזה גם נבע מהמצוקה שלו לדעתי.
&nbsp
גן התקשורת שהוא הולך אליו כבר שנה שניה, הוא נפלא.
טוב לו בו, הוא התקדם מאוד, הוא נהנה, הולך בשמחה.
&nbsp
למה את סגורה על זה שילך שנה הבאה לגן עיריה?
בגן תקשורת אפשר להיות עד גיל 7 - זה אומר שהוא יכול להנות מגן מותאם, סל טיפולים מטורף ואנשי מקצוע בתחום, ארבע שנים קדימה.
לדעתי חבל לוותר על זה.
מה גם שגן עיריה זו חוויה שגם הרבה ילדים "רגילים" ממש סובלים ונפגעים ממנה...
40 ילדים עם גננת וסייעת, ממש קטנטנים, זה לא להיט.
בגן תקשורת יש שמונה ילדים וצוות פשוט ענק, שמתמחה באוטיזם, הם מקבלים טיפולים מסביב לשעון, הכל בגן.
כל ילד היה מרוויח מגן כזה.
&nbsp
גני תקשורת משבצים לפי תפקוד. זאת אומרת שלא ישימו אותו עם ילדים שהם בפער מאוד גדול ממנו.
והרשי לי לכתוב כאמא לשלושה, שהאמצעי ביניהם, הוא אוטיסט - נורמליות היא לא מדבקת.
וגם לא אוטיזם.
בגן תקשורת יש שמונה ילדים ולפחות ארבעה אנשי צוות בכל רגע נתון. יש המון מרחב לתשומת לב אישית.
&nbsp
את רק מתחילה את הדרך כאם לילד מיוחד, קחי אוויר ונסי לשחרר את האג'נדות.
אולי עוד שנה הצוות יגיד שהילד הזה לא צריך גן תקשורת (האמיני לי, יש קופצים על כל מקום),
אולי תגלו שטובת הילד היא להשאיר אותו עד כיתה א' בגן,
הכל יכול להיות.
הטיפ שלי: תעשו *עכשיו* מה שהילד צריך *עכשיו* ונסו לא לדאוג מהעתיד יותר מדי.
&nbsp
 

GAME OVER

New member
תודה על התגובות המפורטות...

תהיתי לגבי "נורמליות היא לא מדבקת וגם לא... "
אני שלמה עם "גזר הדין" וגם הנחתי שזה יהיה הכיוון כך שברור לי שהם לא מדבקים

מה שכן, תהיתי אם לא יהיה נכון לשים באותה הרמה וגיליתי ביום שחלף שברמת גן, יש אכן מספר גנים ולא מתבצעת הקפדה על פער וזה משהו שהוא כן חשוב לי (פרט לשניים שהעו"סית ציינה בפניי וגם את הקבלה לשם הגדירה כמשימה כמעט בלתי אפשרית).
אנחנו נעשה כל צעד בזמן כך ש.. כשתסתיים השנה והשנה אחריה וזו שאחריה רק אז נדע מה הלאה.

לגבי סייעת בגן פרטי - כבר שאלתי קודם, ועכשיו אני תוהה שוב ואשמח לעצתכן, אם מקבלים קצבה כלשהי האם לא יהיה "מועיל" להשתמש בה לטובת זה = מימון סייעת באופן פרטי לכמה שעות ביום ? יש מישהי שעשתה את זה ?

אנחנו כרגע בשני טיפולים בשבוע (קלינאית + מרפאה בעיסוק) שהתעקשתי שיהיו באותו יום, כך הטרטור לא משמעותי מדיי עבורנו (למרות שמדובר בשני חלקים נפרדים של העיר) ואני מגיעה לעבודה עד 12 ומשלימה בשאר השבוע.

הדרכת הורים - אשמח לשמוע פרטים נוספים
 
את בהחלט יכולה לעשות עם הקצבה מה שנראה לך נכון

לכך היא מיועדת.
אני אישית לא השתמשתי כי היו לנו הוצאות אחרות, אבל אולי יש כאן כאלו שכן.
חשוב למצוא סייעת מתאימה, זה מה שאמרו לי.
אני באמת לא יודעת מי מארגן את גני התקשורת בירושלים, אם זה לא לפי רמות תפקוד, נשמע לי חמור.
נסי לבדוק מה קורה בתל אביב מהבחינה הזו ובכלל להתייעץ עם הורים מהמרכז.
לא יכולה לייעץ לך שם.
&nbsp
אנחנו היינו ועדין לגמרי-לגמרי מרוצים מההדרכה והליווי שאנחנו מקבלים במרכז לילד ולנער מטעם העיריה.
נכנסנו לתהליך שם אחרי שבננו נכנס לגן תקשורת, כיוון שזה חלק מסל הטיפולים והשירותים שמשפחה מקבלת, אבל אני מאמינה שאפשר להיכנס באופן עצמאי ללשכה הרלוונטית ולהגיד שאת צריכה הדרכת הורים.
המממ, אולי באלו"ט יוכלו לעזור לך עם התהליך?
 
אותו כנ"ל אבל גם אני מירושלים

אגב,
התחנה היא של משרד הבריאות ולא של העיריה,
ומסכימה איתך שהם טובים,
לנו הם ממש עזרו לעשות שינויים עצומים בבית.
ואני מכירה בהחלט משפחות שמטופלות שם לא דרך הגני תקשורת, אבל אז זה צוות אחר,
וחלק מהפעמים מתמחים.
בכל מקרה הם טובים.
 
תודה על הדיוק. אכן תחנה מעולה. אני נעזרת בקבוצת

תמיכה של לשכת בריאות הנפש בשכונה שלי וגם שם הצוות מקצועי וטוב.
אולי זה גם כן של משרד הבריאות.
בכל מקרה, כנראה מערך התמיכה בירושלים הוא ממש טוב.
 

winterfell

New member
בתל אביב, בגנים של משרד החינוך

הגנים הטרוגניים, לפחות לפי מה שנאמר לנו לפני תחילת השנה. זה אומר שיש רמות תפקוד שונות בגן, הם טוענים שהם "מחפשים לכל ילד את הגן שמתאים לו ביותר", או ניסוח אחר כלשהו. בפועל, נראה לי שהפרמטרים העיקריים הם גיל ומקום מגורים (שהם פרמטרים שאין לזלזל בהם).
על גבול ת"א-ר"ג (באיזור רמת חן) יש כמה גני תקשורת ששייכים לעיריית ת"א. (שמופעלים ע"י העמותה לילדים בסיכון, ונוטים יותר לטיפול בשיטה הרגשית אם זה משנה לך - אני לא באמת מכירה אותם, כך נאמר לי).
בשנה שעברה הילדון היה בגן רגיל, אבל לא פרטי אלא של ויצו. קיבלנו סייעת מטעם הרווחה, ולקחנו אותו עצמאית לטיפולים. לנו היו טיפולים פעמיים בשבוע + פעם בשבוע הדרכת הורים והיה עמוס מאוד מאוד. הסייעת היתה בגן 3 ימים בשבוע מ-8 עד 12, בימים האלו בוודאות הילדון הרוויח יותר משהיתו בגן. בשאר הימים זה היה סתם בייביסיטר.
חשוב לקחת בחשבון גם מנחה כלשהי לסייעת. לנו לא באמת היתה אחת, ובעצם אני אמרתי לסייעת מה צריך לעשות, וזה ממש לא עבד טוב. אין לי מושג מה צריכה להיות ההכשרה של המנחה ואיפה מוצאים אחת...
הדרכת הורים, אגב, קיבלנו במכון להתפתחות הילד שבו הילדון טופל. זה היה די מוצלח, מלבד זה שהם עובדים רק בבקרים כך שזה "שרף" עוד בוקר אחד.
 
באותו גן יהיו ילד עם אוטיזם קלאסי וילד עם אספרגר?

נשמע לא הגיוני.
הטיפול שהם צריכים כל כך שונה.
אחד צריך ללמוד תקשורת בסיסית ושפה והרגלי טיפול עצמי בסיסיים,
והאחר צריך טיווך קוגניטיבי של אינטראקציות, ללמוד על רגשות, להתאמן על משחק משותף ומשחקי דמיון ולרכוש כישורי TOM, וללמוד לשחק משחקי חצר כמו מחבואים וכדומה.
זו עבודה לגמרי שונה של הצוות.
בעיקר כשעם התפקוד הגבוה צריך כמה ילדים דומים כי לאפשר טיפול משותף (אחד על אחד יש לילדים האלה פחות בעיה)
אז איפה ההיגיון?
גם בגן גבוה לא כולם באותה רמה,
אבל מאפשר התנהלות.
אי אפשר תמיד להפריד לגמרי אבל אני מניחה שאפשר לערבב נמוך עם בינוני,
בינוני גבוה-עם גבוה.
אם מדברים על ההגדרות הישנות,
אז השילוב של אספרגר עם פידידי נוס עובד לא רע.
 
למעלה