מוצרט בשיכון- סיפור לשבת
רעש הסקסופון של המתלמד הנצחי בדירה שבבניין הסמוך הטריד קשות את מנוחתו. לפחות זה לא המתופף מהדירה בסוקולוב, התנחם ופתח את העיתון של שבת. הזיופים הלכו וגברו ותיכף זה כבר יהפוף לחוצפה, שהרי שנת הצהריים בטרם כניסת השבת היא מוסד מקודש. הוא פתח את החלון והתבונן לבניין השכן, מנסה לאתר את מקור הרעש. מוצרט מעולם לא נשמע כל כך רע, צעק, אבל בליבו. לאחר שעבר על כל תשע הקומות, סימן לעצמו שני חלונות חשודים. הוא לבש את השורטס החגיגיים שלו, לבש הבעה מאיימת ועלה לחלון החשוד הראשון, בקומה רביעית של הבניין הסורר. במעלית חשב להטיח את זעמו בדלת באגרסיביות, אך עד שהגיע לקומה הרביעית, התנדף כל זעמו והתחלף בביישנות מובנית. הוא הלך לכוון היעד המבוצר בדלת רב בריח, אך מוצרט לא נשמע בקומה זו, גם לא בגרסת הטירונים שלו. הוא עשה סיבוב ביקורת על מנת להיות בטוח, אבל למעט נביחות כלב דקות (הפקינז האופנתי) לא שמע דבר בקומה זו. לאחר שטיהר את קומה 4 עלה לקומה 7, החשודה האחרונה. ואכן, קומה זו, למרות נסיונה להתחזות לקומה רגילה בבניין מגורים סטנדרטי בפרוורים, נראתה, ובעיקר נשמעה, חשודה לחלוטין. הוא התקרב לדלת הרועשת ונקש קלות, בורר במוחו את המילים הנכונות להגיד, כך שלא ישמע גס רוח מחד, ולא חדל אישים מאידך. מוצרט הפסיק לזייף והוא שמע צעדים מתקרבים לדלת. הוא עטה ארשת סמכותית שנעלמה, כמעט באחת, שראה את האשה שפתחה לו את הדלת. יאללה, הלכתי לים חחחחחחח