אוטוטו- חגים

[עוד שרון]

אוטוטו- חגים

והנה תגיע הדילמה היכן לעשות ועם מי. בדרך כלל אני אוהבת לארח אצלינו אבל אני גם מרגישה רצון לכבד אנשים שמזמינים אותי אליהם. האם צפים ועולים כל מיני דילמות וחשבונות לפני ההחלטה? ומה קורה בסעודות עצמן? על מי מנוחות או הכל גועש ורועש?

 

[mich78]

../images/Emo4.gif החגים

פעם הם היו התקופות הכי אהובות עלי אך מאז שסבי (ז"ל) וסבתי עברו לירושלים, אלו התקופות הכי שנואות עלי, כבר מצאתי את עצמי מעדיפה לבלות חג לבד מול הטלויזיה בשקט ובשלווה שלי, בלי הרבה כאב ראש... פעם חג היה חג, וארוחה חגיגית, היום אין השקעה וזה נראה מיותר פסח אחרון הם ירדו לאילת והזמינו אותי (לבד) מה שגרר סירוב והתכסחות רצינית ... כ4 שנים העדפתי לא לחגוג ולהעביר חג בדירה בשקט השנה אני מאמינה שיהיה אחרת, כי השנה אני כבר לא לבד אלא חיה עם בן זוג, שלא יסכים.. איפה נעשה

אין לי מושג יש עוד חודשיים תמימים לחגים, מקווה שהדברים יתגלגלו בצורה טובה ושקטה, הלי רעש ובלאגן

 

[משה32]

אצלנו זה פשוט

אני לא בקשר עםן אבא שלי אז כל החגים אצל ההורים של אישתי

 

[נץ666]

ברוך הבא

 

[משה32]

תודה

 

[צוציקגדול]

אצלנו אין דילמה

הצד שלי לא חוגג, אחותי הגדולה הצליחה לפורר כל שארית הרגשה של משפחתיות ולכן באופן קבוע אנחנו בצד של העייזר. פעם היו מתאספים שם גם חברים וקרובים רחוקים (40-50 איש אישה וטף) אך בשנים האחרונות זה מסגרת מאוד מצומצמת ואז מזמינים את אמי שבדרך כלל לא באה. פסח עשינו אצלנו פעם ראשונה וראש השנה אינשאללה נהיה בחו"ל לכל תקופת החגים.

 

[לורליי43]

יחסית לא מסובך

אח שלי בחו"ל, גיסתי בחו"ל. בצד שלי יש רק את אמא שלי, בצד שלו יש קצת יותר. מעבירים את החג בכיף.

 

[נץ666]

מעולם לא היווה בעיה, מעולם

היה הסדר קבוע וברור: ראש השנה - אנחנו בבית לא נוסעים לשום מקום, אף אחד גם לא בא אלינו, למעט חברים קרובים. יום כיפור - שנים היינו בירושלים וחגגנו בארוחת צהריים עשירה ביום כיפור ממיטב מטבחו של השף [ אבא שלי], אח"כ אמי אללה ירחמה החליטה שנמאס לה, אז מאז אנחנו אצלנו או אצל חברים חוגגים בארוחת צהריים עשירה ממיטב הבישולים שלנו ושלהם. סוכות עד לפני כשלוש שנים ארוחה חגיגית עם הורי זוגתי אצל הוריי וחג הפסח אנחנו נהגנו להגיע לחמותי. מאז שחמי נפטר פסק גם המנהג הזה. עכשיו אנחנו באים לפי מצב הרוח שלנו. אין בעיות, מעולם לא היו בעיות, לעולם לא יהיו בעיות. אנחנו לא מתיחסים לחגים, לארוחות כצומת של בעיות וקשיים ודי אדישים לחשבונאות המקובלת במקומותינו.

 

[חידון בחרוזים]

החגים

כל השנים חוגגים כל האחים יחד בסבב משפחתי (משפחת בעלי) כלומר כל חג אח אחר מארח את כל המשפחה - בעבר כשהסבתא הייתה עדיין בחיים נתנו כסף או קנינו לה דברים והיא בישלה) כיום כל גיסה מביאה משהו (אנחנו מחליטים מה כל אחת מביאה בדרך כלל דברים קבועים - אחת דגים אחת בשר אחת קינוחים וכו'... בשנתיים שלוש האחרונות המשפחה מתחילה להצטמצם כי חלק מהילדים נישאו וכבר מקימים לעצמם משפחה משלהם ולפעמים הילדים חוגגים את החגים עם הצד השני ואז אנחנו פחות אחים. למזלי במשפחתי מעדיפים לעשות ארוחת צהרים בחג עצמו וכמעט ולא חוגגים בערב החג.

 

[alona 9]

אצלינו אין ...."לא"!

נוספו להם חתנים וכלות,נולדו להם נכדים,המשפחה שלהם גדלה

לפעמים,אני מנסה להתחמק,בא לי להשאר בבית,אבל הם לא מוותרים,אחי היחיד, וגיסתי ה..מקסימים. בשנים האחרונות הם עורכים את החגים בביתם,מפנקים את האורחים,וגורמים לי לחשוב בדרך הביתה שבסך הכל נהנתי וטוב שלא התעקשתי להשאר בבית. המון פעמים הזמנתי את כולם אלי,הם טוענים שאני עובדת מספיק קשה,ופשוט הפסיקו לתת לי לטעום מתענוגות המארחת. הדילמות וכאבי הראש הם בקניית המתנות,וגם פה הם מאיימים שאשכח ממתנות, על זה אני לא מוותרת להם.