אוזן קשבת

[Snow lily]

אוזן קשבת

אני נשואה, אבל בודדה. אני ובעלי לא מדברים כמעט- הנושאים שמעניינים אותו רחוקים ממני שנות אור, וכאשר אני מספרת לו דבר מה, הוא לא מעוניין לשמוע. מעטות הפעמים בהן אנו מבלים באותו חדר יחדיו.
יש בינינו אהבה, אבל זה לא מספיק. הנישואים שלנו לא מושלמים. אין מגע פיזי, וזה לא מפריע לו. אני יודעת שאין לו מישהי מהצד. גירושים הם לא אופציה.

אני לא יכולה לדבר על הנושא עם חברים, כי הם לא יבינו את המצב. כל אחד מהם מצוי בשלב אחר בחייו, ואני לא מרגישה נוח לחלוק איתם. מרגישה בודדה.
זהו. רק רציתי לשפוך את נפשי.

 

[מיתר פורט על אהבה]

מה עם למצוא חבר נפש טוב באותו המצב?

אגב יש לכם ילדים?

 

[Snow lily]

היכן מוצאים חברות כזו?

יש ילדים. 3. אפשר לומר.

 

[מיתר פורט על אהבה]

בפורומים פה, איפה שאנשים עם בעיות דומות כותבים

למה הכוונה בשלושה ילדים "אפשר לומר"
בלי לשפוט חלילה, את בהריון עם ילד שלישי אחרי שאת אומרת שאין בינכם שום תקשורת , שום מגע ואת בודדה בקשר?

 

[Snow lily]

לא בהריון

אני מחשיבה גם את הצאצאים עם הזנב.

יחסי מין כוללים חדירה בלבד. כשאני במצב רוח מיני, אני מעדיפה להוציא את הלחץ בריצה.

 

[justanotherme82]

למה גירושים הם לא אופציה?

לא שאני חושבת שזה מה שצריך, פשוט מעניין אותי לדעת למה הפסילה הנחרצת הזו. אילוץ חיצוני? חברתי? הפחד להיות לבד שוב? כל אחד מהדברים האלה יכול להשפיע גם על הנישואים עצמם ולכן כדאי להבין את הנקודה הזו.
ועוד שאלה, אם אין מגע פיזי, אין שיחות, לא מבלים ביחד ואפילו לא נמצאים באותו חדר, במה מתבטאת האהבה ביניכם? מה משמעות הנישואים בשבילכם?

 

[שילה1]

אני רק שאלה.האם את נהנית לסבול?

והילדים לא מרגישים?

 

[Snow lily]

הילדים

לא מרגישים, מפני שהקשר בינינו לא משפיע עליהם.
אנחנו לא רבים כמעט, אבל גם לא מביעים חיבה.
הילדים זוכים להמון חום ואהבה משנינו.

הקשר הראשון שלי היה קשר דביק. לא הורדנו את הידיים זה מזו, המין היה נהדר, השיחות נמשכו אל תוך הלילה, ולא יכלתי להירדם בלי שקע הכתף שלו מתחת לראשי.
הקשר נגמר בגלל אירוע טראומטי בחיי. אירוע עמו נאלצתי להתמודד לבדי. זה גרם לי לפגיעה כה קשה, שלא הצלחתי להתאושש ממנה ולכן גם הקשר לא שרד.

עם בעלי זה שונה. הוא לא יחבק אותי, אבל בעתות צרה הוא תמיד יתמוך. הוא לא ינטוש את הספינה בסערה.

 

[שילה1]

אוי הנאיובות הזו..הילדים חשים בהחלט

מה המצב,יודעים גם אם לא מבינים.
גם להם עדיף שני בתים רגועים מבית אחד צפוף שכזה.....

 

[Snow lily]

צפוף?

הילדים נפגעים כאשר יש ריבים או חסרה אהבה.
בכל הנוגע אליהם, אנו משפחה רגילה. יכולים לשבת איתם בסלון ולצפות יחד בטלויזיה, הולכים יחד לים.
רק כאשר אני ובעלי לבדנו, אנחנו פונים כל אחד לעיסוק אחר.
לילדים עדיף שנהיה יחד.

 

[בת האש]

ממש לא בטוח

אני מבית כזה, שבו לא נשארה אהבה רומנטית. וזה ממש לא רע, לדעתי. לדור של פעם, בו אנשים לא התגרשו בלי סיבה טובה, יש צדדים שליליים. אבל גם חיוביים. ואחד מהם זו הידיעה שנישואים הם קודם כל ברית כלכלית לגידול ילדים - כמו שהם היו לאורך רוב ההיסטוריה האנושית.
אין ציפייה לרומנטיקה נצחית, ולכן יש ברית חזקה וחברות.
&nbsp
לפעמים, האכזות וחוסר האושר באים מהציפיות...

 

[justanotherme82]

לדעתי את מגזימה

כולם עושים פשרות. הבחורה פה בחרה בגבר תומך, גבר חזק שהיא יכולה לסמוך עליו כי מנסיון חייה היא הבינה שזה מה שחשוב לה. זה לא שהבית צפוף, הם לא עושים רע אחד לשני וזה לא כאילו שאם היא תעזוב את הבית פתאום הבדידות תעלם והיא תמצא את החבר שהיא תמיד חיפשה.
ובקשר לילדים, אני גדלתי בבית דומה למה שהיא מתארת. נכון שמגיל צעיר ידעתי שמתישהו הם יתגרשו (בסוף הם התגרשו אחרי שכל הילדים סיימו צבא) אבל מצד שני ידענו שהם סומכים אחד על השני וששניהם אוהבים אותנו ותמיד יהיו שם בשבילנו. אני לא חושבת שיש נזק בזה שהילדים יראו שני הורים שמכבדים ותומכים אחד בשני.

 

[Snow lily]

תודה

 

[Snow lily]

מכיוון

שמעורבים ילדים.
מאז ילדותי נחשפתי לגירושים והשלכותיהם, ולמען האמת מעדיפה להישאר בזוגיות, גם אם אינה מושלמת.
אמנם אין קרבה גופנית, אך יש תמיכה נפשית ועזרה הדדית. יש ביטחון בקשר כזה. קשר יציב, גם אם חסר להט כנראה עדיף על קשר שהיעדר תשוקה יגרום לסיומו. אנחנו לא סובלים מהתקררות היחסים, מכיוון שמעולם לא היה בהם להט.
אי אפשר לקבל את כל מה שרוצים בחיים.
לשאלתך הבאה- מדוע התחתנו, התשובה תהיה ארוכה ומסובכת.

 

[מיידלע קוראת ספרים]

קראתי את תשובותייך

ובכל אחת מהן, עם מעט הפרטים שנתת, נחשף עולם שלם וחסר מן הסיפור הזה.
מה שעלה לי היה איזה שהוא קושי להחשף רגשית. מול אחרים, מול בעלך. להיות אותנטית ברגשות שלך ובאפשרות להסביר את עצמך ואת מה שעובר עלייך.
ליבי יוצא אלייך, אבל ללא פרטים לא ניתן להבין מה קורה או לעזור.

 

[Snow lily]

נהפוך הוא

דווקא בגלל רגישותי הרבה אני חושפת את עצמי, ונפגעת.
בעלי יודע מה הרגשתי. אני לא מסוגלת להסתיר רגשות, וגם לא מנסה.
קשה להסביר בפורום כזה פתוח את הכל. כפי שציינתי, קשה לי לשוחח על כך עם אנשים שלא חוו זאת בעצמם.

 

[מריוס זכריה]

באחת מתשובותייך כתבת על ארוע טראומטי בעברך

כתבת: "הקשר נגמר בגלל אירוע טראומטי בחיי. אירוע עמו נאלצתי להתמודד לבדי. זה גרם לי לפגיעה כה קשה, שלא הצלחתי להתאושש ממנה ולכן גם הקשר לא שרד."
&nbsp
זה לא דבר שאפשר להתעלם ממנו. זה בוודאי משפיע לרעה מאוד על כל חייך, ועל יחסייך עם בעלך בפרט. האם היית בטיפול בעקבות זאת?
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
&nbsp
&nbsp

 

[Snow lily]

זה השפיע בעבר.

לא על יחסיי עם בעלי, מכיוון שהוא עזר לי להתמודד עמו, שנים אחרי.
הייתי בטיפול, אך זה לא עזר. בעלי עזר לי להתמודד ולהתגבר על הנושא. הוא תמך ברגעי המשבר ועמד לצדי.

 

[sepia2]

שימי לב.. את מתייחסת לעצמך והילדים (ברקע) אבל בעלך...לא

אין ציון לגבי מי ומה בעלך ומאיזו נקודה התרחקתם.
את מציינת מתוך כסת"ח את חובתך החברתית בלהראות happy family לכולם בזמן שהכל רקוב כל שכן ריק. סוג של צנצנת יפה שאין בה כלום ולכן היא לא מספקת ולא יעילה.
אינך במוזיאון וכצם העובדה שאת מציגה לנו מצג שיפה מאוד חברתית להראות, תביני שזה לא מודה כי את חיה עם זה.
אלפים אם לא מיליונים מציגים קבוצת אנשים שהם לכאורה משפחה אבל כשנכנסים פנימה, המצב רחוק מלהיות ככזה.
בלי שיפוט או משהו כזה, אבל את בסך הכל במצב הזה, "איתם", עם כל אותם אנשים שיש להם לכאורה משפחה.

בעלך הוא בעלך, הוא הבחירה הרומנטית שלך אלא אם כן נישואיכם קיבלו צביון פתוח ואז אתם חשופים לפרטנרים נוספים. כל עוד הציביון הוא שמרני, משהו מאוד קשה עובר על בעלך מבחינתך ואינך מציינת.
התמקדת בצרכייך ואיך את אינך מסופקת והיסטוריה שאינה משליכה על בעלך כלום.
קשה וכואב לו? ברור. השאלה מהי הדינמיקה ממך אליו ומהיכן דברים השתנו.
הילדים, אגב, אינם קשורים והם כן מרגישים שאין חיבה ביניכם. להראות שלווה ושקט לא קונה ילדים.
כמו שמחבקים אותם, הם מבינים שמשהו לא בסדר כשאין חיבוק או מחוות חיבה בין ההורים.
גירושים לא נכון להם? אני מבינה שזו החלטה * גם היא * שלך.
בעלך מחליט בבית? יש לו say בכלל? את שומעת או מרגישה אותו בכלל ?
מעבר לעצמך הכוונה...

 

[Snow lily]

את ממש לא בכיוון. לא התרחקנו

הוא תמיד היה כזה. לא רק איתי, אלא גם עם חברות לשעבר.
לא קשה או כואב לו. יש הרבה זוגות בעלי צרכים שונים בחיי זוגיות. לא תמיד חייבים לחשוב על גירושים או על חוסר התאמה מוחלטת. במובן מסויים הוא משלים אותי - ההיפך הגמור ממני. זה מסייע כאשר אני נמצאת במצב רגשי בו איני שולטת ברגשותיי- הוא מצליח להחדיר בי קצת היגיון ולהרגיע אותי. אני, לעומת זאת, עוזרת לו במצבים חברתיים בהם הוא אינו יודע כיצד לנהוג.
הוא המוח של המשפחה, ואני הלב. איכשהו זה מתאזן.
אני לא טוענת שלא הייתי שמחה לו הדברים היו שונים, והייתי מחובקת ומקבלת הודעות אהבה מדי יום, שומעת מילות אהבה, מחובקת בלילה או כל דבר אינטימי המביע רגש. הרי ברור שזה חסר לי.
ההחלטות בבית מתחלקות לגבי הדברים החשובים לכל אחד. בדברים הגדולים בדרך כלל הוא המחליט.

מדברייך משתמע שבעלי הוא החלש בקשר בינינו. זה לא המצב. הוא זכר אלפא לחלוטין.