שלום לך התרגשתי מאד לקרוא את ההתלבטות ובעיקר את העשיה. העשיה למען עצמך ולמעננו. אין בך ולו טיפה אחת של אנוכיות,שכן מעצם הבחירה שבחרת לעיסוקיך אני רואה שישנה נתינה גדולה לזולת. מעט התבלבלנו במושג אנוכיות ורוצה לשתף אותך בראיה שלי. אנוכיות היא לעשות למען עצמך בלבד ואחרים שילמו את המחיר ולא חשוב על מי תדרכי בדרך. ולא כך את נוהגת עשיה גם לעצמי הם שונה לחלוטין כן לכי והגשימי את כל רצונותיך הכל מכל ורק סייג אחד יש להגשמת רצונותינו והוא שאנחנו משלמים את המחיר ולא האחר כל זמן שאיננו פוגעים באחרים זאת זכותנו וחובתנו לממש את רצוננו ושף אחד לא יתווכח איתך על רצונך הוא שלך.אני סומכת עליך שאת יודעת להבחין בין השניים. ולענין אחריות מרגע שלקחנו על עצמנו משימה יש לסיימה גם אם קשה הדרך ,ומתסכלת(כמה היא יכולה להיות מתסכלת). צרי לך מקורות תמיכה לעשייתך שתפי אחרים בתסכולאפשר גם בזמן הדרכה של הקומונרים. זה תפקידם.חברים יכוליפ להיות מקור לתמיכה. ואנחנו כאן נתמוך בך שתפי אותנו בקושי בשמחה ביצירה בעברי הייתי מדריכת חבורות רחוב ומכירה את התחושה מכל החבורה הצלחתי לשכנע אחד ללכת לפנימיה היה מאד קשה לא הסכים מעולם לא נסע ויצא את עיר מגוריו.התעקשתי ולא יודעת למה אפילו עברו מאז 20 שנה .פגשתי אותו היום לאחר 13 שנה שלא ראיתיו אמר משפט מאד משמעותי: מענין מה היה אילו לא התעקשת היית היום בכלא או נרצח. היום הוא איש עבודה מצליח, ואיש משפחה מקסים. זה הגמול גם אם הוא מגיע לאחר הרבה שנים. ואני מאמינה שתזוזה קטנה אחת שאת עושה לילד אחד זה הרבה מאד. .גם אני כמוך מאד הייתי מתוסכלת ועלו כל אותן שאלות שלך יש היום מה הטעם? צריך לגרור אותם? לא באים?ואני מכינה וטורחת?מבזבזת שעות על הכנה? מפסידה חברים ועיסוקי נוער? אך אינך יודעת לעולם מי זה שיפנים את עשייתך וימשיך קדימה ואת מי הצלחת להזיז ולו בס``מ אחד מהמקום שבו נמצא כיום לא לכולם תצליחי להעביר מסרים אחרים מספיק רק אחד. וכל עשייתך היתה שווה אלף מונים. עצם הנתינה מתגמלת ואת נותנת הרבה יותר ממה שאת מעלה על דעתך. עלי והצליחי