יבחושבןשלולית
New member
אוויר הגיע פסח בת
זה היה יום חם ודביק. ישבתי על הכסא המאולתר שהכנתי מעץ בוקיצה וכל גבריותי נשפכת מעל לחגורה. קשה, קשה פה במעבה הג'ונגלים של צפון אוסטרליה. מזל שיש פה תנינים שאפשר להכין מהם נעליים וסטייקים. הדלקתי את הסיגריה והאזנתי ליהורם גאון בתדרים הקצרים המקיפים את העולם 24/7 . מי היה מאמין שתנינים נמשכים לשירו מעורר ההשראה של יהורם "הנני כאן". בסתר ליבי קיוויתי שיהורם גאון אכן היה כאן והתנינים היו באים אליו בהמוניהם. אבל סתר ליבי הסתתר לו חיש מהר ושוב שקעתי בהזיות בהשפעת המלריה. לאחר הזיות רבות שכללו את קפת בלבוש מינימלי קמתי ממושבי מחוייך והתחלתי לתור אחרי תחתונים נקיים. קשה למצוא פה תחתונים במידה. לאבורג'ינים יש תחתונים נורא נורא קטנים ונראה שהם שמים שם אבקת גירוד. בצר לי התחלתי לפרום את הנעל מעור התנין ולהכין תחתונים אשר כל קשקש תומך בצורה אבסולוטית בחלק אחר של הביצה. לבשתי בגאון ("הנני כאן"...) את תחתוני החדשים ושבתי למלאכת ציד התנינים. לאחר בהיה ממושכת במים העכורים שמעתי רחש מוזר במנגרובים אשר מאחורי (בצד ימין, תראה בנק, תשאל כבר שם) קמתי בהנאה יתרה יש לציין (בשל תחתוני החדשים והתכונות המופלאות שלהם), לקחתי עמי את הרדיו, וברחתי כל עוד נפשי בי. לפתע הופיע שוב אותו הרעש ולמרבה הפתעתי הרעש לווה בהופעה של ילד בלונדיני קטן. ידעתי מיד שלא מדובר בהזייה - לקפת אין ניק בשם "ילד בלונדיני קטן" וחוץ מזה, אני מכיר אותו. והוא די מעצבן הילד הזה. חזרתי מיד לעשתונותי ושאלתי אותו בטון שרמנטי " רוצה תחתוני קרוקודיל?" הילד הסתכל אלי במבט של אוטיסט ורק אמר בשפה אנגלית עילגת "צייר לי כבשה". כפי שאמרתי אני מכיר את הילד המעצבן הזה. הוא מופיע ברגעים הכי לא נוחים, מבקש שאצייר לו ציורים מעפנים, ומוכר אותם אחר כך במלבורן תמורת הון עתק בשם "ציורים אבורג'יניים מקוריים מהצפון" . היות וכנוע אנכי לקחתי את נייר הטואלט שברשותי והתחלתי לצייר לו את מבוקשו. לאחר זמן רב הושטתי לו את הציור ומבטו שידר בוז ובעתה יחדיו. "היי זו לא כבשה בכלל! מה אני אמור לעשות עם החרא הזה?" . הסתכלתי עליו במבט מזוגג ואמרתי לו "היי, ship happens". הוא זרק את הציור ורץ בחזרה אל המרצדס הממוזגת שלו. ואני שקעתי שוב בציד התנינים שלו ולהאזנה ליהורם. השתגעתם?!?!?! קראתם את כל זה?????? אם כן אז לפחות מגיע לכם ציור. אז הנה הציור:
זה היה יום חם ודביק. ישבתי על הכסא המאולתר שהכנתי מעץ בוקיצה וכל גבריותי נשפכת מעל לחגורה. קשה, קשה פה במעבה הג'ונגלים של צפון אוסטרליה. מזל שיש פה תנינים שאפשר להכין מהם נעליים וסטייקים. הדלקתי את הסיגריה והאזנתי ליהורם גאון בתדרים הקצרים המקיפים את העולם 24/7 . מי היה מאמין שתנינים נמשכים לשירו מעורר ההשראה של יהורם "הנני כאן". בסתר ליבי קיוויתי שיהורם גאון אכן היה כאן והתנינים היו באים אליו בהמוניהם. אבל סתר ליבי הסתתר לו חיש מהר ושוב שקעתי בהזיות בהשפעת המלריה. לאחר הזיות רבות שכללו את קפת בלבוש מינימלי קמתי ממושבי מחוייך והתחלתי לתור אחרי תחתונים נקיים. קשה למצוא פה תחתונים במידה. לאבורג'ינים יש תחתונים נורא נורא קטנים ונראה שהם שמים שם אבקת גירוד. בצר לי התחלתי לפרום את הנעל מעור התנין ולהכין תחתונים אשר כל קשקש תומך בצורה אבסולוטית בחלק אחר של הביצה. לבשתי בגאון ("הנני כאן"...) את תחתוני החדשים ושבתי למלאכת ציד התנינים. לאחר בהיה ממושכת במים העכורים שמעתי רחש מוזר במנגרובים אשר מאחורי (בצד ימין, תראה בנק, תשאל כבר שם) קמתי בהנאה יתרה יש לציין (בשל תחתוני החדשים והתכונות המופלאות שלהם), לקחתי עמי את הרדיו, וברחתי כל עוד נפשי בי. לפתע הופיע שוב אותו הרעש ולמרבה הפתעתי הרעש לווה בהופעה של ילד בלונדיני קטן. ידעתי מיד שלא מדובר בהזייה - לקפת אין ניק בשם "ילד בלונדיני קטן" וחוץ מזה, אני מכיר אותו. והוא די מעצבן הילד הזה. חזרתי מיד לעשתונותי ושאלתי אותו בטון שרמנטי " רוצה תחתוני קרוקודיל?" הילד הסתכל אלי במבט של אוטיסט ורק אמר בשפה אנגלית עילגת "צייר לי כבשה". כפי שאמרתי אני מכיר את הילד המעצבן הזה. הוא מופיע ברגעים הכי לא נוחים, מבקש שאצייר לו ציורים מעפנים, ומוכר אותם אחר כך במלבורן תמורת הון עתק בשם "ציורים אבורג'יניים מקוריים מהצפון" . היות וכנוע אנכי לקחתי את נייר הטואלט שברשותי והתחלתי לצייר לו את מבוקשו. לאחר זמן רב הושטתי לו את הציור ומבטו שידר בוז ובעתה יחדיו. "היי זו לא כבשה בכלל! מה אני אמור לעשות עם החרא הזה?" . הסתכלתי עליו במבט מזוגג ואמרתי לו "היי, ship happens". הוא זרק את הציור ורץ בחזרה אל המרצדס הממוזגת שלו. ואני שקעתי שוב בציד התנינים שלו ולהאזנה ליהורם. השתגעתם?!?!?! קראתם את כל זה?????? אם כן אז לפחות מגיע לכם ציור. אז הנה הציור: