אוהב להיות בבית...

שרוֹן

New member
אוהב להיות בבית...

שלום רב, יש לי ילד בן שנתיים ותשעה חודשים, אנחנו חיים בחו"ל, והמזג אויר פה אפרורי וקר. קשה לילד לצאת מהבית, וקשה לו לצאת ממקומות חמימים. לפעמים פשוט לא יוצאים בגלל זה. הליכה איתו בחוץ דורשת הרבה סבלנות, דירבונים (הנה עוד מעט מגיעים), או נשיאה על הידיים כשהוא מאבד כוחות. יש פירוט בקישור הזה מחינוך לגיל הרך. אשמח לשמוע את דעתכם ודעתכן
.
 
קראתי בעניין

את כל השרשור שמופיע כתגובות למייל שלך בפורום החינוך. התחלה של בדיקה דרך שאלון להורים זה יפה, אבל יש לפעמים דברים פיזיים כמו חסר ויטמין אי שגורמים לקשיים כמו זה. בדקתם אותו בדיקות דם וכל זה? אני לא יודעת לייעץ לך יותר מזה כי התשובות היו ממש יפות ומלאות רעיונות.עם זאת באמת ייתכן שפשוט צריך סבלנות. לא רוצה לייאש אותך אבל בני הבכור כעת בן 14 ויצא מהבית רק כשעבר לחטיבה. יש כאלו שהם יצורי בית.כדי לקבל הסתכלות הוליסטית על כגון אלו, אני מפנה אותך לאתר של חברת חותמ-מרפא ותועלי דרכו להתייעץ עם צפריר. הוא ממש טוב בסיוע - www.remedy-seal.com ושם צריך ללחוץ על עברית- הנפח יותר גדול. בהצלחה, שרון
 

שרוֹן

New member
טרם בדקנו, לא יגענו שיש קשר.

אני אגש איתו לרופא. באילו מאכלים יש ויטמין אי? הוא אוכל מאוד מגוון. נבדוק בכל מקרה.
 
חסר בויטמינים וברזל כהסבר ל...

לשרון ושרון, בעניין של חסר בויטמינים ו/או מינרלים כמסביר בעיות תחושה וסבילות לטמפרטורה, אני מודה שסיבות אלה נמצאות ב"צ'ק ליסט" שלי לפני טיפול סנסורי, אבל בכל הילדים והאנשים בהם פגשתי שהיתה להם בעיה סנסורית, שזה די הרבה ילדים ואנשים, פגשתי שניים שזו היתה הסיבה הראשונית לקושי הסנסורי, והיה מדובר במחלה שבאה לידי ביטוי בצורה זו. כלומר, כדאי לבדוק, אבל הסבירות לכך שזו הבעיה הראשונית היא נמוכה. בנוסף, אני מסתייגת מקבלת ייעוץ בעניין זה מאדם שהוא נציג של חברה ומוצר מסחרי, ושעניינו מכירת מוצריו. בעיני כדאי לבדוק את הנושא במעבדה שעניינה אינו מסחרי אלא מדעי. בברכה שרון
 

שרוֹן

New member
אם אני כבר כאן ../images/Emo13.gif

אני אשמח לשאול בנוסף לגבי ויסות תחושתי. זה התחיל בשאלה ששאלתי בעניין החברותיות שלו. היא מאוד משתנה- הוא יכול ליזום בקלות קשר עם מבוגרים, ומאידך יש לו נטיה להמנע מקשר עם ילדים. בגן שעשועים הוא לא יעמוד בתור למגלשה. הוא יתקרב אליה רק אם היא ריקה. בגן הוא בדרך כלל מוצא לו פינה שקטה ומשחק. ברוב המקרים הוא לא משתתף בפעיליות המשותפות לכולם. כשאוכלים הוא הולך הצידה ומתקרב רק כשכולם הלכו, הוא לא מצייר או מכייר עם כולם, הוא לא משתתף במעגלים/ריקודים. כשהגננת מספרת לו סיפור ואיזה ילד מתקרב לשמוע גם, קורה שעידו דוחף אותו. אף פעם לא ראיתי אותו מרביץ, הוא משתמש בדחיפה ארוכה כשמפריעים לו בטריטוריה. כשמנשקים אותו או נוגעים בו הוא תכף מנקה/נותן לעצמו מכות איפה שנגעו. איתנו חיבוקים ונשיקות עובדים רק במצבים שיש הסכמה מצידו (בדרך כלל כשהוא עייף). עידו מאוד חכם ומוכשר
, אף פעם לא תארתי לי שתהיה לו בעיה חברתית כי כתינוק הוא היה מאוד חברותי, וכבר אז יזם קשרים עם מבוגרים. בדיון שהיה לנו בחינוך לגיל הרך הגיעה במקרה מרפאה בעיסוק והביעה אפשרות שמדובר בבעיה בויסות תחושתי, ושבשל כך הוא מוכן "להקריב" את חייו החברתיים. בנקודה זו אני אוסיף שהוא לא מוכן ללבוש סוודרים, יש עוד בגדים שהוא נמנע מהם. הוא שונא חפיפות, ולא אוהב להחליף חיתול (כל מה שקשור לטיפול גוף). אין איתו בעיות בתחום אוכל או ריחות. כאמור הוא לא אוהב לצאת מן הבית בימים אלה. קיימת בעיה, אני לא יודעת מהי החומרתה. לנו לא קל ואני מרגישה שגם לו. אנחנו לא בארץ כרגע, והייתי מעדיפה לעבור איבחון וטיפול בארץ (אנחנו מגיעים עוד כחצי שנה). רציתי לשאול אם יש דברים בסיסיים שאפשר לעשות בינתיים כדי לעזור לו.
 
זה ממש השדה של שרון ש.ג. , שרון מור

כי היא החלק התחושתי מתמצאת נפלא. בהצלחה.
 
אם את כבר כאן...

שוב שלום, לא כתבת באיזו ארץ אתם כרגע, ומדוע את מעדיפה לעשות איבחון וטיפול בארץ. אם אתם בארה"ב, הרי ששם נמצאות נשות המקצוע המובילות (בעיני) בתחום זה בעולם, וזו נראית לי הזדמנות נהדרת דוקא לטפל... אני מזמינה אותך לקרוא מעט על התחום, כאן ב"מאמרי הפורום", ואשמח לצרף גם המלצה לספרים נוספים, אך אני חייבת לומר שאני מסתייגת מלעשות מעבר לכך מעל דפי האינטרנט, או באופן וירטואלי אחר. אני כל כך מבינה את הצורך שלך לעזור לעידו ולכם להתמודד עם הקשיים, והלוואי שהיה לי "צ'ק ליסט" שאם עושים אותו אז זה עוזר... אבל אין, ויש הכרח לאבחן באופן מלא, כדי לענות על צרכיו של כל אדם באופן מתאים. השאלון שקיבלת הוא רק ראשית האיבחון, ומהווה אינדיקציה ראשונית בלבד לפרופיל הסנסורי של עידו. זו הדרך שלנו לבדוק אם כדאי להמשיך ולבדוק את התחום הסנסורי בהרחבה, או שהקושי הוא אחר. בהמשך האיבחון, אנו מראיינים את ההורים, ובאים לסביבתו הטבעית של עידו, לחוות את תפקודו שם, לעיתים אנו גם רואים אותו בקליניקה, ב"תנאי מעבדה" ורק לאחר מכן נבנית תכנית טיפול, שתבוצע בעיקר בסביבתו הטבעית של עידו, ועל ידי הוריו ומטפליו האחרים. בדיקה מעמיקה, הבנה של מהות הקושי ותפירה מדוייקת של תכנית התערבות, המתאימה לעידו ולסביבתו, יבטיחו מידה רבה של הצלחה בהתמודדות עם הקושי הסנסורי. בעיני, "טיפים" ותכניות אינסטנט כאלה ואחרות, יעילים בערך כמו "דיאטת מרק הכרוב" ו"דיאטת האבטיחים", שפעם עברו בתור דפים מצולמים מדלת מקרר אחת לשניה בארצנו המחפפת. אם הטיפול דחוף לך, פני למרפאה בעיסוק בחו"ל. אם את רוצה לחכות, חכי. אבל אני מפצירה בך לא להתפתות לשיטות אינסטנט. מנסיון, הן לא עובדות מספיק טוב, ואחר כך כשתבואי לארץ ותרצי לעשות טיפול יסודי ורציני, התוצאות לא יהיו טובות כפי שהן יכולות להיות. חבל לי "לקלקל" את שיתוף הפעולה של עידו ושלכם בנסיונות סרק, שלא בהכרח יעבדו...יש אלף ואחד דברים שאפשר לנסות, האם באמת שווה לעבוד בדרך האלימינציה? לדעתי לא... שבוע טוב וחם שרון
 

שרוֹן

New member
נשמע הגיוני ../images/Emo13.gif

אנחנו נמצאים בשוויץ. עידו מבין גרמנית אבל לא מדבר אותה, הגרמנית שלי בינונית ואני חוששת שדברים יפלו על אי הבנות הדדיות. יש מניחה שיש הרבה חשיבות לשפת הגוף לצורך איבחון בתחום הזה, אבל העובדה שלא ניתן יהיה לנהל שיחה כהלכתה...לא יודעת. מעט אנשים פה יודעים אנגלית טוב. מישהי שחיה כאן כמה שנים סיפרה לי שמרחו אותה שנה עד שהגיעו לאיבחון, וכשהיא הגיעה לארץ העניינים זזו נכון וביעילות. עכשיו הם בארה"ב, והיא באמת ציינה את הטיפול שם לטובה. אני פשוט בתחושה שחשוב לטפל בזה כשעידו עוד קטן. שלא יצרבו אצלו התנהגויות שנובעות מפחד. קבעתי תור לרופא ילדים ביום שני, בשביל בדיקות הדם שהמלצתן לי לעשות. אני אנסה לברר איתו מה האפשרויות שעומדות בפני כאן. יכול להיות שנגיע לחופש בארץ בעוד חודשיים. יש סיכוי לעשות פרופיל טיפולי בשלושה שבועות?
 
בהחלט כן!

ניתן לעשות זאת גם בפחות משלשה שבועות, לגבי גרמניה, אני מסכימה איתך, ובהתייעצות זריזה עם עמיתותי בחו"ל, אף אחת לא מכירה מרפאה בעיסוק העוסקת בנושא זה בגרמניה. אני מסכימה איתך לגמרי לגבי ההתערבות המהירה ובגיל צעיר! עוד חודשיים זה לא הרבה זמן... בברכה שרון
 

שרוֹן

New member
אנחנו כנראה נתאזר בסבלנות.

אגב, מדובר על שוויץ, והמערכת הרפואית כאן מצויינת (ויקרה). בכל מה שקשור בטיפולים מהסוג שאנחנו צריכים, טרם שמעתי על נסיון טוב שהיה למישהו. הבעיה העקרית שלי היא השפה. שרון, תודה לך על ההתייחסות ועל העזרה
 

שרוֹן

New member
חזרתי מהרופא.

הוא לא כל כך מכיר את הנושא והוא מפנה אותי לקולגה שמתעסקת בתרפיה. הוא התעניין בנושא, ושאל על מאמרים רציניים בנושא, באנגלית או גרמנית. התחלתי חיפוש בגוגול אבל הכל מסביב ולא נוגע בנקודה. מה המינוח המדוייק באנגלית? אני אשמח לקישורים/מאמרים בנושא.
 
למעלה