אם את כבר כאן...
שוב שלום, לא כתבת באיזו ארץ אתם כרגע, ומדוע את מעדיפה לעשות איבחון וטיפול בארץ. אם אתם בארה"ב, הרי ששם נמצאות נשות המקצוע המובילות (בעיני) בתחום זה בעולם, וזו נראית לי הזדמנות נהדרת דוקא לטפל... אני מזמינה אותך לקרוא מעט על התחום, כאן ב"מאמרי הפורום", ואשמח לצרף גם המלצה לספרים נוספים, אך אני חייבת לומר שאני מסתייגת מלעשות מעבר לכך מעל דפי האינטרנט, או באופן וירטואלי אחר. אני כל כך מבינה את הצורך שלך לעזור לעידו ולכם להתמודד עם הקשיים, והלוואי שהיה לי "צ'ק ליסט" שאם עושים אותו אז זה עוזר... אבל אין, ויש הכרח לאבחן באופן מלא, כדי לענות על צרכיו של כל אדם באופן מתאים. השאלון שקיבלת הוא רק ראשית האיבחון, ומהווה אינדיקציה ראשונית בלבד לפרופיל הסנסורי של עידו. זו הדרך שלנו לבדוק אם כדאי להמשיך ולבדוק את התחום הסנסורי בהרחבה, או שהקושי הוא אחר. בהמשך האיבחון, אנו מראיינים את ההורים, ובאים לסביבתו הטבעית של עידו, לחוות את תפקודו שם, לעיתים אנו גם רואים אותו בקליניקה, ב"תנאי מעבדה" ורק לאחר מכן נבנית תכנית טיפול, שתבוצע בעיקר בסביבתו הטבעית של עידו, ועל ידי הוריו ומטפליו האחרים. בדיקה מעמיקה, הבנה של מהות הקושי ותפירה מדוייקת של תכנית התערבות, המתאימה לעידו ולסביבתו, יבטיחו מידה רבה של הצלחה בהתמודדות עם הקושי הסנסורי. בעיני, "טיפים" ותכניות אינסטנט כאלה ואחרות, יעילים בערך כמו "דיאטת מרק הכרוב" ו"דיאטת האבטיחים", שפעם עברו בתור דפים מצולמים מדלת מקרר אחת לשניה בארצנו המחפפת. אם הטיפול דחוף לך, פני למרפאה בעיסוק בחו"ל. אם את רוצה לחכות, חכי. אבל אני מפצירה בך לא להתפתות לשיטות אינסטנט. מנסיון, הן לא עובדות מספיק טוב, ואחר כך כשתבואי לארץ ותרצי לעשות טיפול יסודי ורציני, התוצאות לא יהיו טובות כפי שהן יכולות להיות. חבל לי "לקלקל" את שיתוף הפעולה של עידו ושלכם בנסיונות סרק, שלא בהכרח יעבדו...יש אלף ואחד דברים שאפשר לנסות, האם באמת שווה לעבוד בדרך האלימינציה? לדעתי לא... שבוע טוב וחם שרון