אוהב לא אוהב
במעריב יש כתבה על ספרו החדש של פרופ בן זאב אהבה ברשת. לטעמי בן זאב בדרך כלל אומר דברי טעם אולם הכתבה הזאת מלאה פטפטת. אני חושדת במעריב כאשמים (העיקר הריטינג). בכל מקרה את הספר לא קראתי. בן זאב מדבר על השפעות הרשת ועל דפוסים חדשים של יחסים בין אישיים שיתהוו בעשורים הקרובים. למשל, נאמנות כבר לא תהיה מובנת מאליה, אנשים יצרו קשרים עם בני זוג רבים. (נראה לו?) הוא מדבר על קלות ההתאהבות ברשת. כן, זה נכון. כל כך קל ליפול לתוך האשליה המתוקה, כל כך אין דברים אמיתיים שיפריעו וימנעו את ההסחפות הרגשית. עשיתי את זה פעם מזמן, שהרשת היתה חדשה, מדובר על משהו כמו לפני שמונה שנים. הוא בכלל אמריקאי. אני הייתי נשואה, הוא היה נשוי. זו אשליה הייתי אומרת לו. אשליה. לא נכון הוא היה אומר, זה אמיתי. (זו היתה אשליה). השבוע חזר מיכה (שם בדוי) לתוך חיי. פגשתי אותו ברשת לפני ארבע חמש שנים. השיחה היתה נעימה מאוד. כל כך נעימה שעברנו לטלפון. שיחת הטלפון היתה נעימה מאוד. נעימה עד ששאלתי אותו כמה זמן הוא גרוש. לזכותו יאמר שהוא מעולם לא אמר שהוא פנוי, אני איך שהוא מתוך השיחה הנחתי שהוא פנוי (רציתי שיהיה פנוי). הוא אמר שהוא ואשתו שוקלים פרידה, בעוד כמה חודשים תיפול ההחלטה. יפה. נכון שלא בוער כלום? עברו כמה חודשים וברור שלא נפרדו. אני לא רוצה קשר עם גבר נשוי. מיכה לא מוכן להבין את זה (הוא נורא זקוק לאהבה). אולי אתם תוכלו להבין. אני סרבתי להפגש איתו והוא לא קבל את הסרוב. לפני ארבע חמש שנים אני הייתי במקום מאוד שונה מהמקום בו אני נמצאת עכשיו. וכך בסופו של דבר נכנעתי ללחץ (הלגמרי לא מתון) של מיכה והסכמתי להפגש אתו. מהרגע שאמרתי כן הוא התחיל להעמיד תנאים, שהתנאי העיקרי הוא שהפגישה חייבת להתקיים בבית שלי (אם אתה קורא כאן מיכה, אז זה יקרה שהגהנום יקפא). משלא הסכמתי לתנאים שלו האיש פשוט התפוצץ עלי ושפך חבית ענקית של מילים קשות. ואז הוא נעלם. חשבתי שהוא נעלם מתוך הכעס וההבנה שזה פשוט לא יקרה. עברו שנתיים. לפני שבוע שוב פגשתי בו ברשת, ושוב, הוא רוצה אהבה ושוב הוא דורש להפגש בבית שלי. עכשיו בואו נניח לרגע שאני מאוד הייתי מעוינית בבן אדם. (אני לא). נעלמת לשנתיים? אתה אוהב אותי? (ככה הוא אומר. ולהזכירכם, מעולם לא נפגשנו). אז איפה בדיוק בילית שנתיים? (וכן, הוא עדיין נשוי כמובן) לא חשוב. לי היה יותר טוב כאשר הוא לא היה פה. עברו שנתיים ואני (מקווה) שאני הרבה יותר אסרטיבית והרבה יותר ברורה. גם יותר חכמה (מקווה). יש בהתנהגות שלו משהו שמריח אלימות. (אני איש מאוד עדין. זה אחד הדברים שהוא אמר לי פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. ואבא שלי תמיד למד אותי שכאשר מישהו בעסקים אומר לי אני לא ארמה אותך יותר מדי פעמים כדי להתחיל לחפש עורך דין) למזלי הוא טוען שאיבד את מספר הטלפון שלי. (אני מקווה שאכן כך קרה). נורא קל להעלם לתוך הרשת וזה בדיוק מה שאני אעשה. ביי ביי מיכה.
במעריב יש כתבה על ספרו החדש של פרופ בן זאב אהבה ברשת. לטעמי בן זאב בדרך כלל אומר דברי טעם אולם הכתבה הזאת מלאה פטפטת. אני חושדת במעריב כאשמים (העיקר הריטינג). בכל מקרה את הספר לא קראתי. בן זאב מדבר על השפעות הרשת ועל דפוסים חדשים של יחסים בין אישיים שיתהוו בעשורים הקרובים. למשל, נאמנות כבר לא תהיה מובנת מאליה, אנשים יצרו קשרים עם בני זוג רבים. (נראה לו?) הוא מדבר על קלות ההתאהבות ברשת. כן, זה נכון. כל כך קל ליפול לתוך האשליה המתוקה, כל כך אין דברים אמיתיים שיפריעו וימנעו את ההסחפות הרגשית. עשיתי את זה פעם מזמן, שהרשת היתה חדשה, מדובר על משהו כמו לפני שמונה שנים. הוא בכלל אמריקאי. אני הייתי נשואה, הוא היה נשוי. זו אשליה הייתי אומרת לו. אשליה. לא נכון הוא היה אומר, זה אמיתי. (זו היתה אשליה). השבוע חזר מיכה (שם בדוי) לתוך חיי. פגשתי אותו ברשת לפני ארבע חמש שנים. השיחה היתה נעימה מאוד. כל כך נעימה שעברנו לטלפון. שיחת הטלפון היתה נעימה מאוד. נעימה עד ששאלתי אותו כמה זמן הוא גרוש. לזכותו יאמר שהוא מעולם לא אמר שהוא פנוי, אני איך שהוא מתוך השיחה הנחתי שהוא פנוי (רציתי שיהיה פנוי). הוא אמר שהוא ואשתו שוקלים פרידה, בעוד כמה חודשים תיפול ההחלטה. יפה. נכון שלא בוער כלום? עברו כמה חודשים וברור שלא נפרדו. אני לא רוצה קשר עם גבר נשוי. מיכה לא מוכן להבין את זה (הוא נורא זקוק לאהבה). אולי אתם תוכלו להבין. אני סרבתי להפגש איתו והוא לא קבל את הסרוב. לפני ארבע חמש שנים אני הייתי במקום מאוד שונה מהמקום בו אני נמצאת עכשיו. וכך בסופו של דבר נכנעתי ללחץ (הלגמרי לא מתון) של מיכה והסכמתי להפגש אתו. מהרגע שאמרתי כן הוא התחיל להעמיד תנאים, שהתנאי העיקרי הוא שהפגישה חייבת להתקיים בבית שלי (אם אתה קורא כאן מיכה, אז זה יקרה שהגהנום יקפא). משלא הסכמתי לתנאים שלו האיש פשוט התפוצץ עלי ושפך חבית ענקית של מילים קשות. ואז הוא נעלם. חשבתי שהוא נעלם מתוך הכעס וההבנה שזה פשוט לא יקרה. עברו שנתיים. לפני שבוע שוב פגשתי בו ברשת, ושוב, הוא רוצה אהבה ושוב הוא דורש להפגש בבית שלי. עכשיו בואו נניח לרגע שאני מאוד הייתי מעוינית בבן אדם. (אני לא). נעלמת לשנתיים? אתה אוהב אותי? (ככה הוא אומר. ולהזכירכם, מעולם לא נפגשנו). אז איפה בדיוק בילית שנתיים? (וכן, הוא עדיין נשוי כמובן) לא חשוב. לי היה יותר טוב כאשר הוא לא היה פה. עברו שנתיים ואני (מקווה) שאני הרבה יותר אסרטיבית והרבה יותר ברורה. גם יותר חכמה (מקווה). יש בהתנהגות שלו משהו שמריח אלימות. (אני איש מאוד עדין. זה אחד הדברים שהוא אמר לי פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. ואבא שלי תמיד למד אותי שכאשר מישהו בעסקים אומר לי אני לא ארמה אותך יותר מדי פעמים כדי להתחיל לחפש עורך דין) למזלי הוא טוען שאיבד את מספר הטלפון שלי. (אני מקווה שאכן כך קרה). נורא קל להעלם לתוך הרשת וזה בדיוק מה שאני אעשה. ביי ביי מיכה.
