סערת רגשות XL
New member
אוהבים נדנדות?
היא תמיד אהבה נדנדות.
לפני המון המון שנים, בטיול לילי עם מי שמאוחר יותר יהפוך לבעלה,
הם מצאו ממש מול הים נדנדה.
גדולה, כזאת שיכולה לנדנד כמה אנשים בוגרים.
זו היתה פינת הקסם שלהם.
בכל דייט, היא היתה מושכת לשם.
הוא היה יושב בקצה אחד והיא שוכבת ומניחה על ברכיו את ראשה.
מתנדנדים ומדברים. מדברים ומתנדנדים.
גם כמה נשיקות מתוקות ועדינות התרחשו על הנדנדה הזאת.
הנדנדה ההיא, כבר שנים שלא במקום ההוא.
יצא לה לבדוק בביקוריה בעיר ילדותה.
גם הזוגיות עוברת לא מעט טלטלות.
ולאחרונה אפילו נדנדת החיים בעיקר למטה, תקועה, לא מצליחה להתרומם,
אבל אהבתה לנדנדות לא השתנתה.
במקום מגוריה החדש, יש נדנדה, אפילו גדולה יותר מההיא שהכירה פעם.
הרבה יותר גדולה והרבה יותר מסיבית.
יכולה לנדנד כמה מבוגרים וכמה ילדים.
מיקומה ציבורי מדי, אך אם היתה מוצנעת יותר,
אפשר היה אולי להגשים עליה כמה פנטזיות...
היא הולכת אל הנדנדה הזאת הרבה. הנדנוד, האוויר הנעים שלרוב יש שם, מאוד מושכים אותה.
לפעמים היא תשב שם לכתוב, בערב או בבוקר..
לא פעם מפנטזת שם.
יום אחד עברו שם יחד.
הוא התיישב בקצה אחד,
היא שכבה לאורך הנדנדה, ראשה על ברכיו,
מתנדנדים בקצב איטי, מדברים,
יד אחד שלו אוחזת בידה,
יד שנייה מלטפת את פניה, שיערה, גבה.... היא מתמסרת להרגשה ועוצמת את עיניה..
ואז,
היא מתיישבת לצידו,
מלטפת את ראשו ופניו.. ונושקת לו. נשיקות רכות ועדינות.
מנשקת את השפה העליונה, ואז את התחתונה,
הנשיקות העדינות הופכות לעמוקות ומלאות תשוקה,
היא כל כך אוהבת להתנשק איתו.
היא מנשקת אותו בצוואר, בדיוק במקום שהוא אוהב...
השמש מסיימת את שקיעתה הקסומה,
הערב יורד, המקום שקט לגמרי והחושך הכמעט מוחלט מעורר אצל שניהם את יצר ההרפתקנות.
נראה כי אין אף אחד בסביבה.
היא מתרוממת ועומדת על ברכיה, להגיע לגובה שלו לחיבוק,
היא ממשיכה לנשק אותו בצוואר ועל שפתיו.
תוך כדי החיבוק, הוא מעביר רגל אחת שלה לצד גופו השני, כך שהיא כמעט יושבת עליו.
היא מרגישה את איברו רוצה לפרוץ מחוץ למכנסיו, ועוזרת לו לצאת לחופשי.
האוויר הנעים, הרוח הקלילה וכל הסיטואציה מחרמנים במיוחד.
הוא עוזר לה להרים מעט את שמלתה ולהזיז את תחתוניה,
היא כבר רטובה לגמרי לכבודו,
היא תופסת את איברו ומובילה אותו לחדור אליה,
וכך כשהם אחד,
תוך חיבוק חזק ונשיקות עמוקות,
הם מתנדנדים בקצב שהם קובעים ביחד,
נשימותיהם הולכות ומתקצרות, הולכות ומתחזקות,
עד השיא המשותף. ביחד.
הם נשארים ככה, להתנדנד עוד קצת, כשהם עדיין מחוברים והכי קרובים שיש.
היא מסדרת את תחתוניה, מסדרת את שמלתה,
הוא סוגר את מכנסיו,
היא נשכבת, כשראשה על ברכיו והוא מלטף את שיערה.
מתנדנדים,
למעלה, למטה.
הרוח הנעימה עוטפת אותם...
ולפתע הוא לוחש לה: מותקית.. נרדמת.. בואי נלך...
היא תמיד אהבה נדנדות.
לפני המון המון שנים, בטיול לילי עם מי שמאוחר יותר יהפוך לבעלה,
הם מצאו ממש מול הים נדנדה.
גדולה, כזאת שיכולה לנדנד כמה אנשים בוגרים.
זו היתה פינת הקסם שלהם.
בכל דייט, היא היתה מושכת לשם.
הוא היה יושב בקצה אחד והיא שוכבת ומניחה על ברכיו את ראשה.
מתנדנדים ומדברים. מדברים ומתנדנדים.
גם כמה נשיקות מתוקות ועדינות התרחשו על הנדנדה הזאת.
הנדנדה ההיא, כבר שנים שלא במקום ההוא.
יצא לה לבדוק בביקוריה בעיר ילדותה.
גם הזוגיות עוברת לא מעט טלטלות.
ולאחרונה אפילו נדנדת החיים בעיקר למטה, תקועה, לא מצליחה להתרומם,
אבל אהבתה לנדנדות לא השתנתה.
במקום מגוריה החדש, יש נדנדה, אפילו גדולה יותר מההיא שהכירה פעם.
הרבה יותר גדולה והרבה יותר מסיבית.
יכולה לנדנד כמה מבוגרים וכמה ילדים.
מיקומה ציבורי מדי, אך אם היתה מוצנעת יותר,
אפשר היה אולי להגשים עליה כמה פנטזיות...
היא הולכת אל הנדנדה הזאת הרבה. הנדנוד, האוויר הנעים שלרוב יש שם, מאוד מושכים אותה.
לפעמים היא תשב שם לכתוב, בערב או בבוקר..
לא פעם מפנטזת שם.
יום אחד עברו שם יחד.
הוא התיישב בקצה אחד,
היא שכבה לאורך הנדנדה, ראשה על ברכיו,
מתנדנדים בקצב איטי, מדברים,
יד אחד שלו אוחזת בידה,
יד שנייה מלטפת את פניה, שיערה, גבה.... היא מתמסרת להרגשה ועוצמת את עיניה..
ואז,
היא מתיישבת לצידו,
מלטפת את ראשו ופניו.. ונושקת לו. נשיקות רכות ועדינות.
מנשקת את השפה העליונה, ואז את התחתונה,
הנשיקות העדינות הופכות לעמוקות ומלאות תשוקה,
היא כל כך אוהבת להתנשק איתו.
היא מנשקת אותו בצוואר, בדיוק במקום שהוא אוהב...
השמש מסיימת את שקיעתה הקסומה,
הערב יורד, המקום שקט לגמרי והחושך הכמעט מוחלט מעורר אצל שניהם את יצר ההרפתקנות.
נראה כי אין אף אחד בסביבה.
היא מתרוממת ועומדת על ברכיה, להגיע לגובה שלו לחיבוק,
היא ממשיכה לנשק אותו בצוואר ועל שפתיו.
תוך כדי החיבוק, הוא מעביר רגל אחת שלה לצד גופו השני, כך שהיא כמעט יושבת עליו.
היא מרגישה את איברו רוצה לפרוץ מחוץ למכנסיו, ועוזרת לו לצאת לחופשי.
האוויר הנעים, הרוח הקלילה וכל הסיטואציה מחרמנים במיוחד.
הוא עוזר לה להרים מעט את שמלתה ולהזיז את תחתוניה,
היא כבר רטובה לגמרי לכבודו,
היא תופסת את איברו ומובילה אותו לחדור אליה,
וכך כשהם אחד,
תוך חיבוק חזק ונשיקות עמוקות,
הם מתנדנדים בקצב שהם קובעים ביחד,
נשימותיהם הולכות ומתקצרות, הולכות ומתחזקות,
עד השיא המשותף. ביחד.
הם נשארים ככה, להתנדנד עוד קצת, כשהם עדיין מחוברים והכי קרובים שיש.
היא מסדרת את תחתוניה, מסדרת את שמלתה,
הוא סוגר את מכנסיו,
היא נשכבת, כשראשה על ברכיו והוא מלטף את שיערה.
מתנדנדים,
למעלה, למטה.
הרוח הנעימה עוטפת אותם...
ולפתע הוא לוחש לה: מותקית.. נרדמת.. בואי נלך...
