יש לי כמה דקות, אז נתפוס 2 חתול יחד
והיום נדון באותיות ת' של גברת דינה. ברפרוף זיהיתי לפחות 4 דוגמיות ת'. זאת הנמוכה, רחבה עם קשת שטוחה שמאלה כגון: "את" בשורה ראשונה ואחרונה, "לראות" בשורה אחרונה. ת' זו יפהפיה ומתרחבת בקער, שהוא סמל הפתיחות והנתינה, אלא שתכולתה שטוחה ונטולת נפח, מעין קער חוטי. יש כאן המון רצון טוב להתחשב, להתנדב, לסייע ולשרת, אך יותר ברמה הצהרתית ואין מאחוריה נכונות ועשיה ממשיים. ואילו ת' שניה "האותיות" כאן יש אנרגיה רבה יותר שעומדים מאחוריה נתינה, דאגה, עזרה, אך הקו הישר מורה שנתונים אלה כפופים לתנאים או חישובים שלטובתה היא. הכפוף החוטי הקטן כלפי מטה מורה על יסוד מתמרן שמחפש דרך מילוט אלגנטית מאותה חובה ומשימה, שתוארו קודם, שהפכו לטירחה ובלבול שכל עבורה. ויש את המחודדת כגון שורה 9 "במקומות" . זו מחודדת בקורתית יותר, אולי כעוסה יותר שדברים לא נעו בכוון הרצוי והיא חידדה את מורת רוחה. ובאמצע המלים ת' וגם נ' שקועות וכבולות לחץ כגון "לתכנן" , 2 שורות לפני הסוף. שבהם הגברת שומרת לעצמה על אופציות וקדימות לפעול באופן שתואם את מטרותיה וצרכיה נכון לאותה נקודת זמן, למרות שזה לא בהכרח חופף התחשבות והגינות כלפי אחרים. ועכשיו נשאלת השאלה איך כל זה מתיישב עם אהבה וטפול בבע"ח ? או שמא דמיונה הפורה וממציא של חברתינו ? דינהל'ה, הכל בחיוך, קחי את החיים בקלות, וזה מה שקורה שמבקשים ממני לנתח לפני ארוחת ערב.
