אודות קלאמפ
זה סיקור על קלאמפ שכתבתי לפני כמה זמן לקומונת שוג'ו, והחלטתי לפרסם גם פה. קלאמפ הן קבוצה של ארבע נשים, הנחשבות לפופולאריות שבין יוצרות המנגה כיום. חברות הקבוצה הן: אגהה אוקווה- "מנהיגת" הקבוצה שאחראית בעיקר על הסיפורים והרעיונות (למרות שכל חברות הקבוצה שותפות במידה כלשהי ביצירת העלילות). מוקונה- שהיא הציירת ה"ראשית" של קלאמפ- בשנים המוקדמות יותר של הקבוצה היא הייתה הציירת היחידה, ושתי החברות הנוספות רק עזרו לה. היא ציירה את רוב הכותרים המוכרים יותר של הקבוצה: Card Captor Sakura, Chobits, X, Magic Knight Rayearth, ועוד. טסובאקי נקוי - המאיירת המשנית של הקבוצה, שבעבר היתה אחראית על ציור הצ'יבים. היא איירה כותרים כמו : Wish, Clover, XXXHOLIC ועוד. סטסוקי איגרשי- עוזרת בציור הפריימים, ההצללות וכו'. כמו כן היא אחראית על הארגון של הקבוצה, ושכולן יעמדו בזמנים, למשל. קלאמפ התחילו את דרכן כקבוצה של כותבות דוג'ינשים (שהיו מציירות אפילו הנטאי!), שמנתה אז כשנים עשר חברים. בתחילת שנות ה-90' פרשו שאר החברים ונותרו הארבע שהמשיכו עד היום. מעניין לציין שאין לכם הרבה סיכוי להיתקל בדוג'ישים על הסדרות של קלאמפ, למרות הפופולאריות שלהן- קלאמפ מאוד מחמירות בעניין של זכויות יוצרים, ולא מרשות שימוש בדמויות שלהן, כמו שנעשה בדוג'ינשים. פרט די תמוה לאור העובדה שהן התחילו את דרכן כציירות דוג'ינשים. "קלאמפ כותבות מנגות מז'אנרים מגוונים, אך לצערם של רבים, לא יאוי" . ככה התחילה כתבה מטופשת למדי על קלאמפ שראיתי באיזה אתר. אבל קלאמפ באמת כותבות מנגות מכל מיני ז'אנרים- החל בשונן אצ'י (כמו צ'וביטס ומיוקי צ'אן), פנטזיה הרפתקאות (כמו RG Veda , טסובאסה ורייארת') ועד למאהו שוג'ו (כמו סאקורה, קובאטו וסוויט ולריאן). אבל בסך הכל, רוב הכותרים שלהן הם שוג'ו, או לפחות בעלי מאפיינים של שוג'ו. רוב המנגות של קלאמפ כוללות במידה כלשהי אלמנטיים של פנטזיה, ולמרות שברובן יש עיסוק ברומנטיקה, היא לרוב לא מהווה את מרכז העלילה ונעשית בצורה מעודנת יחסית- נדיר לראות אצלן אפילו נשיקות (שלא לדבר על יותר מזה). למרות שהמנגות שלהן שונות מאוד בז'אנרים, יש להן הרבה מאפיינים דומים- לדוגמא, בהרבה מהן מדובר על זה שלאנשים יש צד שהם מראים כלפי חוץ, וצד נסתר וחייתי יותר (באחד מהראיונות עם אוקווה היא טענה שזה רעיון שהיא התחילה לפתח עוד בחטיבת הביניים). רעיון מרכזי נוסף שחוזר בהרבה מהמנגות הוא שמשאלות לב, גם אם הן לא טובות, הן מאוד חשובות. בסך הכל אני חושבת שאין טעם לחפש הרבה עומק ברוב המנגות של קלאמפ, אבל המנגות שלהן מצוירות בצורה יפהפיה, קל להתחבר לעלילות ולדמויות שלהן, וכיף מאוד לקרוא אותן. בתמונה- משמאל לימין: אוקווה, נקוי, מוקונה ואיגרשי.
זה סיקור על קלאמפ שכתבתי לפני כמה זמן לקומונת שוג'ו, והחלטתי לפרסם גם פה. קלאמפ הן קבוצה של ארבע נשים, הנחשבות לפופולאריות שבין יוצרות המנגה כיום. חברות הקבוצה הן: אגהה אוקווה- "מנהיגת" הקבוצה שאחראית בעיקר על הסיפורים והרעיונות (למרות שכל חברות הקבוצה שותפות במידה כלשהי ביצירת העלילות). מוקונה- שהיא הציירת ה"ראשית" של קלאמפ- בשנים המוקדמות יותר של הקבוצה היא הייתה הציירת היחידה, ושתי החברות הנוספות רק עזרו לה. היא ציירה את רוב הכותרים המוכרים יותר של הקבוצה: Card Captor Sakura, Chobits, X, Magic Knight Rayearth, ועוד. טסובאקי נקוי - המאיירת המשנית של הקבוצה, שבעבר היתה אחראית על ציור הצ'יבים. היא איירה כותרים כמו : Wish, Clover, XXXHOLIC ועוד. סטסוקי איגרשי- עוזרת בציור הפריימים, ההצללות וכו'. כמו כן היא אחראית על הארגון של הקבוצה, ושכולן יעמדו בזמנים, למשל. קלאמפ התחילו את דרכן כקבוצה של כותבות דוג'ינשים (שהיו מציירות אפילו הנטאי!), שמנתה אז כשנים עשר חברים. בתחילת שנות ה-90' פרשו שאר החברים ונותרו הארבע שהמשיכו עד היום. מעניין לציין שאין לכם הרבה סיכוי להיתקל בדוג'ישים על הסדרות של קלאמפ, למרות הפופולאריות שלהן- קלאמפ מאוד מחמירות בעניין של זכויות יוצרים, ולא מרשות שימוש בדמויות שלהן, כמו שנעשה בדוג'ינשים. פרט די תמוה לאור העובדה שהן התחילו את דרכן כציירות דוג'ינשים. "קלאמפ כותבות מנגות מז'אנרים מגוונים, אך לצערם של רבים, לא יאוי" . ככה התחילה כתבה מטופשת למדי על קלאמפ שראיתי באיזה אתר. אבל קלאמפ באמת כותבות מנגות מכל מיני ז'אנרים- החל בשונן אצ'י (כמו צ'וביטס ומיוקי צ'אן), פנטזיה הרפתקאות (כמו RG Veda , טסובאסה ורייארת') ועד למאהו שוג'ו (כמו סאקורה, קובאטו וסוויט ולריאן). אבל בסך הכל, רוב הכותרים שלהן הם שוג'ו, או לפחות בעלי מאפיינים של שוג'ו. רוב המנגות של קלאמפ כוללות במידה כלשהי אלמנטיים של פנטזיה, ולמרות שברובן יש עיסוק ברומנטיקה, היא לרוב לא מהווה את מרכז העלילה ונעשית בצורה מעודנת יחסית- נדיר לראות אצלן אפילו נשיקות (שלא לדבר על יותר מזה). למרות שהמנגות שלהן שונות מאוד בז'אנרים, יש להן הרבה מאפיינים דומים- לדוגמא, בהרבה מהן מדובר על זה שלאנשים יש צד שהם מראים כלפי חוץ, וצד נסתר וחייתי יותר (באחד מהראיונות עם אוקווה היא טענה שזה רעיון שהיא התחילה לפתח עוד בחטיבת הביניים). רעיון מרכזי נוסף שחוזר בהרבה מהמנגות הוא שמשאלות לב, גם אם הן לא טובות, הן מאוד חשובות. בסך הכל אני חושבת שאין טעם לחפש הרבה עומק ברוב המנגות של קלאמפ, אבל המנגות שלהן מצוירות בצורה יפהפיה, קל להתחבר לעלילות ולדמויות שלהן, וכיף מאוד לקרוא אותן. בתמונה- משמאל לימין: אוקווה, נקוי, מוקונה ואיגרשי.
