אובר אופטימיות
"מחקרים מצביעים על כך שאופטימיות לא קשורה רק למצב רוח טוב ולמורל חיובי, אלא שהיא כמו מגנט שמושך אליו הצלחה ופופולריות. במחקר שערך הפסיכולוג האמריקאי ד"ר מרטין סליגמן, לדוגמה, נבחנו רמות האופטימיות שהציגו המתמודדים לנשיאות ארה"ב. 27 מתוך 29 נשיאים שנבחרו הציגו רמת אופטימיות גבוהה יותר מהיריבים שלהם - ולכך הייתה השפעה על רמת הפופולריות שלהם.
ד"ר שרוט חוקרת זה 12 שנה מה הקטע שלנו, בני האדם, עם אופטימיות. לטענתה, בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, רובנו יצורים אופטימיים שבטוחים שהעתיד יסביר להם פנים. הסיבה לכך היא שכנוע פנימי שאנחנו מוכשרים יותר ואטרקטיביים יותר מהסובבים אותנו, ולכן 'ילך לנו'. אלא שאותה אופטימיות קוסמית גורמת לנו לא להיות ריאליים, ולקבל החלטות מוטות לגבי העתיד"
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/550/963.html
"מנגנון של אשליה עצמית.
"בדקנו כמה אנשים מעריכים את עצמם כאינטליגנטים או כאטרקטיביים. היה מעניין לראות שאנשים תמיד העריכו את עצמם יותר מהסביבה. בשלב השני, סיפרנו להם שהערכת הסביבה אליהם גבוהה יותר מזו שחשבו והם מיד תיקנו את הנתונים והעלו את רמת ההערכה העצמית שלהם. לעומת זאת, כשהודענו לנבדקים שהסביבה תופסת אותם פחות טוב מאיך שהם תופסים את עצמם, באופן גורף הם לא נתנו לעובדה זו להשפיע עליהם כלל.
"כשקורים דברים טובים, אנשים חושבים 'היי, זה אומר משהו גם עליי'. אם השכן שלי התעשר, גם אני יכול להקים סטארט-אפ ולעשות את המכה. אבל כשמדובר בהתפתחויות שליליות, המוח דוחה את המידע. זה קורה לנו מהר, הקידוד נעשה באופן אוטומטי, מבלי שנשים לב. זה חשוב, כי אנשים לא יודעים שהם ניזונים מאינפורמציה מוטה. ההטיה האופטימית היא זו שגורמת לנו לקחת סיכונים לא מחושבים. לרכוב על אופניים ללא קסדה, להמשיך לעשן, לא לקחת את התרופות שאנחנו חייבים לקחת".
- אז מה אפשר לעשות? לרמות את המוח?
"כשאנחנו מבינים איך המוח שלנו פועל, אפשר להתחיל לחשוב על חוקים בשביל להגן על עצמנו, שההטיה האופטימית לא תקרה. ממשלת לונדון, שנחשפה להטיות הללו, דאגה להוסיף תקציב וזמן לפרויקט הבנייה של האולימפיאדה, בהתאם לחישובי ההטיה"
"מחקרים מצביעים על כך שאופטימיות לא קשורה רק למצב רוח טוב ולמורל חיובי, אלא שהיא כמו מגנט שמושך אליו הצלחה ופופולריות. במחקר שערך הפסיכולוג האמריקאי ד"ר מרטין סליגמן, לדוגמה, נבחנו רמות האופטימיות שהציגו המתמודדים לנשיאות ארה"ב. 27 מתוך 29 נשיאים שנבחרו הציגו רמת אופטימיות גבוהה יותר מהיריבים שלהם - ולכך הייתה השפעה על רמת הפופולריות שלהם.
ד"ר שרוט חוקרת זה 12 שנה מה הקטע שלנו, בני האדם, עם אופטימיות. לטענתה, בניגוד למה שאולי אפשר לחשוב, רובנו יצורים אופטימיים שבטוחים שהעתיד יסביר להם פנים. הסיבה לכך היא שכנוע פנימי שאנחנו מוכשרים יותר ואטרקטיביים יותר מהסובבים אותנו, ולכן 'ילך לנו'. אלא שאותה אופטימיות קוסמית גורמת לנו לא להיות ריאליים, ולקבל החלטות מוטות לגבי העתיד"
http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/550/963.html
"מנגנון של אשליה עצמית.
"בדקנו כמה אנשים מעריכים את עצמם כאינטליגנטים או כאטרקטיביים. היה מעניין לראות שאנשים תמיד העריכו את עצמם יותר מהסביבה. בשלב השני, סיפרנו להם שהערכת הסביבה אליהם גבוהה יותר מזו שחשבו והם מיד תיקנו את הנתונים והעלו את רמת ההערכה העצמית שלהם. לעומת זאת, כשהודענו לנבדקים שהסביבה תופסת אותם פחות טוב מאיך שהם תופסים את עצמם, באופן גורף הם לא נתנו לעובדה זו להשפיע עליהם כלל.
"כשקורים דברים טובים, אנשים חושבים 'היי, זה אומר משהו גם עליי'. אם השכן שלי התעשר, גם אני יכול להקים סטארט-אפ ולעשות את המכה. אבל כשמדובר בהתפתחויות שליליות, המוח דוחה את המידע. זה קורה לנו מהר, הקידוד נעשה באופן אוטומטי, מבלי שנשים לב. זה חשוב, כי אנשים לא יודעים שהם ניזונים מאינפורמציה מוטה. ההטיה האופטימית היא זו שגורמת לנו לקחת סיכונים לא מחושבים. לרכוב על אופניים ללא קסדה, להמשיך לעשן, לא לקחת את התרופות שאנחנו חייבים לקחת".
- אז מה אפשר לעשות? לרמות את המוח?
"כשאנחנו מבינים איך המוח שלנו פועל, אפשר להתחיל לחשוב על חוקים בשביל להגן על עצמנו, שההטיה האופטימית לא תקרה. ממשלת לונדון, שנחשפה להטיות הללו, דאגה להוסיף תקציב וזמן לפרויקט הבנייה של האולימפיאדה, בהתאם לחישובי ההטיה"
