אובססית מילים

[pinkwar]

אובססית מילים

הבחנתי במשהו, אני עובדת על הביטחון העצמי שלי כרגע יותר בחיצוניות ואני מנסה לקבל את עצמי כמו שאני, עם כל הדברים שלא נראים לי בעצמי אבל שמתי לב שאני יורדת על עצמי המון בפני אנשים, במיוחד בפני חבר שלי וכאילו בצורה של דיבור רגיל, כאילו אני לא שמה לב שאני אומרת את זה עד שאני שומעת את עצמי אני אומרת שאני שמנה שאני מכוערת או שאם הוא מחמיא לי אני ישר אומרת בלי לחשוב "חח ממש" "טוב שיהיה" או משהו..וזה ממש ניהיה הרגל ואני ממש לא יודעת איך לעצור את זה. אני מבינה שביטחון עצמי זה דבר שיהיה לי מאוד קשה לשנות כי אני מאז שאני מכירה את עצמי לא אהבתי את מה שאני ואני לא קולטת אנשים שמחמיאים לי, אני לא מצליחה להאמין להם. אני לא מגיעה למצב שאני מעכלת את מה שאומרים, אלא ישר זורקת את זה מתוך מחשבה שהם משקרים. איך משיגים ביטחון בעצמי?

 

[r a k a n i]

שאלת מיליון הדולר...

מניסיון אישי שלי אני יכולה להגיד לך שככל שעולה הגיל עולה גם הקבלה העצמית ואם אני מסתכלת על מה שחשבתי על עצמי בגיל 22 ( מבחינת חיצוניות) להיום בגיל 28, אני רואה הבדל ענק. ( וחוץ מזה, ברגע שלמדתי פוטושופ, הפסקתי להשוות את הפגמים שלי אל מול "השלמות" של הדוגמניות שבתמונות, כי ראיתי את הזיוף הגדול) באופן כללי אני מאמינה שכדי לאהוב גם את מה שנחשב בעניננו ללא מושלם, חייבים להתחיל מבפנים ולא מבחוץ,ואת חייבת להחליף את המחשבות השליליות שיש לך על עצמך בחיוביות. אני משוכנעת שיש בך דברים שאת גם אוהבת, אז תתחילי בלהחמיא לעצמך עליהם וכשמישהו נותן לך מחמאה, הדבר היחיד שתגידי לו זה תודה, בלי כל מיני הסברים מיותרים, גם את בטוחה שהוא עיוור לגמרי ומשקר לך. כי הבעיה היא בתפיסה שלך את עצמך ולא באנשים מבחוץ שאני בטוחה שרוצים את טובתך ואין להם שום אינטרס להחמיא לך סתם. מנסיוני, ככל שתצברי יותר ויותר חוויות חיוביות ( אצלי לדוגמא זה היה חבר שאהב בי את כל מה ששנאתי ואז ראיתי את עצמי דרך העיניים שלו, ראיתי כמה שאני מנפחת את חשיבות הדבר הזה, שאחרים בכלל לא רואים ויש כאלו שרואים ואוהבים) וככל שתעבדי על עצמך בכוח ותגידי לעצמך כל יום כמה שהם צודקים, ותפסיקי להחמיר עם עצמך ככה תוכלי לשנות את ההרגשה שלך. בהתחלה זה ייראה לך זיוף אחד גדול, תרגישי שאת משקרת לעצמך כשאת מרשה לעצמך לחשוב שאת יפה , אבל עם הזמן וההתמדה תרגישי אחרת אני בטוחה שאת יודעת שכשאתה אוהב מישהו, גם אם הוא מוגדר כמכוער מאוד, אתה רואה את היופי שלו והפגמים שלו הופכים להיות מקסימים בעינייך וכל זה כי אתה אוהב אותו. אם תשדרי החוצה את הבטחון העצמי ( גם אם תרגישי שהוא מזוייף בהתחלה) בסופו של דבר תשדרי בטחון עצמי אמיתי

 

[o n m y w a y]

הדרך המעשית לרכוש

בטחון עצמי הינה על ידי הוכחה לעצמך שאת מסוגלת...לעשות...ולהגשים "חלומות". אני מציע שתקבעי לעצמך מטרות קטנות שאת יכולה לעמוד בהם. תתמידי בהן ותכבשי אותן, תגדילי את מטרותייך אט אט ותכבשי אותן גם... אני מבטיח לך שכמה הצלחות יעוררו בתוכך הערכה עצמית, כי את תוכלי להוכיח לעצמך הלכה למעשה שאת יכולה לעמוד במטרות שלך שאת אדם מתמיד למרות שקשה, ועוד כל מיני תובנות שיעזרו לך להבין את עצמך טוב יותר, ושתהיה לך נקודת משענת פיזית ליכולתך לבצע את רצונך,הווה אומר הוכחה... בטחון עצמי מגיע אך ורק כאשר אני מוכיח לעצמי שאני יכול, רוצה ומתמיד. כל זאת כמובן צריך לבוא מתוך תמיכה בעצמנו לאורך כל הדרך, ללא שפיטה אך עם מטרה ברורה להתחיל להגשים. מה שקוראים אותו... קבלות... מעבר להרגל שלך לומר את אשר את אומרת כאשר את מקבלת מחמאה, ישנו רובד פנימי שעלייך להתבונן בו מדוע את אינך מאפשרת לעצמך לומר משהו טוב על עצמך? מדוע הגישה שלך כלפיי עצמך כה אלימה? התבונני במקום זה... הוא זקוק ל...אהבה וצומת לב.

 

[ש ו ב ת ל ב]

../images/Emo24.gif

פשוט תהי כנה עם עצמך ואל תכריחי לעצמך לעשות משהו שאת לא. אם אין לך ביטחון עצמי אז זה בסדר. תרשי לי לומר משהו...

אין לנו ביטחון בשום דבר.אין אפילו ביטחון עצמי.כל זה רק מושגים. אנשים צריכים להיות בטוחים בעצמם או את הדברים כמו בית פרנסה או כסף כדי לחוש ביטחון אבל הם בונים לעצמם את הכלא כדי "שיגן עליהם". כשאדם חש חופשי ומשוחרר,הוא לא חש ביטחון.הוא יכול לעוף לאן שירצה.

 

[seaגל]

...

אובססית מילים.... למילים יש כוח כוח הרסני וכוח של ריפוי כשאת יורדת עלייך בעזרת מילים את משתמשת בכוח שלהן להרוס.... ביטחון עצמי נרכש דווקא משיחה חיובית שלי עם עצמי .... בכל יום תעשי לך רשימה של דברים טובים שאת כותבת לך דברים טובים שבך שאת מאמינה שקיימים בך דברים טובים שעשית באותו יום... למשל: תודה שיש בי את היכולת להקשיב תודה שיש בי יכולת לצייר תודה שיש לי עיניים שמחייכות תבחרי תראי את הטוב שבך את החיוב שבך את החוזק שבך האמונה שיש בך כוח וטוב באופן מיידי יעניקו לך ביטחון זה כמובן תהליך .. ועד אז כל פעם שתגידי דבר שלילי תעצרי ותהפכי אותו לחיובי כמו וואי אני שמנה -תגידי תודה על הבריאות שיש לי אני מכוערת תאמרי תודה על יופי פנימי שהוא הרבה יותר חשוב מחיצוני ... לאט תראי שתפסיקי עם השלילי ותתמקדי בחיוב זה מביא הרבה אושר ואור לחיים.

 

[לנושנוש]

פשוט...

תתפסי את עצמך ברגע שאת יורדת על עצמך או מבטלת מחמאה של מישהו אחר. גמני פעם הייתי דוחת מחמאות. פשוט התחלתי ליתפוס את עצמי וליסתום לעצמי את הפה. תארכי רשימה בכתב של דברים שכן טובים לך ושאת יכולה להרגיש טוב איתם.

 

[pinkwar]

לא כל כך עוזר

הבעיה שלי בביטחון עצמי נובעת בעיקר מהשוואה שלי לאחרים, ניסיתי מה שאמרתם לי , בעיקר בלכתוב דברים טובים בי יש בי הרבה תאמת, האופי שלי לא כלכך מציק לי, אולי קצת אבל בעיקר החיצוניות שלי, כי אני מאוד שונה מאחיות שלי, נגיד יש להם עיניים בהירות ולי יש חומות-ירוקות או משהו כזה, ויש לי הרבה פגמים..שכאילו אני כל הזמן בראש רוצה לשנות אותם אני מוכנה לחוות כאב פיזי בשביל לשנות דברים בעצמי מרוב שזה מאוד מציק לי. נגיד עם חבר שלי, הוא שוקל פחות ממני וזה ממש מציק לי..אני במשקל הנורמלי לגובה שלי ולמרות כל ההגיון, זה ממש מציק לי שהוא שוקל פחות ממני לכן אני אומרת לו שאני שמנה או מסרבת לשבת עליו או סתם ככה , אני לא כלכך מתביישת בגוף שלי ממנו. אני נורא משווה את עצמי לאחרות (לא דווקא לדוגמניות, אלא נגיד לאקסית של החבר שלי שהיא בלונדינית עם עיניים כחולות..ואני סתם כזאתי עם שיער חום ועיניים חומות ירוקות רגילות) אני מקווה את עצמי לאחיות שלי בעיקר כי הן נורא שונות ממני, אחיות הקטנות שלי, אני הכי גדולה. אני תמיד שאני באה למשפחה לחג או משהו, אני מרגישה שתמיד משווים אותי אליהם ומרגישה יותר דחויה במראה שלי ד''א הקטע של השמנה ושל הבולמיה(שהפסקתי כאמור) התחיל בעיקר כי אבא שלי ירד עלי שאני כמו "פרה" שהייתי בחטיבה בת 12. זה הרגל של שנים לחשוב המון דברים בשביל לשנות בלכתוב דברים טובים בי..ניסיתי וזה לא כלכך עוזר אני כל הזמן חושבת שאם אני אשנה את המראה שלי אז אני ארגיש טוב, אבל יש דברים גנטים שמציקים לי. יש אולי דרך אחרת שתעזור לי?

 

[לנושנוש]

אני פשוט לא יודעת מה לעשות!!

אם להרביץ לאבא שלך או להביא מכות לך על זה שאת חושבת כל השטויות האלה ומשווה את עצמך כל הזמן. האמתי שבעיקר בא לי לחבק אותך חיבוק גדול! אלווי שיכולתי להסביר לך כמה שזה לא משנה כל הדברים האלה.

 

[ש ו ב ת ל ב]

השוואה לאחרים...

דרך אחרת לעזור? אולי באמת אין.פשוט לוותר ולזרום עם מה שיש. השוואה לאחרים בדרך כלל נובע מצורך לצעוק על כל העולם כדי להראות שהוא קיים. השוואה לאחרים גם נובע מצורך להיות מיוחד מכולם. השוואה לאחרים נובע מצורך לקבל כמות של תשומת לב. מניסיוני,אין אדם מיוחד.כולנו רגילים ואנושיים וזה מה שמיוחד בזה.עלינו פשוט להכיר בעובדה שכולנו אנושיים ואין לנו מה לעשות עם זה.. כשבעבר רציתי להראות לכולם מי אני ולהראות עד כמה אני שווה,יצרתי לעצמי מלחמה פנימית עם עצמי. ברגע שקבלתי את העובדה שאני רגילה,אני חיה עם זה בשלום.

 

[ה מוזה]

לא משיגים בטחון עצמי

בונים בטחון עצמי זה לא מתחיל באנשים האחרים, זה מתחיל ונגמר בך אז מה היית רוצה שיהיה בך,חיצונית ופנימית בכדי שתרגישי טוב עם עצמך ?

 

[pinkwar]

הייתי רוצה

תראי יש אצלי המון דברים שמפריעים לי, הייתי רוצה להרזות שאני מנסה לעבוד על זה אבל בגלל המצב הנפשי הקשה שהיה לי אז אני לא הצלחתי לשמור על האוכל (אכילה מדיכאון) אני במשקל הנורמלי לגובה שלי אבל אני רוצה לרדת עוד. אני במכון כושר ואני הולכת לשם המון ועושה נגיד אירובי שעה, הבעיה שלי בעיקר זה האוכל. אני שונאת את האף שלי למרות שכולם אומרים שהוא נורמלי לגמרי, ואני לא חושבת ככה אני שונאת את הצורה של הגבות שלי, את השפה העליונה שלי (היא דקה מידי ביחד לתחתונה שהיא מלאה) את צבע העיניים, את השיניים שלי את צבע השיער שלי שצבעתי אותו לפחות 4 פעמים , חום כהה / חום בהיר..ועד היום אני לא סגורה על צבע בקיצור לפי מה שנראה נאי לא חיה בשלום עם עצמי, אני מנסה לשנות בעיקר את מה שלא גנטי למרות שהייתי רוצה גם לשנות את מה שכן, אבל זה ניתוחים..שאני לא אעשה. הייתי רוצה שיהיה לי באופי הרבה דברים, הכי הייתי רוצה לשדר ביטחון עצמי ולהתמודד יותר בקלות עם דברים אני הרי רכשתי אופי מסויים מכל הדברים שעברו עלי, נגיד אני ממש מפחדת שיעזבו אותי או מפחדת שיבגדו בי (חבר שלי) גם בבציפר אני משדרת חולשה נפשית, וככה אנשים פחות מתחברים אלי והייתי רוצה לשנות את זה.. הרשימה ארוכה מידי.

 

[ה מוזה]

שינוי מתחיל

במחשבה,במילה. תראי מה את אומרת את במשקל נורמלי,עושה פעילות גופנית אבל רוצה לרדת עוד במשקל . 3 קג לכאן 5 קג' לשם יבנו בך בטחון במי שאת? אז יקירתי ראיתי נערות ונשים צנומות כקולב וחסרות בטחון בעצמן . אז הן חשבו שאולי אם ירדו עוד קילו הן יהיו מאושרות אבל זה לא עבד אז הן חשבו שאולי אם ירדו עוד קילו הן יהיו בטוחות יותר בעצמן אבל זה לא עבד ואז הן התעוררו בוקר אחד במחלקה להפרעות אכילה והבינו שזה לא האוכל הבעיה . זה לא מהבטן ,זה מהראש . קראתי אותך כאן גם בהודעות אחרות ואמרת שאת בולימית אז הצעד הראשון והכי חשוב זה לפנות לעזרה שתעזור לך להתמודד עם הבעיה שאת מכנה אוכל [תוכלי למצוא פורום נהדר חם ותומך בתפוז פורום הפרעות אכילה ] את חושבת שאת שמנה למרות שהחבר מחמיא לך והיחידה שרואה שאת שמנה היא רק את . את שונאת את האף שלך למרות שכולם אומרים לך שהוא נורמלי את הגבות אפשר לשנות

גם את צבע השיער אבל את תאהבי אותך גם בחום עם האף שלך ועם השפתיים שלך ועם העיניים והשיניים שלך כשאת תשני את צבע המחשבות שלך תרפי קצת מפטיש השופט בו את שופטת את עצמך כל הזמן מעניין מה היית כותבת אם הייתי שואלת אותך מה בשום פנים ואופן את לא רוצה לשנות בך

 

[pinkwar]

גיהנום פנימי

אוקי, אני כותבת ממש מוקדם בבוקר ואני מצטערת אני פשוט מרגישה כאבים בחזה, כאבים בלב ואני בוכה כל הזמן. רק דיברתי על הנושא, וכבר עשיתי טעות נוראית שחזרתי עם חבר שלי ושאלתי אותו אם הוא משווה אותי לבנות אחרות שהוא רואה בטלוויזיה, ובמחשב וכו'. וזו השאלה הכי מפגרת והעניין שהשאלה הכי מפגרת הפריעה לי בגוף שהייתי חייבת לשאול, למרות שזו הפעם המליון שאני שואלת והוא התחיל להיפגע ולכעוס שאני שואלת את זה ושזה מעליב ואני כרגע נכנסת לתוך גיהנום פנימי ואני מרגישה ממש רע עם עצמי, והסברתי לו שאני לא רוצה לפגוע בו אבל אני נמצאת בזמן שאני רוצה להחלים ושאני מכנה את עצמי כרגע לא נורמלית ושהוא יודע שיש לי בעיה עם עצמי וכו' ושמה שהכי הייתי רוצה כרגע זה שהוא יבין אותי ולא יכנס בי והתחלתי להרצות לו והרגשתי כמו מפגרת, וגם אסור לי להישאר אצלו עד הבוקר (אמא שלו לא מרשה) אז רצינו לצאת ב5 וחצי ככה וב6 בד''כ היא קמה..אז התחלתי להרצות לו בידיעה שאמא שלו צריכה להתעורר ואז שאמרתי לו שסיימתי לדבר אז הוא אמר שהוא רץ שאמא שלו לא תתפסו אותו..ותעניש אותו ואת שנינו ביחד.. לא אכפת לי ממני, אכפת לי ממנו..עכשיו דפקתי הכל ואני מרגישה משובשת ואני דפקתי הכל רק עם השאלה המטומטמת הזאת, והוא סובל ממני ואני כלכך רוצה לוותר על עצמי אני עושה יותר מידי נזק לכולם, אני עם הבעיות שלי דופקת את כולם ובמיוחד אותו אני כמו מפלצת. עושה רע לכולם מסתבר לשאלה שלך, הייתי משנה פשוט את הכל בעצמי אולי אפילו לא רוצה להיות אני,מפלצת.

 

[ננ27]

מילים ומילים

קראתי את כל מה שכתבת... את יודעת מה, יש אנשים שרוב חייהם או כל חייהם נאבקים על מנת לזכות בבטחון העצמי הזה, המושג הבומבסטי הזה. וכל פעם עושים צעד, צעד . יש כאלו שמצליחים לעשות צעד גדול ויש כאלו שצעדים קטנים לאורך הרבה זמן שינוי תדמית חיצונית עוזרת, אבל היא לא משנה לגמרי את התחושה שלך כלפי עצמך, היא כן תורמת במעט...רק במעט. מכיוון שיש לך בסיס זמני להסתמך עליו, את מקבלת מחמאות, את מחוזרת...אבל עדיין...משהו שם דפוק, משהו שם לא מסתדר...וזה הקטע, זה טמון עמוק בפנים, כל כך עמוק בפנים שאת לא יודעת איך להגיע לשם.להפעיל אצלך את אותו בטחון וזה לא משנה כמה מחמאות תקבלי ואיך תקבלי אותן והאם תקבלי אותן...הכל מסביב בתכלס בסופו של דבר הופך לריק אם משהו מבפנים לא עובד. והפתרון , אנשים נותנים עיצות...תעשי ככה ותעשי אחרת, אבל התגובה שלך בסופן היא ההוכחה שהתגובות האלו השפעתן לטווח קצר עד אפסי.הן אולי רוקמות בך מחשבות זמניות של יכולת , אבל ..הן לא מגיעות למקום שאת כל כך שואפת להגיע אליו. ל-פתרון. והפתרון טמון בעבודה עם אנשים אחרים, פנים מול פנים. טיפולים, קבוצות וכאלו .וכמה שיותר מעורבות חברתית חיובית.ללכת נגד מה שאת מרגישה אם את מרגישה שאנשים עושים לך רע, או שהמחמאות שלהם לא אמיתיות, זה פשוט את מול כל העולם והמטרה בקבוצה /טיפול יחידני היא ליצור עולם חברתי חיובי.עולם שאמור להיות ציר תומך , כל מחשבה שעוברת בך היא מחשבה יוצרת, אי אפשר להבין את זה אלא בחוויה.

 

[אוהב טבע]

יפה כתבת..

לצערי, עסוק בכך רבות, ובאמת מה שבונה את עמוד השדרה חיובי לקבל את עצמינו כמו שאנו הוא לא המחמאות אלא הסליחה כלפי עצמינו, לעבוד מול אנשים חיוביים ולעשות דברים שבהם אנחנו טובים ותורמים.