אובססיה לישבן

אובססיה לישבן

מעולם לא זיינתי בתחת.
אולי זה נשמע כמו "אוי אוי אוי..." לחלק מכם, אבל בגיל 44 זו הפנטזיה הכי גדולה שלי.
טוב נו אולי לא הכיייי גדולה אבל בין הגדולות שבהן...
אשתי לא מוכנה לזה בשום פנים ואופן, ובעבר עם אחת מבנות הזוג שלי ניסינו והצלחתי בקושי להחדיר את ראש האיבר וזה הספיק לה.
אז מעולם לא עשיתי אנאלי.
אולי בגלל זה אני מכור באופן מטורף לחורי ישבן מתוקים?
מדמיין אותן פושקות פלחי ישבנן ואת פרח אחוריהן המקומט כעלי כותרת נחשף כאוצר או מטמון חבוי?
תמיד אהבתי ללקק את ישבנן של נשים.
להכניס לשון עמוק בפנים ולטעום את המליחות ולחוש את הידוק ישבנן על הלשון. את הרכות המהודקת סביב אצבעי או לשוני.
אני חולה.
אני יודע.
אבל אני מפנטז על ישבנכן עד בלי די בלי יכולת לשלוט על כך....

 
מחלה בריאה, תרגיש טוב!


בכל מקרה בפעם הבאה שתפול על בחורה שאוהבת אצבע בישבן, תתמיד בעבודה ותכניס אצבע שניה בהדרגה, הכל עם סיכוך יעודי והרבה סבלנות והקשבה.

בחורה צריכה לאהוב מסה רצינית שנכנסת ונמצאת שם, להתרגל בהדרגה להרפות את השריר, ולהתרגל לתחושה (הדי מוזרה יש לאמר) של דברים נכנסים לשם.

עם הזמן והרצון גם זה עשוי להגיע.

להחדר ב-
(אפילו קטן) ללא הכנה והתרגלות מראש זו חוויה לא נעימה לרוב הא/נשים, וזה בלשון המעטה.
זה מאד, מאד, מאד לא נעים בעיני. וזה משתי סיבות (השריר הוא קפוץ ומכווץ מאד בדרך הטבע, בשילוב שאין סיכוך זה גורם לכאב זוועתי).
וכן, כל חדירה צריך להתחיל בטקס מחדש. זה עשוי לקחת פחות זמן אם הבחורה יותר מיומנת, אבל למה לקצר? זה שלב מאד נעים


בהצלחה ותהנה
ואם לא יצליח, גם לפנטז זה כיף!
 
למעלה