אובד עצות

pakpak1

New member
אובד עצות

שלום,
אני ואשתי בני 30, 8 שנים ביחד, התחתנו לפני 3 שנים. יש לנו ילד בן 3 שאנחנו אוהבים המון, אבל אני חושב שמאז שהוא נולד התחילו כל הצרות ומאז הקשר שלנו הולך ומתמוטט לאט לאט.
בתקופה האחרונה אני מרגיש שהיא ממש חסרה לי, אנחנו כמעט ולא מבלים ביחד, וכשאני אומר מבלים אני לא מתכוון ליציאות כי על זה בכלל אין על מה לדבר (הפעם האחרונה שיצאנו הייתה לפני חצי שנה), אלא על זמן להיות ביחד רק אני והיא. אני כבר לא מקבל ממנה יחס, חום, אהבה וכל מה שנהגנו להעניק אחד לשני. הזמן היחידי שיש לנו ביחד זה בשעה 8 בערב כשהילד הולך לישון, וגם אז היא גמורה מעייפות, רואה טלויזיה ונרדמת. אני מנסה לדבר איתה על זה והיא תמיד מתעצבנת ואומרת שכשאנחנו מדברים על זה זה ועושים מזה אישו זה רק עושה לה אנטי ומרחיק אותה ממני עוד יותר. אני כבר לא יודע מה לעשות. אני אוהב אותה ואת הילד מאוד ואני לא רוצה לעזוב אותם. היא אומרת שהאהבה דעכה והיא כבר לא אוהבת אותי כמו בעבר, ואצלי זה דווקא הפוך, אני אוהב אותה הרבה יותר.
בשנים הראשונות של הקשר אני הייתי מאוד עסוק בעבודה והרבה מאוד פעמים לא היה לה אותי, והיא תמיד התלוננה שאנחנו לא עושים כלום ביחד ורצתה שאני אהיה איתה יותר, אבל הייתי כל כך שקוע בעבודה ובאמת לא הקדשתי לה הרבה זמן. פתאום המצב התהפך, לי יש יותר זמן פנוי מהעבודה ואני מוכן להיות איתה המון, אבל היא כל היום עובדת, ובערב עם הילד עד שהולכת לישון. והקטע שהכי מפריע לי הוא שזה בכלל לא מפריע לה.
מה אני אמור לעשות? אני לא רוצה לעזוב אותם, הם כל החיים שלי, אבל מצד שני אני מרגיש שהקשר שלנו רק דועך עם הזמן.. אשמח לעצות
 

סטנגה Joe

New member
אולי כדאי לך

לתפוס אותה בזמן טוב ,אולי שבת בבוקר כשאף אחד לא עייף.
דברו עליכם ,על מה חסר לכם על מה אתם רוצים לעשות על מנת לשפר.
הכינו לעצמכם תכנית פעולה וצאו לדרך.
כל זה כמובן בהנחה ששניכם רוצים לשפר ...
 

גארוטה

New member
יותר מעשים

פחות דיבורים.
במקום לשבת עם רשימה של תלונות להתחיל ליזום.
רוצה לצאת? אל תשב ותחכה שזה יקרה. תזמין מקומות, תודיע לה שיוצאים לבילוי כעובדה מוגמרת.
כשהיא חוזרת הביתה שלח אותה לנוח ותטפל בילד ובשאר המטלות, הרי יש לך מלא זמן פנוי לא?
תחזר אחריה, תגיד לה כמה אתה אוהב אותה ומתגעגע לביחד שלכם וכדברי הגששים "תהיה גבר, תשפיל את
עצמך, תהיה סמרטוט" סתאאאם...פשוט תהיה גבר!
אם אחרי מספר נסיונות לא תצליח ותמצא את עצמך באותו מקום, טיפול זוגי ו/או שיחת יחסינו לאן
 

Sugar Magnolia

New member


בדיוק.
 
סבלנות והשקעה

שלום רב
ראשית אומר לך, כי זו תופעה ידועה ומוכרת. אכן הוספת ילדים למשפחה גורמת לא פעם למשברים בדיוק מהסיבות המתוארות.
עם זאת, הפתרון לכך הוא דיבור, שיתוף בזמן ומקום נכונים. צאו לקפה, ללא הילד, דברו אחד עם השני, הקשיבו!! אחד לשני.
קבעו לכם זמן בכל שבוע בו אתם עם עצמכם, קפה, סרט, סתם הליכה או טיול באוטו, לא משנה, רק שניכם. זכרו לדבר במשך היום בטלפון.
כשחוזרים הביתה, התמקדו אחד ובשני ובילד. אין כאן קיצורי דרך. מי שעושה מצליח. בהצלחה
 
אובד עצות

pakpak1 היי,
מאוד מתחבר למשפט הסיום שלך "אני לא רוצה לעזוב אותם, הם כל החיים שלי" אני חושב שמכאן יגע הפתרון, וודאי שלעזוב הוא אינו הפתרון ובהחלט מתוך דבריך ניתן להבין שהיו הרבה רגעים טובים לפני, יחד עם זאת אף ציינתה כי בשנים הראשונות של הקשר היית מאוד עסוק בעבודה...ובראות עיני כאן גם הקשר החל בנסיגה, שלב ראשון לדעתי עליך לנהל שיחה עם השותפה העיקרית שלך בחיים אך מתוך מקום של לקיחת אחריות ולהודות שאתה פעלת בדרך שאינה מקדמת את חיי הנשואים ואתה מגיע לשיחה מתוך מקום של הבנה כי אתה רוצה שמעכשיו הדברים יראו ויעשו אחרת כי לך זה חשוב וכאן מגיע גם לקיחת האחריות ומה בעצם אתה מוכן לעשות בשביל לשפר את המצב? כגון לעזור בשעות העומס או לקבוע ביבי סיטר ולצאת שניכם יחד.
גם אם מנקודת המבט שלה וכפי שציינת שהמצב לא מפריע, ניתן מכאן להתחיל את השיחה שאתה יודע שלךְ זה לא מפריע אך לי זה חשוב....
בהצלחה,
יוסי שטרית
בנתיב אחר
 

נומלה

New member
הנה שיטה שעשויה לעבוד

תגיע הביתה בשעה מוקדמת, ותשלח את אשתך לישון שנ"צ ואחר כך תדאג לארוחת ערב לילד בזמן שהיא שקועה באמבטיה ניחוחית , אחר כך תרחץ את הילד ותשכיב אותו לישון. אם גם אז היא לא תרצה להתיחס אליך, טיפול זוגי.
ובעקרון אם אשה אומרת ומראה שהיא תשושה ואתה רוצה תשומי, דבר ראשון תטפל בתשישות. אל תקטר שאתה לא מקבל תשומי. תגרום לה להיות פחות עייפה.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
דעתי

יפה וכנה מצידך שאתה מודה בזה שהזנחת את הקשר בשנים הראשונות.
&nbsp
אבל באמת אין ברירה אלא לקשור בין הדברים. היא הרגישה מוזנחת (כל מה שאתה מרגיש עכשיו), ובסופו של דבר מצאה פתרון חלופי: הילד. הילד תמיד זמין בשבילה... אני לא אומר את זה בציניות. זה פשוט ככה.
&nbsp
אז זה לא רק משבר טיפוסי של אחרי הולדת ילד ראשון, אלא הוא יושב על בסיס די מוצק.
&nbsp
אני בניגוש לנומלה ואחרים לא חושב שאם תהיה "בעל מושלם" פעם אחת, או פעמיים, או עשר, זה ישנה את הדברים. לדעתי נוטעים בך כאן תקוות שווא.
&nbsp
אני חושב שהפגיעה והאכזבה שלה הן כנראה די גדולות. שברת לה את החלום ואילצת אותה "להסתדר עם עצמה". לכן אני חושב שעכשיו כדאי להתחיל ישר מהטיפול. אני לא רואה שום טריק או פטנט שיעבוד, ולא רק זה: גם בטיפול זה לא הולך להיות פיקניק.
 

נומלה

New member
אוי ואבוי שוב יש לי חילוקי דעות עם הבוס הגדול.


ראשית, מצטערת, אני חושבת שבמערכת יחסים קורה לא אחת שאנשים נמצאים בתקופות עסוקות. זה לא גורם לבני זוגם לצאת בונדטה ברגע שאפשר "ולהחזיר" להם. פעם בן זוג אחד עסוק ופעם אחר. זה נראה לי טבעי לגמרי.
שנית אני חושבת שהרבה פעמים אמהות לילדים צעירים הן פשוט עייפות פיזית. והענין כאן איננו להיות בעל מושלם אלא להבין שכשיש ילד בבית יש פשוט יותר מטלות שאם לא מחלקים אותן נכון, אז אחד מבני הזוג יהיה מאוד עייף, ומה לעשות לרוב זו האשה.
ושלישית זה לא ענין של "בעל מושלם". זה ענין של איך להשיג את מה שאתה רוצה. מי שמבין שהענין איננו "היא נגדי. אני מבקש והיא עושה לי דוקא" אלא "היא עייפה ולכן לא בא לה סקס". יכול באמצעים פשוטים לקבל את מה שהוא באמת חפץ בו.
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
שתי ציטטות חמודות בנושא


1. מישהו (לא יודע מי זה היה) אמר: "לעתים קרובות אני מנהל חילופי דיעות עם אשתי. אני נכנס עם הדיעה שלי ויוצא עם שלה."
2. גראוצ'ו מרקס: "אלו הדיעות שלי, ואם זה לא מוצא חן בעיניך, אדוני, אז יש לי גם אחרות."
&nbsp
כך שאת בחברה טובה.
 

pakpak1

New member
תודה רבה לכולכם על התגובות

לא ציינתי שלפני כשנתיים היינו בטיפול זוגי קצר יחסית, בו עבדנו בעיקר על בעיות תקשורת ולמדנו יותר להקשיב אחד לשני, אבל הכי חשוב שבטיפול נפקחו עיניי והבנתי כמה הייתי פרזיט כל השנים, ולא עזרתי כמעט בכלל בעבודות הבית. וכשנולד הילד, המצב רק החמיר. בתקופה האחרונה אני באמת עוזר המון בעבודות הבית, אבל כנראה שלא מספיק. עדיין רוב עבודות הבית מוטלות עליה. יש ימים שזה מסתדר מעולה, היא לוקחת לגן, אני מחזיר. היא מכינה ארוחת ערב, אני מעסיק אותו בנתיים. היא שוטפת כלים, אני מקלח אותו וכו'.. אבל העבודה שלי לא שגרתית (לפעמים ביום, לפעמים בערב, לפעמים בלילה) וזה גורם להפרעות בסדר יום שלנו.
אבל למרות כל זאת, הכל אפשרי, אני אאמץ את העצות שלכם, אדבר ואתלונן פחות, ואעשה יותר, אם בחלוקה הוגנת של המטלות בבית ואם בליזום בעצמי בילויים וזמן משותף ביחד.
תודה על זמנכם ועל התגובות.
 

אiר כחiל

New member
זה כל כך מוכר ומורכב

ראשית אני חייב להדגיש שאני מסכים לחלוטין עם מריוס!
לפעמים אני חושב שאנשים מגיבים כאן (מבלי לזלזל חלילה) מנקודת הראיה שלהם ואיך הם היו מצפים מבן הזוג לתקן.
אגיד לך גם ממש בזהירות שצריך לשלול במצב הזה נוכחות של צד שלישי, דבר שמאוד משפיע על המוטיבציה של בת זוגך להתקרב בחזרה ולתקן.
גם אם זה רק משהו אפלטוני, זה חוסם אותך ולא משנה מה תעשה.
באשר להיות ה"בעל המושלם"... זה מאוד מורכב שכן אתה מרוב מאמץ עלול לעשות גרוע יותר ולהמאיס את עצמך במקרה הרע או להפוך את עצמך למובן מאליו בזה הפחות.
כל שינוי שתצליח לגרום אם בכלל, יקרה ממש לאט. שינויים אמיתיים מגיעים מבפנים ומתוך תהליך ולא בזבנג.
אלא שרובנו לא מצליחים להתמיד והתהליך מתקלקל וחוזר חלילה.
כן אתה חייב לחלוק עם בת זוגך את משימות הבית (לא לעזור, זה גם הבית שלך ולא רק שלה שאתה עוזר לה). אבל אל תעשה זאת כדי לקבל תמורה, אלא כי אתה צריך ואם היא תעריך את זה על הדרך זה רק בונוס.
לסיום כמו שהמצב אליו הגעתם נוצר לו לאיטו כך גם כל יציאה ממנו תהיה תהליך איטי.
כל שינוי הוא מסע
 

נוסעת27

New member
מסכימה במאה אחוז עם מריוס

לדעתי הריחוק שלה מגיע מזה שאתה בעצמך היית רחוק והקשית עליה תקופה ארוכה. זה יפה שהתעוררת עכשיו אחרי שנים של הזנחה וציפית שהכל יסתדר כי עכשיו אתה רוצה, בפועל הפציעה כבר נעשתה ועכשיו צריך ללכת לאיש מקצוע שיעזור לתקן. דברים כאלה לא מסתדרים ברגע ובטח לא כי תתחיל לשטוף כלים.
 
אולי הבעיה לא קשורה לשום דבר שכתבת

הדבר הכי קשה להגיד לבן הזוג שלך זה שאתה כבר לא אוהב אותו יותר.
אם כועסים, אומרים... אם מאוכזבים, אומרים... אם שונאים, אומרים... אבל "לא אוהבת אותך יותר" זה משפט שאנשים עושים שמיניות באוויר כדי להתחמק מלהגיד אותו.
&nbsp
והנה, היא אמרה לך. יכול להיות שקשה לך לשמוע את האמת המרה, ולכן אתה תולה זאת בכל מיני דברים אחרים.
תנסה לחשוב רגע - אולי זה פשוט זה. כמו שהיא אמרה - שהיא לא אוהבת אותך יותר.
ועכשיו אם זה המצב, מה אתה מתכוון לעשות?
&nbsp
כי תחשוב כמה מאבקים פנימיים ולחצים מצידך הגברת עברה עד שהיא הואילה להגיד את זה.
&nbsp
&nbsp
 

נוסעת27

New member
אבל זה לא מה שהיא אמרה...

יש הבדל בין דעיכה לבין להפסיק לאהוב.. להפסיק לאהוב זה עלול להיות מוחלט וסופי ואין דרך חזרה (לא תמיד אבל כנראה שבדרך כלל) ומגיעים למצב שאין לנו כלום כלפי הבן אדם.. דעיכה יכולה להיות תקופתית ובהתאם לנסיבות, ואולי בהחלט אפשר לשקם (בייחוד אחרי שנים שהזניח את הזוגיות+עבודה שלה, עומס וטיפול בילד קטן).
 
נראה לי שיש כאן הרבה עיצות טובות

אבל העניין הוא שנראה לי ששנ"צ פעם ב... לא ממש יעזור לחוסר השינה והעייפות והתשישות שאישתך מרגישה...
לדעתי אתה בהחלט צריך לחזר אחריה, ובתור התחלה לא הייתי מתחילה משנ"צ, הייתי מתחילה מאיזה שבוע של מנוחה ללא הילד (לשים את הילד אצל הסבא והסבתא וכו'...), לקחת אותה לשבוע של בטן גב... ואז... בין לבין לשבת ולדבר (אחרי יומיים שלושה של מנוחה אמיתית).
ואז כשמגיעים הביתה לא מעמיסים עליה שוב את כל המטלות של הבית והילד, לעזור לה בכל מה שאפשר, להביא אותה למצב שהיא לא תהיה תשושה...
לתת לה גם מתנות חיזור קטנות (זה תמיד מעיר את החשק...)
 
למעלה