אובדת עצות

[nushi122]

אובדת עצות

בני בן 7.5 בכיתה ב' , תלמיד טוב מאוד ומאוד שקט ומופנם בכיתה . בכיתה א' בעל ציונים גבוהים מאוד והמורה הגדירה אותו כאחד המובילים למרות שהוא מאוד שקט . בבית הוא ההיפך הגמור , נוטה להתקפי זעם ומאוד מציק לאחיו הבוגרים (14,12 ) פיזית ומילולית ואפילו לנו ההורים . ההצקות שלו באות לידי ביטוי במכות , נגיעות התפרצויות כשמשהו לא לטעמו . תמיד חשבנו שזה בגלל שהוא הילד המעיר והמפונק שמחפש תשומת לב ... אבל לאחרונה זה ממש מטריד ומעיק . האם ישנן הפרעות קשב וריכוז שאינן מתבטאות בבית הספר וביכולת הריכוז של הילד בכיתה ? האם ההפרעות יכולות להתבטא רק בבית ? עלי לציין שהילד מאוד חברותי , מבקר אצל חברים וחברים מבקרים אצלו . מתאמן 3 פעמים בשבוע בכדורגל (להוצאת האגרסיות) . כשהוא מבקר בבתים אחרים כשאנחנו (בני המשפחה) לא בסביבה הוא מתנהג באופן נאות ואינו מתפרץ . האם לקחת אותו לנוירולוג או פסיכולוג או האם מדובר בהפרעת קשר וריכוז שצריך לאבחן ?

 

[עדו בן צבי]

יש עוד תופעות נוירולוגיות מלבד

הפרעות קשב וריכוז או ליקויי למידה. אם הילד לא לקויי למידה וריכוז זה עדיין לא אומר שהבעיות שלו פסיכולוגיות לחלוטין. אני ממליץ לך להתייעץ גם עם נוירולוג וגם עם פסיכולוג. אגב, קחי בחשבון שיש בעיות נוירולוגיות שהנוירולוג לא מודע אליהן ובעיות פסיכולוגיות שהפסיכולוג לא מודע אליהן כי אף אחד לא יודע הכל. מקווה שתמצאו פתרון יעיל ומהיר.

 

[zivadina]

משנה מקום משנה התנהגות?

מן התאור שלך עולה שהילד מתנהג באופן סביר בכל המקומות חוץ מאשר בבית. ייתכן שזה מצביע על מסגרת לא ברורה בבית, שם לא מבהירים לו את מקומו באופן ברור, והוא מותח את הגבולות. אגב, בין ההגדרות של הפרעת קשב מופיע התנאי שההתנהגות הבעייתית מופיעה לפחות בשתי סביבות שונות. בנוסף, את מספרת על התקפי זעם. אני מציעה לך לקחת אותו לאבחון אצל מומחה מתחום בריאות הנפש: פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, כדי לברר מה מקור התסכולים שלו, האם זהו מקור אורגני כמו הפרעת קשב או מקור רגשי או מקור סביבתי. את מוזמנת לקרוא קצת על הפרעת הקשב ולחשוב אם בנך מתאים לתאורים האלה.

 

[גיל מאור]

התקפי אלימות בן אחים

שלום לך את מתארת תגובה תוקפנית של ילד שהוא בן זקונים. שהפער בינו ובין אחיו האמצעי יחסית גדול ( כ 5 שנים). שני בנייך האחרים בעלי יותר נושאים משותפים ולעיתים יכוליף לחלוק חברים משותפים. התופעה של ילד שלישי, שקצת רחוק מאחיו הכוללת התפרצויות יודעה בספרות המקצועית, ומרבית החוקרים מתייחסים לכך כקשורה בתיסכול. תיסכול מוביל לתוקפנות. כל ילד במשפחה מחפש את הנישה שלו בבית. שני אחים קרובים בגיל יכולים לקבל מטלות דומות. האח הקטן צריך זמן למצוא את מיקומו בבית. הדבר יכול להיות מלווה בהתקפי זעם, תיסכול, וכהשלכה, הוא פוגע באחיו, שהם לכאורה הגורמים לבעיה (מנקודת ראותו). לפי דעתי, התנהגות תוקפנית של ילד יכולה להיות דרך להשיג שליטה באמצעות סגנון חיים אקטיבי שלילית, תוך התבססות על חריגות שלילית דינמית. והפרשנות של זה- כל אחד ייחודי במערכת וכל אחד נדרש להרגיש שהוא יחודי. כאשר פרט במשפחה מתקשה למצוא את מיקומו הוא יחפש אפיקים להחזיר שליטה, ולנהוג בדרך שבה שונותו מהאחרים תהיה במסגרת המקובלת, אולם שונה מכל מה שמוכר. אם כל אחיו "ילדים טובים" אזי הוא ייבחר לרוב "בילד הרע", וזו יכולה להיות בחירה של דרך התמודדות, אולם בלתי מסתגלת. התופעה ידועה גם בקרב לקויי קשב וריכוז וחריפה יותר, אך לא כל התקפי הזעם קשורים תמיד ל ADHD. בתופעות כאלה מומלץ רצוי לפנות לאיבחון פסיכולוגי משולב שם יוכלו להראות על קיים גם פוטנציאל להפרעות קשב וריכוז במידה שיש בעיה כזו (אבל, לא לאבחן- רק מאבחן מומחה ADHD- נוירולוג או פסיכאטר ילדים יוכל לעשות זאת). בהמשך לאיבחון, במידה שלא תעלה בעיה אובייקטיבית שיכולה להוות טריגר להתנהגות זו (לקות למידה או כל לקות אורגנית אחרת). ניתן להתמודד עם בעיות אלו במסגרת של טיפול שיקנה לו כלים להתמודד, וייתכן ומומלץ לשלב זאת עם טיפול משפחתי-מערכתי, כדי לעזור לילד הצעיר למצוא את מקומו הייחודי במשפחה, ובמידה שלא תחרוג מהנורמה. חג שמח גיל מאור