אובדת עצות

נשמה טהורה

איזו תגובה... אני קוראת ובוכה. רשאית, צר לי על הקשר עם אימך. תשתפי אותנו אם תרצי, אשמח לקרוא- מקווה שהכל יסתדר. שנית- את צודקת. בפרידמן אמרת???? ככה בדיוק אמא שלי קראה לו- פרידמן מת. אבל הפרידמן הזה הוא " אהוב ליבי איש יקר"... בדיוק איך שהגדרת אותו. הוא הביא לי את האור לחיים, בזכותו החיים הרבה יותר יפים. הוא אדם מקסים וטוב לב,יש לו חברה משגשגת ופורחת, אז הוא אשכנזי אז מה????? אז הוא לא שומע מזרחית, לא "חי" , סוווווווווווו זה בדיוק הדברים שהפריעו לאמא שלי. ושלא תביני לא נכון, ניסינו להגיע איתה לפשרה, שום דבר לא עזר. היא עמדה על שלה וזהו. החתונה הייתה חתונה דתית, עם רב, במקום כשר, ביום שישי ב12 בצהריים ובכל זאת היא לא הגיעה. ההיפך, כחודש לפני החתונה היא שלחה לי SMS שבו רשום "אני מקווה שאת לא מתחתנת דרך הרבנות , אלרת יהיה לך קשה יותר להתגרש"... אז תגידי לי את זו אמא??? ודרך אגב, היא גם איחלה לי שלא אצליח להביא ילדים לעולם. נשארת פעורת פה????????
 
האם החתונה גלשה לתוך כניסת השבת?

נתחיל במזל טוב, אנחנו באות מרקע דומה ולכן שאלתי. יש לי הרגשה שמשפחת המקור שלך שומרת מסורת במידה שהיא וסביר שהם נפגעו ממך. אם היית חכמה מספיק היית עושה משא ומתן איתם. כן זו אמנם החתונה שלך, אבל בגלל שאתה לא מתחתנת בקריבים לבד באיזה בית כנסת שכוח אל, יש מקום להתחשב באחרים. את בת 26 נכון, כלכלו ופרנסו אותך 26 שנים קודם נכון? - איך את מעזה לשכוח את זה להורים שלך. כן הם לא היו הכי נוחים בעניין החתונה, אבל גם את לא נראית לי טיפוס ממש מתחשב. אם החתונה גלשה לתוך השבת ולא התחשבת בהם, הרי שהפסדת את מי שנתן לך 26 שנה מכל הלב. זו כפיות טובה להתייחס אל החמות שלך כאילו שהיא האמא. דם עבה ממים, היא יכולה לבעוט אותך מחר בבוקר. יש לך אמא אחת והיא לא חמתך. כדאי וחשוב שתתחילי להסתכל באלבומי הילדות שלך שתיזכרי מאיפה הגעת - אל תבטלי את העבר. בלעדיו לא היית מי שאת היום. התלונות שלך מראות לי שנשארת ילדותית ותלותית בעניינים רבים - תגדלי
 
היי טיטי

שלום לך יקירה . לשאלתך, החתונה היתה ביום שישי ביוני בשעה 12 בצהריים והיא נמשכה עד 17-כאשר השבת נכנסה ב: 19:10. החתונה הייתה חתונה דתית עם רב, כתובה והכל. טיטי. מגיל 15 אני לא בבית. מגיל 15 אני עובדת ומפרנסת את עצמי. הורי לא מפרנסים אותי כבר 11 שנים. ולהבדיל ממה שאת חושבת , אני בחורה מאד מתחשבת. ניסיתי להגיע עם אמא שלי להסדר, להבנה. אפילו בסוף הסכמנו לחינה אך היא עמדה על שלה, לא הסכימה להתפשר על היום שישי , לא הסכימה לשמוע. אני לא מתייחסת לחמתי כאל אימי מהסיבה הפשוטה- היא לא אימי. אבל היא לפחות הגיעה לחתונה, לא ניסתה לשנות לנו את הדעה (למרות שגם היום שישי הזה לא מצא חן בעיניה)- היה לה חשוב כן להיות שם ולתמוך,וזה הרבה יותר ממה שאמא שלי עשתה.
 
אם זה כך

אם זה הסיפור אני מציעה לך עצה הפוכה. חלק משמעותי ממה שמזין את אמא שלך זו היכולת שלה לשלוט בך דרך אחרים. היא מרחיקה ממך את אחותך ואת שאר המשפחה ולכן עצתי לך היא זו - בררי את כתובת המייל של אחותך ושל אחרים במשפחה שהיו ונשארו יקרים לך - ונהלי עמם תחילה קשר וירטואלי ואולי מכתבי ובהמשך קבעי עמם לקפה בארומה או משהו ותתחילי לשקם את החלק המשפחתי שלך מאלו שאוהבים אותך באמת ורוצים אותך בחייהם. חשוב לדעת שזה לא יההי קל אבל את הולכת לשנות את המציאות - אז חשוב שתשקיעי בכך מרץ וזמן וכנ"ל בן זוגך שיחיה. עם הזמן יתרחב הגרעין המשפחתי ששומר עמך על קשר, אמא שלך כבר תתחיל להרגיש עם הזמן גרוע עם עצמה ועם ההחלטות הגרועות שהיא קיבלה - ויבוא הזמן שהיא תתנצל. אבל את בחורה חכמה ומצאת ותמצאי לך רשת תמיכה מלבדה. התמידי ותצליחי
 

newKiticat

New member
למרות שתמיד נורא כואב לי לשמוע את זה

אני מוכרחה לשאול שאלה קטנה... המשפחה שלך שומרת שבת? או שיש אנשים במעגלים הקרובים יחסית שכן שומרים? שישי זה בעייתי בקהילות מסויימות ואני כן מסוגלת להבין את ההורים- אם כי אני לא מסכימה עם דרך פעולתם.
 
עונה

החתונה הייתה ביום שישי , התחילה ב:12 ונמשכה עד 17 כאשר השבת נכנסה ב:19:10. החתונה הייתה חתונה דתית ולא רפורמית. משפחתי אינה משפחה דתית כלל ואף אחד ממשפחתי לא שומר שבת חוץ מדודה שלי- אחות של אימי שגרה כ10 דק' נסיעה ממקום הארוע , ובכל מקרה החתונה הסתיימה ב:17 ככה שאם היא הייתה מגיעה ב:17:10 היא כבר הייתה בבית. אם משפחתי הייתה דתית כמובן שהייתי מוותרת על עניין היום שישי.
 

candy77091

New member
התגובה שלי היא מכיוון אחר

תארי לעצמך שאמך כן היתה מגיעה לחתונה יחד עם כל הקרובים והיתה מלכלכת עלייך לפני כל האורחים, אומרת להם - אני באתי רק כדי לכבד את המאורע אבל אני לא מבינה איזה חוצפה זה לא לעשות חינה ואיזה זכות יש לה לבחור חתן שאנחנו לא מרוצים ממנו הוא לא מהעדה ועוד לעשות את החתונה ביום שישי בל א שום התחשבות? בחתונה שלי היה משהו קרוב משפחה שלכלך לפני האורחים על הארץ , כולם היו מזועזים , זה בלי קשר למה שאמרתי. תחשבי שאם זה היחס שלהם יכול להיות באמת עדיף שהם לא היו מגיעים ולא הרסו לך את המאורע עם נוכחותם המעיקה, אני מודעת שהדברים שאני אומרת קשה לקבל אותם, אבל אני אומרת לך את זה מתוך נסיון של אנשים מגעילים שמסוגלים להרוס לך יום עם כמה מילים.אני מכירה את הסוג הזה של ההורים - הם אחרי נישואין של מי שלא נמא חן בעיניהם ובצורה שלא מצאה חן בעיניהם ממש לא נהיים כצפיחית דבש, אלא ההפך הם יתחילו להתערב- כי ככה הם חושבים שצריך להיות, הם כל הזמן יהיו נגד הבן זוג שלך- כי מלכתחילה הם לא אוהבים אותו ותמיד תזכי למתחי ביקורת. אני לא בטוחה שאת במחשבה שנייה מעוניינת בקשר איתם על סמך ההתנהגות המצופה בד"כ מהורים מהסוג הזה. מקווה שעזרתי :) ובכל מקרה , בהצלחה בכל מה שתבחרי.
 
היי...

את צודקת, זה מה שחברות שלי תמיד אמרו לי. עדיף שהיא לא תבוא מאשר שתבוא, תלכלך ותעשה בושות. אני בהחלט לא צריכה קשר מעיק שכזה, הרי ברור לי שאם הייתי נכנעת ומתחתנת לדג' ביום חמישי, אז לאמא שלי היו טענות אחרות, על האוכל, השמלה , המוזיקה. מדובר באדם שלעולם לא מרוצה . תודה, עזרת לי מאד.
 

doctor80

New member
תתנתקי מהורים כאלה ואפילו תהגרי מכאן

זה יפתור את הבעיה. אלה לא אנשים , אלה חלאות אדם שלא מגיע להם יותר לראות את הבת שלהם.
 

שילה1

New member
כאם לבת כמעט בגילך-אני מזועזעת!

בכל מקום בעולם שהפרטית שי תחליט להתחתן,ועם כל אחד,לא חשוב מי,אגיע במיטבי,ועם המון שמחה. אין לי במה לנחם אותך,רק חיבוק ענק,
 

שילה1

New member
על מה כבוד?אני אמא שפויה,אוהבת,

מקבלת ומעניקה. וכן-גם קצת הרבה קולית. בננה-חכי חכי.יגיעו הנכדים,ההתחנפות תהייה גדולה. ואת זכרי תמיד:אין כמו סליחה ומחילה.אין! שיהיה לכם מזל טוב,והמון אושר.
 
../images/Emo8.gifאמרתי כל הכבוד

כי ככה אמא צריכה להתנהג , ולא כולם זוכים לאמא כמוך!!! אז שוב כל הכבוד תמשיכי להיות כזו אמא אה, ותודה על האיחוים הלבביים
 

שילה1

New member
תודה,וסבורה כי זו הדרך.אגב-סיפור קטן:

בתה של מישהי המוכרת לי,החליטה להתחתן עם ערבי.אינטליגנטי,בעל מקצוע חופשי,ובכל זאת. האם החכמה-לקחה חלק בחתונה-מעין מסיבה,מקבלת את חתנה כמו בן,וכך משפחתו. היום-יש להם ילדים,נכדיה של מכרתי.הנכדים בקשר עם הסבתא,שמטורפת עליהם. היה למכרתי קשה,אבל-הבת שלה,האושר של הבת,קבלה,ויתרה,וכולם מאושרים! הלואי והאושר המשפחתי הזה יגיע גם אלייך,ומהר.
 

yaniv450

New member
היי

קודם כל קח בחשבון שהמטען הכבד שיש לך בלב הוא בגלל משפחתך ולא בגללך אבל את זו שסובלת ממנו יחד איתם. משפחתך החליטה לעשות צעד לא יפה ולא נכון, צעד מכוער שנוגד את כל החוקים גם את חוקי הטבע ובמיוחד הורייך אביך ואימך ולכן הרגשות הקשים הללו שאת חשה למעשה הגיעו ישירות מהם מהמעשה השלילי שעשו - את למעשה חוווה את האנרגיה השלילית הזאת שהם יצרו או יותר נכון, בחרת להשתתף איתם באותה אנרגיה שלילית וזה מה שגורם לך לאותם הרגשות הקשים שאת חשה שיכולים עוד להתעצם ולהוביל לדברים אפילו עוד יותר לא טובים שאת אפילו לא אשמה בהם. לכן, הדבר שאת צריכה לעשות וכמה שזה אולי יראה לך קשה ולא הגיוני הוא לסלוח להם להורייך. כך קודם כל תתנתקי מאותם רגשות קשים מאותה אנרגיה שלילית שהורייך יצרו והם יצטרכו להתמודד עם אותם הרגשות הללו לבד. אחרי שתעשי זאת , אני מאמין שהם גם ירצו להתנתק מאותן האנרגיות השליליות והרגשות השליליים ויסלחו גם לך. אבל כל עוד את בשלך והם בשלהם, ואין אף צד שמוכן לוותר הרוע הזה רק יגדל ועוד יסתבך כי שני הצדדים מזינים אותו כרגע.
 
היי יניב

קצת קשה לסלוח לאנשים שאינם מבקשים סליחה.... אינם חושבים שהם עשו משהו רע. אם הבנת למה התכוונתי, אימי עד יומה האחרון לא תבקש סליחה. אני אומרת זאת מנסיון....
 
למעלה