אובדת עצות

[בננה צהובה 26]

יש לי שני אחים ואחות

אחי הגדול-בן 28 . מעולם לא היינו חברים טובים אך הוא לא גר עם ההורים ולכן כן יכל לא לקחת את הצד שלהם. אחות בת 19 חיילת שגרה עם ההורים. ואח בן 18- עם פיגור שכלי קל שגר עם ההורים. *תודה לך על ההתייחסות***

 

[אלמוגית 5]

קשה לעכל וקשה להבין את המניעים של משפחתך

הרי את התחתנת וזכותך לקבוע איך מתי והיכן תהיה החתונה. מעשה מכוער ובלתי נסלח עשו הוריך, בלי שום הצדקה. מעשה כזה למעלה מבינתי.לפגוע באושרה של הבת באחד הימים היותר חשובים בחייה, אז איזו מין אהבת הורים זו?? הזכרת לי שלפני שנים רבות מאוד בשנות החמישים, דודתי נישאה למישהו שלא היה מבני עדתה, סבתי התנגדה לא הגיעה לחתונה, וגם כמה מחיות של הכלה ביניהן אמי. כאילו הזדהו עם אמן. בושה וכלימה. דודתי ילדה 4 בנים וסבתי לא הכירה אותם. לפני מותה סלחה לדודתי. דודתי היתה עצובה כל ימיה על הנתק מחלק מהמשפחה. הוריך כנראה נמנים על בני הדור של סבתי, לא בגיל אבל במנטליות. אני מקווה שיום אחד הוריך יבואו ויבקשו ממך סליחה גדולה, ואת אולי תעמידי פנים שאת סולחת ולעולם לא שוכחת, ולמען השקט הנפשי שלך, לא שלהם, תדעי להבליג, כי אני מבינה שזה גוזל שינה מעינייך ומעכיר את שלוותך. לכן אם תסכימי ביום מן הימים להשלים אתם, לא מתוך סליחה ולא מתוך שכחה , אלא מתוך דאגה לשלומך ובריאותך ולמען השקט הנפשי שלך. מאחלת לך הרבה הרבה הצלחה בנישואיך.

 

[בננה צהובה 26]

עשית לי צמרמורת

10 שנים ו-4 לידות ללא דמות של אמא ??? איך כל השנים סבתך המשיכה לחיות בידיעה שיש לה בת, יש לה נכדים ואינה זוכה להכיר אותם? לא היה שום רגע שהיא הצטערה או ביקשה סליחה?? זה נשמע נורא , אבל לצערי אמא שלי בדיוק מאותו זן. הכבוד העצמי חשוב לה יותר מכל דבר, גם יותר ממה שהזכרת- אושרה של הבת הגדולה שלה. לא ניתן להשתלט על העצב ואני יכולה להבין זאת. אני ומשפחתי בנתק של שנתיים, מתוכן חודשיים של נישואים וזה קשה מנשוא. הורי לעולם לא יבקשו סליחה, ואם כן אני מאמינה שאוכל "להעמיד פנים" כמו שרשמת, וכאילו לסלוח. אבל זה לעולם לא ישכח, החתימה על הכתובה שאבא שם היה מאד חסר, החופה ללא הורים (שמתוך עניין של כבוד גם הוריו של בעלי לא נכנסו מתחת לחופה כדי לא לבייש אותי) , השקיית הכלה (שנעשתה ע"י חברה טובה מאד שלי). אלו רגעים שלא ניתן לשכוח. אבל אם כן אעשה כן, ואעמיד פנים, זה וודאי יהיה רק בשביל השקט הנפשי שלי. תודה לך.

 

[לנושנוש]

אח בן 28 שלא ביחסים קרובים איתך...

למה לו לקחת צעד בעדך במצב כל כך טעון?? וילדים בני 18?? כולל אח עם פיגור שכלי קל שתלויים באימה שלך לכל דבר?? הם החיילים שהיו צריכים להלחם בשבילך? (מי יודעה אולי נילחמו ואפילו כועסים על אימך עד היום? הרי לא תדעי מכיוון שניתקת קשר...) להם את לא סולחת? את יותר מדי מתחפרת בכעסך לדעתי.

 

[בננה צהובה 26]

לצערי

הם צעולם לא היו לצידי , לא רק עכשיו. אבל אף פעם לא מהמניעים הנכונים, אלא רק מפחד מאמא שלי.

 

[בננה צהובה 26]

מעולם

 

[mikolish1]

בננה יקרה

אני מדברת מצד האמא, כבוגרת. יש לי ילדים בגילך. ממה שסיפרת על הורייך ומשפחתך באמת מצטיירת תמונה לא סימפטית. הרי מי שניכנע לה ולא בא לחתונתך, ייעשה לו אותו הדבר בבוא הזמן. אני אישית הייתי זורמת איתך, כי אם טוב לבת שלי-טוב גם לי. אבל - מאחר ואת מכירה את הנפשות הפועלות (וכך יהיה תמיד איתם), יש לך שתי אפשרויות: 1. לזרום איתם, לנסות להגיע לעמק השווה ולא ללכת נגד, ואז כן תישארי בתמונה. 2. לעשות מה שאת רוצה אבל תמיד לשאת בתוצאות. צריך לחשוב טוב על שתי האפשרויות, כי באמת קשה בלי מישפחה תומכת. אבל השאלה, עד כמה את רוצה במישפחה הספציפית הזאת. תהיי חזקה. אני, דרך אגב, נשואה למישפחה מרוקאית מקסימה ללא דעות קדומות בכלל.

 

[בננה צהובה 26]

יש שונים

ואני גם מכירה הרבה משפחות מרוקאיות מדהימות ללא שום דעה קדומה , זכית!!! לדעתי, בעצם הבחירה לא להקשיב לאיומי הוריי שאם החתונה תישאר ביום שישי, ואם לא נעשה חינה- אז הם לא יבואו, בחרתי באפשרות מס' 2 שלך. וכן, אני נושאת בתוצאות של הבחירות שלי כל חיי, אבל לעולם לא מצטערת. קשה מאד בלי משפחה, אך כמו שציינת איני ממש רוצה במשפחה הספצייפית הזאת . תודה.

 

[הפי פפי]

באתי מהראשי ...

בננה ראשית היי חזקה, היום את מקימה את המשפחה שלך, את כבר לא הילדה הקטנה של אמאבא, את בחורת כאדם בוגר את הבחירות שלך לימים שיהיו ילדים את כבר תהיי משפחה חזקה ובטוחה ותאמיני לי שגם בלי אמא אפשר להצליח הרי אנחנו לא צריכים את אישורם ואת היד שלהם לכל דבר. אפשר גם בלי ורצוי בלי כשמדובר במשפחה כמו שלך... תהיי חכמה וחזקה זה לא קל, אחרי 26 שנה להתנתק מהמשפחה שלך, אבל נשמע לי נורא לומר משפחה שהרי הם ממש לא. ביולוגית הוריך הביאו אותך ונכון שבשנים הם דאגו לך אבל עושה רושם שכמו שאמרת אם לא תתפקדי כחייל הנשמע לקול אמא תנודי מהחמולה- זה פשוט נורא! תחיי את חייך עם בעלך תקימו משפחה, משפחתו גם אם היא לא שלך ביולוגית היא משפחה לכל דבר, בלידה סמכי רק על עצמך ובעלך, מה אמא שלך היתה עוזרת לך?? (אומרת לך מנסיון!) גם בגידול ילדים את לא צריכה אותה שכן אם קרה המקרה הזה אני לא רוצה לחשוב איך יתערבו לך בחינוך הילד שלך... יש לי המון מה לכתוב אבל הזמן לא משחק לטובתי, תהיי חזקה את לא צריכה משפחה שכזו, משפחה בהגדרתה ממש לא מתנהגת ככה. שבת שלום

 

[בננה צהובה 26]

היי

קראתי את תגובתך. תודה לך, אימצתי את הערותייך לליבי. כמובן שאיננו צריכים את הורינו להצלחה בחיים כמובן כשמדובר בהורים ששמים לך רגליים כמעט בכל דבר.

 

[הפי פפי]

יקירה רק תהיי חזקה

שולחת לך המון אור מגיע לך טוב!

 

[מוטרפת מדאגה]

נשמה אני כתבתי את תגובתי שהיא למטה ורק עכישו

עוברת על כל התגובות ומגיבה. את יודעת אחרי שתקראי מה שכתבתי לך למטה אני ממש מבינה אותך ואוהבת ואתמוך כמה שתרצי וגם בחיים האמיתיים אין לי בעיה לעזור ואני אשמח אפילו. קודם כל מה שקורה אצלם לא מעניין הם המשפחה שלך אז אני שומרת על הפה לא לקלל וגם שזה פורום שאסור לקלל בו אחרת אמחק. אבל בא לי לא יודעת מה להגיד עליהם. אני רק מציעה שאולי כדי לנסות להעזר בבעל מקצוע. זה לא שאת לא בסדר את הכי בסדר בעולם אבל פשוט כדי לדעת מקצועית איך להמשיך הלאה. שיחות עם מישהי בעלת מקצוע זה הכי טוב בעולם ולראות את הדברים בצורה נכונה ושלא מישהו יטעה אותך לכיוון לא נכון. פשוט שתדעי ותביני יחד עם אותה מטפלת מה לעשות הלאה ואיך לחיות עם המצב. לוקחת את זה גם אלי אני אתחיל לכתוב קודם כל את כל מה שמפריע לי אצל אימי ה...... ואלך להתיעץ עם מישהו מקצועי מציעה לך מהש אני מתכוונת לעשות כי גם לי מאוד קשה עם אימי ואצלך המצב באמת יותר גרוע. סתם עצה בשביל שלא תסבלי יותר מידי כדי לקחת מישהי ליעוץ מישהי מקצועית לדעת איך להמשיך את החיים בצורה הטובה ביותר ושחייך שלך לא יפגעו ממשיכה לקרא ואולי עדו אגיב. חיבוקי בינתיים וסליחה שנכנסתי לזה כלכך חזק . פשוט קראתי וממש בכיתי ממש כואב לי. ביי בינתיים

 

[בננה צהובה 26]

היי יקירה

תודה לך על ההערות, אני מגיבה לך למטה

 

[יפצוקית האחת]

אומרים שאי אפשר לבחור משפחה ואכן כך , אבל לך

יקירה נפלה האפשרות בכל זאת לבחור ולהיות כבת משפחה להורי בעלך. עם כל הצער והכאב הייתי מציעה לאט לאט לנסות להפוך דף ופשוט להיות רעיה וכלה טובה - וכך בטוחה אני שתבוא התמורה בחום ואהבה מצד המשפחה. משפחתך הינה פרמטיבית לפני התיאורים ( אם כי אומרים שלכל מטבע שני צדדים ) ולכן לא הייתי משקיעה את שארית חיי בנסיון ללבן יחסים שהם מלחתחילה כנראה מכוערים. שאי ברכה, הרימי ראש בגאווה מאחלת לך באהבה הרבה אושר, בריאות והצלחה.

 

[בננה צהובה 26]

את צודקת

אני רעיה טובה וכלה טובה ומשתדלת לעשות הכל כדי להיות חלק מהם. הם תמיד שם בשבילי והכניסו אותי אליהם בחום,אבל כל ילד יודע שאין כמו המקור.אין כמו האנשים שגידלו אותך, גם אם הם נוראיים. כשהייתי קטנה תמיד אבא שלי היה מספר לי סיפור בטוניסאית שתמיד גרם לי לבכות : "ילד אחד גדל להיות עבריין, הגיע היום והוא היה צריך כסף לסמים. הוא שדד את אמא שלו ושיסף לה את הגרון כדי לקחת את שרשרת הזהב היקרה שלה, בעודו משסף לה את הגרון היא צועקת עליו שיזהר להחליק מהדם שניגר מגרונה" . אמא. זוהי טבעה של אמא. אך לא של אמא שלי. הכבוד שלה חשוב יותר.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo201.gifהזמן הוא רופא- יש לי לספר לך.

יקירה אספר לך שני דברים אמיתיים על עצמי. לא לפני שאבקש ממך לקחת אויר ולהרפות. את ב"לחץ" ובכאב גדול ולכן את בתוכו. תתני לעצמך קצת לנח כנסי למסלול חיים דברים יתחילו להתנהל שני דברים על עצמי. הורי ובעיקר אימי סרבו בתוקף שאנשא לבעלי - אני הצעירה הרווקה המוכשרת שלהם תינשא לגרוש מבוגר עם ילדה? (12.5 שנות הפרש ביננו) אמא אמרה "על גופתי המתה" אבל אני לא האזנתי וגם גרמתי לחתונה להתקיים על דשא בית הורי היום הם אוהבים את בעלי מאוד ולא שופטים אותו בהתבוננות החיצונית של לפני25 שנה בדיוק מקרה שני שעברנו כולנו במשפחה היה עם אחותי. אנו 5 אחים. ממש צמודים. חברים. לפני 11 שנה התעורר קושי סביב בעלה של אחות מס 2 ברשימה היו מאבקים האשמות בקשנו לסלקו לאחר שהוא מרע לאחות שלנו.(לא מפרטת) היא האזינה לכל מה שאמרנו חזרה אליו סרבה להתגרש "עברה לצידו" מאותו יום היו 10 שנות ניתוק מכתבי הוצאות דיבה עורכי דין חוסר קשר היא נעדרה מחתונות וארועים משפחתיים. בשנה וחצי האחרונות אנו מחזירים אותה אלינו לא יכולים לראותה בבדידות שבה היא חיה היא אדם רחב לב ויש לה רק בעל (מגעיל) ובן. המשפחה שלו תמיד ניצלה את טוב ליבה. בכל אופן החזרנו אותה אלינו התעלמנו מהכל ואנו עושים הכל כדי לשקם את הקשר. 10 שנים של קרע. כעסים, ריחוק היום אנו לומדים מחדש. משפחה יש רק אחת על תוותרי תרפי לעת עתה זה יבוא תאמיני חזק בלב. חיבוק ענק ממני

 

[בננה צהובה 26]

זכית במשפחה

שהמשפחתיות חשובה לה עד מאד. ולמרות שהורייך התנגדו לחתונה הם עדין היו שם בשבילך וגם בשביל אחותך. כולם היו שם, קומונה, יד אחת שרק רוצה לעזור. אבל מה עושים כשזה הפוך? כשהכבוד המשפחתי , האישי , חשוב להורייך יותר ממך עצמך??? ואני אומרת- משפחה יש רק אחת- אבל לא בכל מחיר. לא לכל אחד ואחת מגיע להיקרא אבא ואמא. תודה על העידוד.

 

[ליידי דרמה]

כשניתקתי את הקשר עם אמא שלי, ידעתי שיהיה לזה

מחיר כבד והשלכות נוספות במשפחה. כשהיא מזמינה אליה את אחי ואחותי ואבא שלי (הורי פרודים, בקשר טוב)אני לא מוזמנת, כשאחי או אחותי מזמינים אליהם - הם תמיד חוששים ושואלים אותנו לפני אם אנחנו מוכנות לבוא למרות שגם השניה נמצאת, טיולים משפחתיים - אנחנו לא מוזמנים. וזה מחיר שלא רק אני משלמת כביכול אלא גם הילדים שלי. לכ מאוד חשוב לי לשמור על קשר עם אחי ואחותי ואבא שלי וגם אני מזמינה אלי הרבה כדי שנשמור על איזה שהיא מסגרת משפחתית. גם לסבתא שלי (אמא של אמא שלי)כואב הלב על הניתוק והיא מנסה לשכנע אותנו לדבר זו עם זו . מה שאני אומרת - שיש מחיר לניתוק. לא רק כלפי אמא שלך ולא רק מצידה אלא גם מאחרים וכלפי אחרים. לשמחתי אמא שלי לא מנסה לשכנע אף אחד לא להיות איתי בקשר, אולי זה קשה יותר אצלך כי אמא שלך משפיעה עליהם. נסי להזמין את אחיך ואחותך אלייך - יש סיכוי שהם יבואו?

 

[בננה צהובה 26]

לפחות

היא לא מסיתה אותם נגדך, זה מצויין.כשאמא היא אדם בוגר ומבין שצריך לעשות הפרדה בין החלטות שהיא מקבלת לבין ההשפעה על אחרים. אפשר לשאול למה את לא בקשר עם אמא, או שזה אישי ? לאחי הגדול לא אכפת ממני בכלל ואיני רוצה בשום קשר איתו, כל חיי סבלתי ממנו. את אחי הקטן אני מאד מאד אוהבת אך אין לי שום אפשרות ליצור עימו קשר, הוא ילד עם פיגור שכלי ונתון לחסדיה של אימי. אין לו נייד או מכשיר שאוכל ליצור עימו קשר , ובעבר כשהייתי מתקשרת הביתה ומהמרת על שעה שאולי הוא יענה לי << הוא היה עונה ואומר לי "אמא לא מרשה לי לדבר איתך" ומנתק. זה כואב עד מאד. אחותי מנסה בכל דרך אפשרית ליצור איתי קשר, מיילים, מכתבים. אך קשה לי מאד לסלוח לה והסיפור שהיא סיפרה לי, למה בסוף היא לא הגיעה לחתונה, לא ממש קונה אותי. ובכלל, כול עוד היא חיילת וגרה עם ההורים אני לא ממש יכולה להיות איתה בקשר , כי זה להיות בקשר בסתר, ולא בא לי שוב שהיא תסתיר את הקשר בנינו, ולא בא לי שוב להתאכזב ממנה שמחר או מחרתיים תהיה ברית /בריתה לילד שלי והיא שוב לא תגיע ואז שוב ישבר לי הלב. אני לא יכולה לקחת את הסיכון הזה .

 

[ליידי דרמה]

אני לא בקשר איתה מהסיבה הפשוטה

שהקשר איתה לא הועיל לי ולא היטיב איתי. זה כמובן בקיצור . אבל מדובר בדברים שנימשכו לאורך שנים. (ועוד דבר- אל תכעסי על אחיך ואחותך ואל תסגרי את הדלת בפניהם . אני מרגישה שאת כועסת על כולם באותו אופן - נסי לבודד כל אחד מהם ולראות אם באמת כולם פגעו בך באותה מידה או שיש רמות שונות והבדלים בהתנהגויות שלהם)