אובדת עיצות לגבי החינוך של הקטן שלי5543555

[בריש גלי]

אני לא ממש הזדעזעתי ממה שכתבת. לא עם הכל הסכמתי אבל מבינה את נק' המוצא שלך ומכבדת.
מעבר לכך, דברים נקראים אחרת ממה שהם במציאות אז אל תרגישי לא טוב עם עצמך.

 

[debzz5]

אני חושבת שאת אחלה

ושאת לא צריכה להסביר את עצמך לאף אחת.

 

[ממושקה4]

את בסדר את

 

[גברת פלפלת27]

איזה מקסימות אתן! תודה רבה...

יאללה הולכת לבשל לשבת...

 

[מיתר400]

קראתי את כל התשובות שלכן בעיון רב

אני חושבת שהגיע הזמן שאתחיל להתייחס אליו כאל ילד שמבין הכל. לדבר איתו, להסביר לו למה אני מצפה. לוקחת על עצמי כפרוייקט.

 

[pie and cactus]

זו מסקנה נהדרת

רציתי להציע לך עוד דבר - לעזור לו ללמוד איך אפשר לתקן את הסיטואציה.
לדוגמה, גברת פלפלת הציעה שכאשר הילד מפזר משחק או משהו אחר ומסרב לאסוף, לאסוף עם היד שלו - אני גם עושה את זה ותוך כדי מעודדת אותה 'כל הכבוד'. אחרי חלק או שניים כאלה, היא כבר ממשיכה לבד ואוספת הכול. לפעמים אני גם אוספת עם הדובי שלה (כלומר, משתמשת בידיים שלו), ושוב היא מצטרפת מרוב התלהבות, ואפילו לפעמים בוחרת לסדר כך לבד מההתחלה.
בספרייה, אם הוא פיזר ספרים ואת רוצה ללמד אותו שלא עושים את זה - אל תאספי בעצמך, אלא תובילי את היד שלו לאסוף את הספרים.

בחנות, אפשר לשים אותו בעגלה של סופר. עוד אפשרות - הבת שלי בת שנתיים וחמישה חודשים ואני נותנת לה לעזור לי בסופר כדי ליצור עניין ולמנוע ממנה לשוטט. לדוגמה, אני מספרת לה מה צריך לקנות (פירות וירקות בעיקר), נותנת לה שקית ומבקשת למלא X תפוחים, Y אגסים וכו'. היא עדיין לא יודעת לבחור פירות, אז אם אני רואה שהיא לוקחת משהו לא טוב, אני אומרת לה ובוחרת משהו אחר. אני מבקשת שתשים דברים על המסוע, בתוך העגלה (אני עושה קניות עם עגלת ילדים כי יש גם תינוקת).

בקיצור, נסי לשתף אותו יותר, להיעזר בו, להראות לו שיש לו מה לתרום.

לגבי האוטו - כאן צריך להיות מסר חד משמעי, אבל הייתי מסבירה לו מראש, לא בזמן אמת, מה הסיבה לחגירה, להראות לו שכולם נוסעים חגורים, גם אמא ואבא וכו'. לאפשר לו אולי לחגור בובה על יבש, לרתום אותו למטרה. ללמד אותו 'לא נוסעים עד שמקליקים' ולעשות קליקים ביחד תוך כדי חגירה. שיציע רעיונות איך הוא רוצה לחגור. כשהבת שלי לפעמים מתנגדת לחגירה, זה לא בגלל החגירה עצמה אלא כי היא רוצה לעשות משהו אחר תוך כדי. אז אם יש לי אפשרות, אני נותנת לה להיות באוטו משוחררת (עם דלת סגורה, כמובן) כשאני מעמיסה קניות/עגלה או את אחותה הקטנה לאוטו.

ואגב גם אני מהממליצות על הספר 'איך לדבר...', על אף שאני לא אוהבת את הסגנון שלו, אני מאוד אוהבת ומתחברת לתוכן.

 

[kramerkaren]

הדברים נשמעים מאד אחרת ככה,

והכי טבעיים ונכונים כשאת מתארת את זה כמו שתיארת עכשיו.
תודה על ההבהרה.

 

[shirush35]

פלפלת 27

טוב שהבהרת (איכשהו הייתה לי הרגשה שזה נקרא מעט שונה מהמציאות)
וזה ממש בסדר, כי זה האני המאמין שלך בחינוך וזו את וזה שלך והכל בסדר!
(כל עוד את באמת לא מכה...

)

אני אשתף אותך שגם בן זוגי נמצא מלא בחו"ל ואכן הרבה מהתמודדות שלי עם החינוך זו אני מול הקטנים לבד ולכן אני לגמרי מבינה חלק מההתמודדויות שלך.

שתהיה לך שבת קסומה

 

[SupermanZW]

פשוט לא לקחת אותו למקומות שבהם אינך מסוגלת

להשתלט עליו מבלי לעורר מהומה וחשוב גם לדרוש מאחיו לא לוותר לו.

את חייבת להתעלם מצרחותיו (סבלנות עד אינסוף) ולהענישו על התנהגות רעה באמצעות שלילת דברים שהוא אוהב ממנו לפרקי זמן ארוכים ככל הנדרש (ומהיכרותך איתו את אמורה לדעת מהם) או דרכים אחרות (היי יצירתית).

למשל, על הפיכת קערה עם חלב לא יקבל חלב או שום מאכל או משקה המכיל חלב למשך שבוע. כל משחק שיזרוק יוחרם או יתרם ולא יהיה לו יותר, אם מרבית לאחיו אמרי לאחיו להחזיר לו, כדי שילמד שלא כדאי להרבית כי יש מחיר, על כל חטיפת צעצוע יאבד צעצוע (אותו כנ"ל גם לגבי האח הגדול), וכו'.