אובדן

[המסתורית***]

אובדן

היי לכולם..... ממה שקראתי כאן בפורם כולם מבוגדים ובעליי ניסיון חיים רב! אני בת 14... ובחיים לא איבדתי מישהו יקר... אני מפחדת שהרגע הזה יגיע... הלב שלי מתמלא עצב שאני חושבת על זה! אתם מבוגרים.. בוודאי חוויתם אישהו אובדן של בנאדם יקר בחייכם... בבקשה ספרו לי על התגובות והחוויות הזכורות לכם מהאובדן הקשה..... זה מאוד יעזור לי אוהבת, המיסתורית

 

[אפרת.א]

מיסתורית יקרה.....

קודם כל - קבלי חיבוק גדוללללללללל גדול ! מן הסתם , כולנו כאן אכן מבוגרים ממך בכמה וכמה שנים...מי פחות ומי יותר... בקשה ענקית לי אלייך מיסתורית יקירה - - - - - - אנא........ בכל לשון של בקשה - אל תתמלאי עצב על משהו שלא בנמצא. בכוונה תחילה לא כתבתי "אל תחשבי על זה" - טבעי ונכון לנוכח האובדן הנקרה בדרכינו לחשוב "מה היה אילו" או "מה יהיה אם"...אך, אנא בואי לא "נזמין" לעצמינו דברים על ידי חשיבה שכזו. מנסיוני המר, לאחר שאיבדתי אח , האח היחיד שהיה לי, אוכל לאמר לך שאין חווית האחד כחווית השני. כלומר, כל אחד מאיתנו חש תחושה קשה, אלא שתגובות על תחושות אלו הן אינדבידואליות... מקווה שעזרתי ולו בקצת....שלך, איריס.

 

[סנינית]

למסתורית....

אכן אפרת הוציאה לי את המילים מהמקלדת.... אל תכנסי לדיכאון מדברים שלא קרו בכלל, כי אם תחשבי על זה יותר מדי זה יבוא כי התת מודע שלך לא מוציא לך את זה מהראש... תחשבי תמיד חיובי ותראי איך החיים יהיו חיוביים אליך

וקבלי גם חיבוק ממני גדול

סנינית

 

[שאגי]

אני איבדתי שני ארנבים בגיל 11

גרנו בארהב והארנבים עושים המון המון ....פסולת בכל אופן להורים שלי נמאס מהם אז שחררנו אותם מהכלום גרנו בעיר שבנו אותה בתוך יער ומאחורי הבית היה אגם עם ברווזים וגם כמובן שלא היו גדרות בין הבתים בכל אופן לארנבים קראו באגס ובאני ויומיים אחרי ירדתי לאגם עם הכלבה ששמרתי עליה (הייתי דוגי סיטר) וראיתי את הארנבים טרופים