אובדן התמימות

[קליל 1]

אובדן התמימות

מה שהחיים עושים לנו.. הנתינה..כבר מזמן הפכה להיות מחושבת.. האימון אינו מלא החיוך..אינו מהלב.. ההקשבה..אינה בלתי מוגבלת.. ואני שואל.. האם יש הצדקה? האם באמת יש צורך בשימוש בכלי ההגנה האלה? האם אנו הבוגרים..בעלי הנסיון..עם חוכמת החיים..לא יכולים להרשות לעצמנו להעניק ולתת מכל הלב.. מבלי להתגונן/ללא ערבון מוגבל? מה דעתכם? (סתם נושא..בלי קשר לחיי האישיים)

 

[מRאה ואוצR]

ועוד איך...

המתנה הנפלאה ביותר שיכולתי להעניק לעצמי זה אותו יום בו ניתנה לי היכולת להבין שאני מרשה לעצמי לתת מכל הלב אותו יום ממש בו ידעתי שאוכל לקבל ולהכיל כך... בלי להתגונן בלי לתרץ בלי לחשוב בעוצמות עוצרות נשם )

סתם לא נושא,ועם קשר לחיי האישיים...

 

[בעל האוצר]

היית חייבת ../images/Emo23.gif ?

לענות שניה לפני ?

 

[מRאה ואוצR]

ת'אמין...

 

[בעל האוצר]

לא יודע מה איתך...

ואיך בדיוק הודעת על אובדן התמימות (ולדעתי אין כאן עניין של תמימות) עדיין יש נתינה מכל הלב (שהלב מרגיש) יש חיוך מכל הלב (שהלב צוחק גם הוא) אנחנו מקשיבים למה שאנחנו באמת רוצים (ואין רע בזה) והגנות ? יש אבל בלי קשר לכלום... מקווה שתחזור לעידן הלב...

 

[מצוטטת]

2ונ2ונייה של תשו2בה

ןמסכימה איתך.... החכמנו בזה שאנו יודעים טו2 יותר לאזן 2ין תחושות הל2 וה2טן (-:

 

[קליל 1]

איך הגעתי?

אז ככה..אדם תמים..בדרך כלל מאמין..מאמין בכל לבו.. ואם הוא מאמין..אז החיוך שלו לאהובתו..שהוא באמת ובתמים מאמין שהיא אוהבת אותו..הוא מחייך מכל הלב.. כנ"ל לגבי נתינה.. כנ"ל לגבי הקשבה.. מעורבות אכפתיות..

 

[הנודניקית עם הקוקו]

זה לא קשור לתמימות...

זה קשור למבנה אישיות. לידיעה שגם אם שוב תיפול...יש'ך ת'יכולת לקום.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

בראבו עליק )

 

[הנודניקית עם הקוקו]

וואלה?../images/Emo12.gif

אני אזכיר לך זה בהזדמנות...אצל השכנים

 

[מראה מראה שעל הקיר]

אני לא שם

זו היתה פאטה של המורגנה

 

[הנודניקית עם הקוקו]

אההההההההההה...

דפקא קסם לי האואזיס

 

[קליל 1]

ושוב..אני אומר..

להאמין בתום לב.. להאמין שמה שקורה זו אמת.. זו תמימות..לא?

 

[הנודניקית עם הקוקו]

לא !

זה הביטחון שבעצמך... שגם אם תתבדה... לא תתעלף.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

אחדד שוב...זה הבטחון שבך...(!)

 

[נטע31]

תחושת בטן

חושבת שכל מה שכתבת אפשר פעם ככה ופעם ככה אנחנו מרגישים מתי אפשר לתת את כולינו ומתי לא ולפעמים אנחנו נותנים, נכווים וחוזרים בנו. כל מקרה וכל אדם שעומד מולך הוא שונה קח לדוגמא נתינה לילדינו - הנתינה היא מכל הלב ללא תנאים. ההקשבה שלנו היא לפעמים מוגבלת וטוב שכך, לא בכל מצב צריך לגלות אמפטיה, סימפטיה אולי כן אבל לא בהכרח אמפטיה. בטוחני שיהיה מצב שניתן בו הכל ואפילו נרגיש מצויין עם זה. ודבר נוסף אחרון וחשוב - הנתינה צריכה להיות ללא רצון קבלה בתמורה.

 

[קליל 1]

מסכים איתך..

ושואל..האם לסיום מערכת יחסים שהייתה בה נתינה מכל הלב..יש קשר לספקות שמתחילות לכרסם באימון,בתמימות,בנתינה? לגבי הדבר הנוסף והאחרון שלך.בהחלט מסכים..

 

[נטע31]

לא

לכל מערכת יחסים מגיע יחס חדש, להתחיל בנקי ללא ההשלכות מהעבר השאלה מי מסוגל לנהוג כך?

 

[magic40]

נתינה מחושבת?

יש בזה משהו אבל עדיין נשמע לי כוללני מידי

 

[קליל 1]

אוקיי..אולי נשמע כוללני מדי..

אבל..גם כאשר ברוב המקרים הנתינה היא לא מחושבת..מספיק שכמה פעמים תהיה נתינה מחושבת..בכדי להרוס את הנתינה כולה..