אילנהחלפ1111
New member
אובדות עצות....
בחרתי לשתף אותכם כי אבדתי את היכולת הראיה והשליטה באירוע הזה
והגרוע משהו חזק ממני מוביל אותי... (גם אני המומה זה לא אופיני לי)
מאחר ורצים לי כל מיני מחשבות ומיניפולציות עצמיות אבדתי את עצמי...
וזקוקה לראיה שלכם.
אינני יודעת אם זכור לכם שהעמדתי לעצמי אתגר בקשר עם מישהו ...
אני כבר שנה בסרט הזה ואינני יודעת להבחין אם זו חולשה או מן כוח
שמצאתי לעצמי להחזיק את עצמי...אנסה להסביר את עצמי...
טוב על הטרגדיה שלי שמעתם, מאז אני לא ממש יצרתי קשר זוגי
יצאתי בשלב מסויים לעולם ההכרויות קודם כדי להחלים מהטרגדיה
ולבדוק את הרגשות שלי... ואחר כך לנסות ליצרתחלה חדשה ...
אבל לא הצלחתי לקרב ולהתעלות על המחסומים שהיו איתי...
לפני שנה יצאתי לדייט כהרגלי עם מישהו שהיה נחמד איתו
הזמין אותי למסעדה אכלנו שוחחנו היה נחמד נפרדנו ולא עשה לי
צורך להתאמץ עליו.... לאחר חודש שוב נתקלתי באותו אחד
ושכחנו שיצאנו כבר לדייט אבל קבענו שוב ובהמשך השיחה
הבנו ששוחחנו אני לא זכרתי כלום והחלטנו שוב להיפגש....
כשנפגשנו הדייט השני מאחר וכבר הבנו שהכרנו היציע שאבוא לביתו
וציין שהאחיינית בביתו, אכן פגשתי אותה ועלתה לחדרה ונשארנו שנינו
הוא ארח אותי נפלא, מצאתי את עצמי בוכה מעוצמת הקרבה שחשתי איתו...
ומאז האיש הזה לא יצא רגע מהראש שלי.... מרגישה שיש לי איתו משהו חזק
ובלתי מוסבר....
מאחר ואני הבעייתית, לא זרמתי מינית ולא הייתי סגורה עם עצמי....הוא גבר
מצא את עצמו מעוניין אבל מפורפר ממני ואיבד בשלב מסויים להתמקד בי...
אבל יחסינו מאז ועד היום נחלו רגעים קסומים של מפגשים, חיכוכים, ניתוקים
של יומיים מקסימום, אפילו ריבים.... איומים של חסימה ומחיקה של כל סוג
של התקשרות ולא אני ולא הוא מעיזים לעשות זאת יותר מיומיים
אני מצאתי את עצמי מס' פעמים מוחקת הכל ומיד מתאמצת לשחזר וגם הוא...
הוא כבר מיואש ממני ואפילו איבד תקווה ואני איבדתי כבר כל דרך אליו
אבל שנינו מוצאים את עצמנו מכריזים הכרזות אבל תמיד מישהו בתורו
מתרכך ויוזם שוב התחדשות הקשר....
אני בפלונטר........... אני אוהבת אותו חד מוחק.... ויש מה לאהוב בו
רציתי לציין שהוא גם עבר פרידה מקשר קשה וחושש ליצור קשר זוגי
והוא בכל נפילה בינינו הוא פולט את החששות וההמנעות להיפגע שוב
וגם הוא במקום דומה ושונה משלי צד בו זקוק לקשר וצד חושש מלטעות
והוא לא טיפוס נשלט מאוד מחוספס, מאופק אורך רוח ולא מאפשר לי לשחק בו
(שאני מתה על זה) סוף סוף יש לידי גבר שאני לא מצליחה לסובב אותו...
מה אתם אומרים על הקשר הדפוק הזה?....
אני לא מוצאת את הכוח על אף ההגיון לחתוך או לקחת פסק זמן...
בקיצור תנערו אותי חייבת לקבל כוח או לראות מכם משהו שאני לא רואה...
אני יודעת שזה הזוי, אבל מאחר ובאמונתי אין שום דבר מקרי יש כאן משהו חזק
אבל תקוע ואני אובדת עצות...
* אחד המיניפולציות שלי אומרות לי שכנראה שיש לי צורך בזוגיות, באהבה ולמגע
אבל משהו בי נרתע ולא מאפשר הפרטנר הזה שלא מאפשר לי לשלוט בו ולשחק בו
מתאים לי .... (ניתוח פסיכולוגי) שהוא מאפשר לי להרגיש אוהבת, יש מישהו בעולם שלי
שאוהבת אבל לא מתמסרת כי גם הוא לא מתמסר (נשלט) אלי כי לא מוכן למשחקים שלי....
כאילו זה נוח לי שהוא קשה להסגה מצד אחד אבל הוא כל יום סביבי - להיות ולא להיות בקשר
דרך אגב אנחנו כל יום מתכתבים במסנג'ר, מתקשרים באסימסים, טלפונים, מיילים, נפגשים...
בקשר ביומיום אבל לא ונפגשים לעיתים...
היום מרגישה שהזמן עובר כבר שנה ואנחנו באותו מקום....
אל תשלחו אותי לטיפול.... מחיי למדתי לצאת ממקומות קשים יותר מזה... ושוב
משהו חזק בי קיים כאן...יוווו תנו לי עצה....
בחרתי לשתף אותכם כי אבדתי את היכולת הראיה והשליטה באירוע הזה
והגרוע משהו חזק ממני מוביל אותי... (גם אני המומה זה לא אופיני לי)
מאחר ורצים לי כל מיני מחשבות ומיניפולציות עצמיות אבדתי את עצמי...
וזקוקה לראיה שלכם.
אינני יודעת אם זכור לכם שהעמדתי לעצמי אתגר בקשר עם מישהו ...
אני כבר שנה בסרט הזה ואינני יודעת להבחין אם זו חולשה או מן כוח
שמצאתי לעצמי להחזיק את עצמי...אנסה להסביר את עצמי...
טוב על הטרגדיה שלי שמעתם, מאז אני לא ממש יצרתי קשר זוגי
יצאתי בשלב מסויים לעולם ההכרויות קודם כדי להחלים מהטרגדיה
ולבדוק את הרגשות שלי... ואחר כך לנסות ליצרתחלה חדשה ...
אבל לא הצלחתי לקרב ולהתעלות על המחסומים שהיו איתי...
לפני שנה יצאתי לדייט כהרגלי עם מישהו שהיה נחמד איתו
הזמין אותי למסעדה אכלנו שוחחנו היה נחמד נפרדנו ולא עשה לי
צורך להתאמץ עליו.... לאחר חודש שוב נתקלתי באותו אחד
ושכחנו שיצאנו כבר לדייט אבל קבענו שוב ובהמשך השיחה
הבנו ששוחחנו אני לא זכרתי כלום והחלטנו שוב להיפגש....
כשנפגשנו הדייט השני מאחר וכבר הבנו שהכרנו היציע שאבוא לביתו
וציין שהאחיינית בביתו, אכן פגשתי אותה ועלתה לחדרה ונשארנו שנינו
הוא ארח אותי נפלא, מצאתי את עצמי בוכה מעוצמת הקרבה שחשתי איתו...
ומאז האיש הזה לא יצא רגע מהראש שלי.... מרגישה שיש לי איתו משהו חזק
ובלתי מוסבר....
מאחר ואני הבעייתית, לא זרמתי מינית ולא הייתי סגורה עם עצמי....הוא גבר
מצא את עצמו מעוניין אבל מפורפר ממני ואיבד בשלב מסויים להתמקד בי...
אבל יחסינו מאז ועד היום נחלו רגעים קסומים של מפגשים, חיכוכים, ניתוקים
של יומיים מקסימום, אפילו ריבים.... איומים של חסימה ומחיקה של כל סוג
של התקשרות ולא אני ולא הוא מעיזים לעשות זאת יותר מיומיים
אני מצאתי את עצמי מס' פעמים מוחקת הכל ומיד מתאמצת לשחזר וגם הוא...
הוא כבר מיואש ממני ואפילו איבד תקווה ואני איבדתי כבר כל דרך אליו
אבל שנינו מוצאים את עצמנו מכריזים הכרזות אבל תמיד מישהו בתורו
מתרכך ויוזם שוב התחדשות הקשר....
אני בפלונטר........... אני אוהבת אותו חד מוחק.... ויש מה לאהוב בו
רציתי לציין שהוא גם עבר פרידה מקשר קשה וחושש ליצור קשר זוגי
והוא בכל נפילה בינינו הוא פולט את החששות וההמנעות להיפגע שוב
וגם הוא במקום דומה ושונה משלי צד בו זקוק לקשר וצד חושש מלטעות
והוא לא טיפוס נשלט מאוד מחוספס, מאופק אורך רוח ולא מאפשר לי לשחק בו
(שאני מתה על זה) סוף סוף יש לידי גבר שאני לא מצליחה לסובב אותו...
מה אתם אומרים על הקשר הדפוק הזה?....
אני לא מוצאת את הכוח על אף ההגיון לחתוך או לקחת פסק זמן...
בקיצור תנערו אותי חייבת לקבל כוח או לראות מכם משהו שאני לא רואה...
אני יודעת שזה הזוי, אבל מאחר ובאמונתי אין שום דבר מקרי יש כאן משהו חזק
אבל תקוע ואני אובדת עצות...
* אחד המיניפולציות שלי אומרות לי שכנראה שיש לי צורך בזוגיות, באהבה ולמגע
אבל משהו בי נרתע ולא מאפשר הפרטנר הזה שלא מאפשר לי לשלוט בו ולשחק בו
מתאים לי .... (ניתוח פסיכולוגי) שהוא מאפשר לי להרגיש אוהבת, יש מישהו בעולם שלי
שאוהבת אבל לא מתמסרת כי גם הוא לא מתמסר (נשלט) אלי כי לא מוכן למשחקים שלי....
כאילו זה נוח לי שהוא קשה להסגה מצד אחד אבל הוא כל יום סביבי - להיות ולא להיות בקשר
דרך אגב אנחנו כל יום מתכתבים במסנג'ר, מתקשרים באסימסים, טלפונים, מיילים, נפגשים...
בקשר ביומיום אבל לא ונפגשים לעיתים...
היום מרגישה שהזמן עובר כבר שנה ואנחנו באותו מקום....
אל תשלחו אותי לטיפול.... מחיי למדתי לצאת ממקומות קשים יותר מזה... ושוב
משהו חזק בי קיים כאן...יוווו תנו לי עצה....
