אה שיהיה
זה היה יום מפרך (שמונה פרקים! שמונה!) בזמן שכולכם ואחותכם רואים כוכב נולד אני מזדקנת ב80 שנה ומפרסמת לכם את פרק 2....תהנו, אני מניחה פרק 2 "תשמעי זו דרך ערוכה!" התלונן טוני בפעם החמש עשרה שייאצו כבר כיסה את אוזניו בגלימתו הקטנה מרוב עצבים, ואנה סתם שתקה כל הדרך "אני רעב...ויש כאן ריח מוזר...." הוא המשיך "מלח" מלמלה אנה "את דיברת?? מלח? אה! מתקרבים לים!!!" טוני חייך "אבל הריח הזה די חזק, את בטוחה שזה מהים?" הריח החריף גרם לעיני שניהם לשרוף, אנה הנהנה "מה שתגידי, או בעצם...לא חשוב" אמר טוני הם עלו על הגבעה האחרונה, והגיעו לעלייה מעל חוף קטן עם מזח וביתן נטוש "סבבה! מאכלי ים!" קפץ טוני ורץ לסלעים מתחת למזח שולף חכה "הייתי מציעה לך להתרחק" אמר קול "אנה??" הוא הסתובב "לא מפגר..." נשמה הקול ממאחור, ואנה הצביעה לתוך הים ישבה שם נערה והאכילה דגים קטנים "למה לא?" שאל טוני "המים האלה מלאים בזומרים" היא ענתה, ממשיכה להאכיל בשלווה "אז? זה גם דג לא? הזמנתי כזה פעם במסעדה, נורא טעים" הוא חייך חיוך רחב חולם על אוכל "זומר זה לא דג מפגר, לפחות לא עוד, זומרים הם דגי זהב שעברו ניסויים במעבדות פילופיטיס בע''מ" אנה נבהלה וגם טוני "אלה שעושים ניסויים בבעלי חיים כדי להמציא פוקימונים חדשים?" "בדיוק" היא המשיכה "הם לקחו אותם והתקינו שבבים מיוחדים בזנב, וגרמו להם לחשמל כל מי שנוגע בזנבם, ושיחררו אותם לים, הזומרים מתרבים ממש מהר, תראה, כל החוף הזה מלא בהם" טוני ואנה הביטו למים, ורא המוני זומרים קטנים וגדולים, מחשמלים כל מי שנוגע בהם, וכל רגע היה אפשר לראות חשמול, כי הם חיו בצפיפות, אנה הביטה מסביב, וראתה גדר בתוך המים ששומרת אותם בתוך החוף מחוץ לים הפתוח "הזומרים כאן חיים בצפיפות רבה, והמלח מהים שהם אוכלים בשביל אנרגיה לזנב שלהם, יוצא בכל חשמול, והמלח נאגר בחוף הזה, כל כך הרבה שזה הפך את הזומרים לרעילים, ומסוכנים הרבה יותר" טוני מייד הוציא את החכה מהמים. "אז למה את לא משחררת אותם לים הפתוח?" שאל "כי יש קלוסטרים טורפים ענקיים בים הזה, והזומרים לא ישרדו" היא ענתה "ביג דיל..." הוא אמר וחטף מיד שפריץ בפנים ממשהו ששחה בפנים "אאא!!! יש שם משהו!" הוא קפץ על אנה ושייאצו "בטח מפגר זו נלה, היא פוקימון פליפרין, עוד זן שעבר ניסויים" נלה יצאה מהמים, היא נראתה כמו דולפין, עם חלקים מתכתיים על גופו "אווו" אמרה אנה בעצב "מה עשו לה?" אמר טוני מעוות את פרצופו "ניסו להסגיל את הדולפינים לחיי פראות, אז נתנו להם יכולת לנשום במים כמה שהם רוצים, וגם לצוף על פני המים בזמן שחייה מהירה" נלה קפצה והחליקה על פני המים בסיבוב "באמת עצוב, להסגיל אותך ככה לחיים אחרים" "לנלה אין בעיה, היא נולדה ככה, הפליפרינים ממשיכים להתרבות" הסבירה הנערה "ואני כאן כדי לטפל ביצורי מים כאלה! אני ג'ואנה, מי אתם?" "טוני, וזו אנה, אבל היא לא מדברת הרבה..." ענה טוני "למה?" פנתה ג'ואנה לאנסטסיה "אל תשאלי..." ענה לה טוני במהירות. "טוב, מילא, אני צריכה לסיים עוד יום של טיפול, אתם יכולים להשאר ללילה עם אתם רוצים, יש פה מקום, זה לא הבית שלי בכלל, הוא נטוש" אנה וטוני עלו לבקתה יחד איתה "למה את לא יוצאת למסע והכל? יש לך פוקימונים..." אמר טוני "לא" היא ענתה "אני לא יכולה לעזוב את הזומרים, הם לא ישרדו לבד" הם נכנסו לבקתה שהייתה מסודרת לא רע בכלל. "ממממ" מלמלה אנה בכעס "מה את רוצה?" שאלה ג'ואנה בעצבנות "היא בטח חושבת שזה לא יפה לשמור ככה כל כך הרבה זומרים בשבי" אמר טוני כשהביט לאנה בפרצוף "גם ככה וגם ככה, אני לא יכולה לעשות כלום בקשר לקלוסטר" ג'ואנה נכנסה לשק השינה שלה והפסיקה את השיחה. טוני קם למחרת די מוקדם וראה שג'ואנה גם מתעוררת "איפה אנה?" אנה הייתה בחוץ מביטה בגדר מהצד של הים הפתוח וראתה את נלה יחד עם פוליוואג ודרווקווין מביטים מהצד השני אנה התחילה מכה את הגדר "מה את עושה???" צעקה ג'ואנה "תפסיקי!" "לא!" צעקה אנה, ושוב "לא לא לא!!!" ממשיכה לפרק, ושולפת כדור מים ומוציאה פוקימון בצורת שדון גדול וכחול ששמו שדוכאן. והוא מיד תקף גם הוא את הגדר "מה לעזאזל?" שאל טוני, הוא ראה שגם נלה פוליוואג ודרווקווין תוקפים אותה, מנסים להוריד אותה למטה שישה קלוסטרים יצאו מהצדפות שלהם בכמה אבנים לא רחוק, יצאו לבדוק מה המהומה, ואז התכוננו לארוחת בוקר של דגי זומר דגי הזומר הבחינו בקלוסטרים, אבל לא הרגישו פחד, אלה נתנו כולם יחד דחיפה אדירה שהורידה את הגדר לגמרי "או לא..." אמר טוני "טוב! עם הזומרים רוצים חופש, לפחות אסלק את הקלוסטרים האלה מכאן! דרווקווין! מתקפת דרקון ים!!!!" דרווקווין שהיה בעצם דרקון בצורה של סוסון ים תקף בקרן חזקה, אבל הקלוסטר צלל אל הצידפה שלו, שהייתה חזקה מאוד "טוב, אז חשמל יעבוד!" אמר טוני "צא אג'סטי!" הוא שלף חתול חשמלי קטן "מתקפת מכת ברק!" אבל הקלוסטרים לא ממש הרגישו גם את זה "צריך להוציא אותם מהצדפה!" צעק טוני "איך??" צעקה ג'ואנה הזומרים יצאו מהחוץ בגל אחד גדול ולבן של קצף והמון מלח, הישר אל הקלוסטרים, שהמנהיג כבר עמד לנגוס באחד בזזזזזזזזזזזזטטטט!!!!!!!! מיד כשהזומר נגע בו הוא הפך לירוק ומחושמל לגמרי ועיניו הפכו ישר לספירלות מבולבלות אנה טוני וג'ואנה צחקו, והקלוסטרים ברחו מהלהקה הזועמת של הזומרים "כנראה שהמלח נתן להם יתרון, אולי יצא כאן זן חדש של זומרים" ג'ואנה הביטה בזומר אחד גדול "חשבתי שאת נגד ניסויים..." אמר טוני והביט באנה, וזו הנהנה "לא חשבתי על זה..." אמרה ג'ואנה "עדיף שאלך מכאן, כדי שהזומרים לא יתרגלו לחיי נוחות, הם יסתדרו לבד, כל המלח נתן להם הרבה כוח" היא שלפה שלושה פוכדורים "תחזור דרווקווין, פוליוואג, גם את נלה" "תחזור אג'סטי" אמר טוני, וגם אנה החזירה את שדוכאן. "היי ג'ואנה, למה שלא תבואי איתנו? אנחנו בדרך להרמוניה, ונעבור לאורך כל אזור המים!" קפץ טוני, שייאצו קרא קריאות עידוד "טוב...בתנאי שלא תאכלו זומרים בדרך!" "מבטיחים!" אמר טוני ואנה הרימה יד כנשבעת "טוב, אז קדימה! יש לנו דרך ערוכה!" והיא רצה קדימה כשאנה אחריה "חכו לנו!" צעק טוני ורץ עם שייאצו אחריהן.
זה היה יום מפרך (שמונה פרקים! שמונה!) בזמן שכולכם ואחותכם רואים כוכב נולד אני מזדקנת ב80 שנה ומפרסמת לכם את פרק 2....תהנו, אני מניחה פרק 2 "תשמעי זו דרך ערוכה!" התלונן טוני בפעם החמש עשרה שייאצו כבר כיסה את אוזניו בגלימתו הקטנה מרוב עצבים, ואנה סתם שתקה כל הדרך "אני רעב...ויש כאן ריח מוזר...." הוא המשיך "מלח" מלמלה אנה "את דיברת?? מלח? אה! מתקרבים לים!!!" טוני חייך "אבל הריח הזה די חזק, את בטוחה שזה מהים?" הריח החריף גרם לעיני שניהם לשרוף, אנה הנהנה "מה שתגידי, או בעצם...לא חשוב" אמר טוני הם עלו על הגבעה האחרונה, והגיעו לעלייה מעל חוף קטן עם מזח וביתן נטוש "סבבה! מאכלי ים!" קפץ טוני ורץ לסלעים מתחת למזח שולף חכה "הייתי מציעה לך להתרחק" אמר קול "אנה??" הוא הסתובב "לא מפגר..." נשמה הקול ממאחור, ואנה הצביעה לתוך הים ישבה שם נערה והאכילה דגים קטנים "למה לא?" שאל טוני "המים האלה מלאים בזומרים" היא ענתה, ממשיכה להאכיל בשלווה "אז? זה גם דג לא? הזמנתי כזה פעם במסעדה, נורא טעים" הוא חייך חיוך רחב חולם על אוכל "זומר זה לא דג מפגר, לפחות לא עוד, זומרים הם דגי זהב שעברו ניסויים במעבדות פילופיטיס בע''מ" אנה נבהלה וגם טוני "אלה שעושים ניסויים בבעלי חיים כדי להמציא פוקימונים חדשים?" "בדיוק" היא המשיכה "הם לקחו אותם והתקינו שבבים מיוחדים בזנב, וגרמו להם לחשמל כל מי שנוגע בזנבם, ושיחררו אותם לים, הזומרים מתרבים ממש מהר, תראה, כל החוף הזה מלא בהם" טוני ואנה הביטו למים, ורא המוני זומרים קטנים וגדולים, מחשמלים כל מי שנוגע בהם, וכל רגע היה אפשר לראות חשמול, כי הם חיו בצפיפות, אנה הביטה מסביב, וראתה גדר בתוך המים ששומרת אותם בתוך החוף מחוץ לים הפתוח "הזומרים כאן חיים בצפיפות רבה, והמלח מהים שהם אוכלים בשביל אנרגיה לזנב שלהם, יוצא בכל חשמול, והמלח נאגר בחוף הזה, כל כך הרבה שזה הפך את הזומרים לרעילים, ומסוכנים הרבה יותר" טוני מייד הוציא את החכה מהמים. "אז למה את לא משחררת אותם לים הפתוח?" שאל "כי יש קלוסטרים טורפים ענקיים בים הזה, והזומרים לא ישרדו" היא ענתה "ביג דיל..." הוא אמר וחטף מיד שפריץ בפנים ממשהו ששחה בפנים "אאא!!! יש שם משהו!" הוא קפץ על אנה ושייאצו "בטח מפגר זו נלה, היא פוקימון פליפרין, עוד זן שעבר ניסויים" נלה יצאה מהמים, היא נראתה כמו דולפין, עם חלקים מתכתיים על גופו "אווו" אמרה אנה בעצב "מה עשו לה?" אמר טוני מעוות את פרצופו "ניסו להסגיל את הדולפינים לחיי פראות, אז נתנו להם יכולת לנשום במים כמה שהם רוצים, וגם לצוף על פני המים בזמן שחייה מהירה" נלה קפצה והחליקה על פני המים בסיבוב "באמת עצוב, להסגיל אותך ככה לחיים אחרים" "לנלה אין בעיה, היא נולדה ככה, הפליפרינים ממשיכים להתרבות" הסבירה הנערה "ואני כאן כדי לטפל ביצורי מים כאלה! אני ג'ואנה, מי אתם?" "טוני, וזו אנה, אבל היא לא מדברת הרבה..." ענה טוני "למה?" פנתה ג'ואנה לאנסטסיה "אל תשאלי..." ענה לה טוני במהירות. "טוב, מילא, אני צריכה לסיים עוד יום של טיפול, אתם יכולים להשאר ללילה עם אתם רוצים, יש פה מקום, זה לא הבית שלי בכלל, הוא נטוש" אנה וטוני עלו לבקתה יחד איתה "למה את לא יוצאת למסע והכל? יש לך פוקימונים..." אמר טוני "לא" היא ענתה "אני לא יכולה לעזוב את הזומרים, הם לא ישרדו לבד" הם נכנסו לבקתה שהייתה מסודרת לא רע בכלל. "ממממ" מלמלה אנה בכעס "מה את רוצה?" שאלה ג'ואנה בעצבנות "היא בטח חושבת שזה לא יפה לשמור ככה כל כך הרבה זומרים בשבי" אמר טוני כשהביט לאנה בפרצוף "גם ככה וגם ככה, אני לא יכולה לעשות כלום בקשר לקלוסטר" ג'ואנה נכנסה לשק השינה שלה והפסיקה את השיחה. טוני קם למחרת די מוקדם וראה שג'ואנה גם מתעוררת "איפה אנה?" אנה הייתה בחוץ מביטה בגדר מהצד של הים הפתוח וראתה את נלה יחד עם פוליוואג ודרווקווין מביטים מהצד השני אנה התחילה מכה את הגדר "מה את עושה???" צעקה ג'ואנה "תפסיקי!" "לא!" צעקה אנה, ושוב "לא לא לא!!!" ממשיכה לפרק, ושולפת כדור מים ומוציאה פוקימון בצורת שדון גדול וכחול ששמו שדוכאן. והוא מיד תקף גם הוא את הגדר "מה לעזאזל?" שאל טוני, הוא ראה שגם נלה פוליוואג ודרווקווין תוקפים אותה, מנסים להוריד אותה למטה שישה קלוסטרים יצאו מהצדפות שלהם בכמה אבנים לא רחוק, יצאו לבדוק מה המהומה, ואז התכוננו לארוחת בוקר של דגי זומר דגי הזומר הבחינו בקלוסטרים, אבל לא הרגישו פחד, אלה נתנו כולם יחד דחיפה אדירה שהורידה את הגדר לגמרי "או לא..." אמר טוני "טוב! עם הזומרים רוצים חופש, לפחות אסלק את הקלוסטרים האלה מכאן! דרווקווין! מתקפת דרקון ים!!!!" דרווקווין שהיה בעצם דרקון בצורה של סוסון ים תקף בקרן חזקה, אבל הקלוסטר צלל אל הצידפה שלו, שהייתה חזקה מאוד "טוב, אז חשמל יעבוד!" אמר טוני "צא אג'סטי!" הוא שלף חתול חשמלי קטן "מתקפת מכת ברק!" אבל הקלוסטרים לא ממש הרגישו גם את זה "צריך להוציא אותם מהצדפה!" צעק טוני "איך??" צעקה ג'ואנה הזומרים יצאו מהחוץ בגל אחד גדול ולבן של קצף והמון מלח, הישר אל הקלוסטרים, שהמנהיג כבר עמד לנגוס באחד בזזזזזזזזזזזזטטטט!!!!!!!! מיד כשהזומר נגע בו הוא הפך לירוק ומחושמל לגמרי ועיניו הפכו ישר לספירלות מבולבלות אנה טוני וג'ואנה צחקו, והקלוסטרים ברחו מהלהקה הזועמת של הזומרים "כנראה שהמלח נתן להם יתרון, אולי יצא כאן זן חדש של זומרים" ג'ואנה הביטה בזומר אחד גדול "חשבתי שאת נגד ניסויים..." אמר טוני והביט באנה, וזו הנהנה "לא חשבתי על זה..." אמרה ג'ואנה "עדיף שאלך מכאן, כדי שהזומרים לא יתרגלו לחיי נוחות, הם יסתדרו לבד, כל המלח נתן להם הרבה כוח" היא שלפה שלושה פוכדורים "תחזור דרווקווין, פוליוואג, גם את נלה" "תחזור אג'סטי" אמר טוני, וגם אנה החזירה את שדוכאן. "היי ג'ואנה, למה שלא תבואי איתנו? אנחנו בדרך להרמוניה, ונעבור לאורך כל אזור המים!" קפץ טוני, שייאצו קרא קריאות עידוד "טוב...בתנאי שלא תאכלו זומרים בדרך!" "מבטיחים!" אמר טוני ואנה הרימה יד כנשבעת "טוב, אז קדימה! יש לנו דרך ערוכה!" והיא רצה קדימה כשאנה אחריה "חכו לנו!" צעק טוני ורץ עם שייאצו אחריהן.
