הבחור מאוהב בה.
לצערי הרב הרבה אנשים לא יודעים את ההבדל. כשאתה מתחיל לצאת עם מישהי אתה כל הזמן רוצה לראות אותה, ויש לך פרפרים בבטן כשאתה נפגש איתה זה דבר מקסים, אבל לזה קורים להתאהב. זה מין רגש לא כ"כ רציונלי (מן הסתם אם זה רגש אז זה לא רציונלי) זה יכול להמשך הרבה מאוד זמן, גם אחרי התחלת הקשר, ואפשר להיות מאוהב גם במישהי שאתה לא מכיר, וגם במישהי שאין קשר ממשי איתה. אהבה זה קצת יותר מסובך. (ואהבה זה כואב) אפשר לפרש את האהבה בהרבה דרכים, ויהיה לי קשה מאוד להגדיר מה זה. בגדול, בוא נגיד שאהבה זה סוג של חיבור בין בני אדם, אתה אוהב את הילדים שלך, אבל אתה לא מאוהב בהם, אתה אוהב את ההורים שלך, אבל אתה לא מאוהב בהם, אתה אוהב חבר/ים שלך מאותו מין, אבל אתה לא מאוהב בהם. אתה מצליח להבין את ההבדל? אתה לא יכול לאהוב מישהי לפני שהקשר נבנה, ולפני שאתה מכיר אותה טוב. אחרי שנבנה קשר (שיכול להתחיל מהתאהבות מאוד גדולה) לאט לאט מתחילה להכנס האהבה שמכילה בתוכה את הרצון לתת מבלי לרצות לקבל, את היכולת לקבל, הרצון לגרום אושר וטוב לפרטנר, ללא צורך בתשובה, וגם אם זה בא על חשבונך, היכולת לוותר, מתוך הבנה שטוב לבת הזוג שלך זה גם טוב לך. לשמחתי הרבה מאוד, זכיתי לאהוב. לכן ידעתי לסיים את הקשר, למרות שהיה מאוד קשה לשנינו לעשות את זה. פשוט כי הבנתי שאולי הוא לא נכון לנו כרגע, התשובה לכך שהייתי מאוהב בה היתה להגיד לה כן כשהיא רצתה לחזור. ולהרוויח מזה עוד זמן איתה ועוד קרבה אליה. ההבנה שאהבה זה לרצות בטובתה, (ובעצם בטובת שנינו) גרמה לי להגיד לא החלטי, מתוך הבנה שאם נחזור ונפרד שוב (מה שהנחתי שיקרה) היא (וגם אני) תיפגע שוב, ואולי קשות. אז ידעתי להגיד לה לא. גם כי זה היה טוב בשבילה, למרות שזה עמד בסתירה למאוהבות שלי בה