אהלן

LiorMorr

New member
אהלן

אני ליאור, בת 24.
הרשו לי לספר לכם סיפור אישי קטן:
בילדותי המוקדמת, הייתי ילדה צ'אבית, מהילדות האלה שכל הדודים אוהבים לצבוט להן את הלחיים
אח"כ, בביה"ס היסודי, משקלי המשיך להאמיר וכבר הייתי ילדה שמנה. לא אלאה אתכם בסיפורים אודות ההתעללות הנפשית שעברתי לאורך כל היסודי והחטיבה מצד הילדים בכיתה ובשכבה, כי אני בטוחה שכבר שמעתם אינספור סיפורים כאלה. אמנם, מעולם לא הייתי מאוד שמנה, אבל אתם בוודאי יודעים שילדים הם עם אכזר להפליא-מספיק שילד יהיה מעט חריג וישדר רגישות ופגיעות בשביל שהם יעשו לו את המוות. בגיל 17, הגעתי לשיא משקלי-82 ק"ג, אשר היו פרושים על 1.65. פצחתי בתהליך ירידה במשקל, שבסופו הגעתי ל-56 ק"ג, משקל עליו אני שומרת גם כיום, 7 שנים אחרי. באמת שהייתי רוצה להיות מסוגלת לקבל את עצמי בכל משקל, ללא המלחמה היומיומית בנטיה להשמנה. אבל ככל שניסיתי, לא הצלחתי. בימים בהם הקילוגרמים העודפים רבצו על גופי, ראיתי בהם אויבים שיש לכלות, כל כך רציתי להפטר מהם. איזה תהליך עברתם אתם, על מנת לקבל את עצמכם למרות הקילוגרמים העודפים?
 

supersonic777

New member
שבת שלום!כולם עברו,עוברים ויעברו את רוב מה...

שאת עברת בעניין המשקל.
יש עוד מס' דברים מעבר לרק הורדה במשקל...
עניין הגנטי,שאת בוודאי יודעת,שאי אפשר לשנותו...
יש את הסביבה,כמובן,שהפיתויים הם גדולים...
כל הכבוד לך שהצלחת!!!
 

עופר 123

New member
לכל אחד יש את התהליך שלו


לאורך השנים יצא לנו לקרוא פה על כמה התחלות שונות של תהליכים:
היו כאלו שהגיעו לתהומות שנאה כאלו, עד שיום אחד החליטו שאי אפשר ככה והתחילו לשנות.
היו כאלו שהיה להם איזה טריגר, מעשה או אדם שגרם להם לשנות כיוון ולנסות להבין שאין שום סיבה לשנוא את עצמך בגלל משקל.
היו כאלו שפשוט התחילו ממקום טוב יותר - ממשפחה תומכת, מחברים אוהבים, ומחברה קרובה שלא נתנה להם להגיע מלכתחילה לשנאה עצמית איומה.

גם התהליכים עצמם - שונים:
יש כאלו שהתחילו בכל יום לנסות לאהוב עוד חלק מעצמם, עוד מקום בגוף או בנפש, וכל יום הוסיפו קצת יותר.
יש כאלו שעבדו בשיטת fake it till you make it - פשוט התחילו להגיד לעצמם שהם דווקא כן אוהבים את מי שהם. בהתחלה הם לא האמינו, אבל בסוף הם לא הפסיקו להחמיא לעצמם

יש כאלו שעשו איזה שינוי משמעותי - עבודה, זוגיות, לפעמים פשוט שינוי מלתחה גדול - שהוביל אותם קדימה באהבה העצמית.

באופן אישי, אני מאמין גדול בשיטת הצעד-צעד: כל יום תתאהבי קצת יותר במשהו קטן בעצמך. לאט לאט הטיפות של האהבה העצמית יתעצמו לאוקיינוס גדול על קבלה עצמית, זה רק עניין של זמן.

בכל מקרה, תישארי פה בסביבה, תקראי, תשתתפי, ולאט לאט תראי איך שהקבלה העצמית של האנשים פה, מחלחלת גם אליך.

 

sharoni 4

New member
אהלן ליאור

ירדת המון במשקל וכבוד שאת שומרת עליו עד היום, כי כידוע, זה החלק הכי בעיייתי בדיאטה.

לי אין מה לחדש לך בכל הקשור לקבלה העצמית גם כשאת עם עוד כמה ק"ג מיותרים, כי אני בעצמי לא מקבלת את עצמי ולא שלמה עם מה שהגעתי אליו מבחינת משקל (בניגוד אליך אני כן הייתי רזה במשך החיים ובשנים האחרונות התחלתי לעלות במשקל וזה הסתכם בעלייה של 30 ק"ג בערך).

לקום ולעשות תהליך כזה דורש המון משמעת ורצון ורק בגלל זה רציתי להגיד שיש לך על מה לתפוס מעצמך. לגבי קבלה עצמית בואי נראה מה יש לאנשים כאן ללמד אותנו.
 
למעלה