יוני 17 היחיד
New member
אהלן...כנסו דחוף....
הנה מכתב שכתבתי בפורום שישיסטים....ואגב אני שמינסט...תיקראו תמכתב תגידו לי אם אני צודק....אני בכל אופן מרגיש ככה... זה המכתב: אני אומנם לא שישיסט אני שמיניסט.... ורציתי להגיד כמה דברים......כיתה י' ובמיוחד ט' ו י' אלה היו השנים הכי יפות שלי...ממש ככה.....היה כ"כ טוב שאני לא יודע בכלל איך לתאר לכם את הכיף והצחוקים וכל הפאנאן שעשיתי עם החברים...ימים על גבי ימים שהיינו יחד ויצאנו לטיולים.... וישבנו...צחקנו....נהננו....והיינו מאוד מגובשים אחד עם השני....היינו ממש כמו אחים.....אומנם גם עכשיו כשאני בי"ב זה ככה.... אבל העניין הוא שעכשיו זה שנה אחרונה שלנו בתיכון....ובעצם זאת שנה אחרונה לילדות שלנו..לכל הצחוקים הפאן וההיתגבשות שלנו יחד....יותר לא ניראה אחד תשני כל יום כמו עכשיו...יש כאלה שמיתגייסים מיד אחרי הלימודים..יש כאלה שישר עובדים..יש כאלה שקיבלו פטור מסיבות כלשהם...יש כאלה שהחליטו לצאת קצת לחו"ל....ומה אני יגיד לכם.... תחושת העצבות ששוררת אצלינו בשיכבה היא מאוד מורגשת.....כל המורים שמים לב שקורה משו בכל שיכבת י"ב....משו שאף פעם לא קרה....ואנחנו לא יודעים איך להסביר להם ולכולם שאנחנו ממש לא רוצים לעזוב מהר תילדות שלנו.... כי חלאס אנחנו בני 17 או 18 ומעלה ואנחנו כבר מיתבגרים במהירות לא נורמלית..ואנחנו מרגישים כאילו אנחנו לא הספקנו לעשות בחיים כלום...ממש תחושת ריקנות...עם כל טיולים שהיינו ביחד...עם כל המשברים שעברנו יחד...עם כל הצחוקים...הדיבורים..המריבות...החיכוכים....והעזרה ומה שאתם לא רוצים......אנחנו די עצובים עכשיו.... אנחנו ניתגעגע לימים של הילדות בצורה מטמטמת......הלוואיי והייתי יכול לחזור אחורה בזמן..קשה לי אישית עם זה שזהו אין יותר חברים כל יום...רק פעם בשבוע או שבועיים....או לכו תדעו מה....עכשיו צריך לעבוד... לפתוח חשבון בנק... להתחיל לפתוח חיים....אוףףףףףףףף אני לא מצליח לעכל בכלל שהגעתי לגיל הזה....אני זוכר בסביבות כיתה ז' היינו תמיד אומרים....אוףףףף איך בא לי לסיים כבר תלימודים האלה ולסיים י"ב והכל והייתי מקנא באנשים שכבר סיימו לימודים..... ועכשיו אני רואה שזה ממש לא ככה....אני לא רוצה לסיים ללמוד....לא רוצה לעזוב את כל הנערות שלי עם כל החבר'ה וכל הכיף שלנו...אני יודע שאלה החיים ואין מה לעשות וצריך להמשיך איתם....אבל מה שאני בא להגיד כאן בעצם..שעכשיו כשאתם בכיצה י' תנצלו כל כיף שאתם רק יכולים לחשוב עליו...אל תצאו לעבוד כמו שעושים הרבה בגילכם....לכו תהנו.... תחיו תחיים תרגישו כל שנייה מהחיים ......תהנו כל עוד אתם יכולים...כי אתם תיספרו עד 10 והופ......ניגמרו הלימודים.... הזמן טס.... לא מרגישים אותו בכלל.....תנצלו אותו כמו שצריך..... בתכלס כבר קבענו שנתק בינינו לא יהיה אף פעם....ואנחנו נעשה מיפגשים קבועים בסופי שבוע ונעביר את הכיף כמו שרק אנחנו יודעים....אין לכם מושג איזה מועקה יש לי בלב מזה.....זה ממש מדכא... אתם אולי עכשיו לא מבינים כ"כ מה אני רוצה מכם אבל תיזכרו את מה שכתבתי כאן...ותיראו איך תרגישו ככה גם אתם כשתגיעו לי"ב... אחחחח הייתי חייב להיתפרק קצת..תודה לכם....=יוני.
הנה מכתב שכתבתי בפורום שישיסטים....ואגב אני שמינסט...תיקראו תמכתב תגידו לי אם אני צודק....אני בכל אופן מרגיש ככה... זה המכתב: אני אומנם לא שישיסט אני שמיניסט.... ורציתי להגיד כמה דברים......כיתה י' ובמיוחד ט' ו י' אלה היו השנים הכי יפות שלי...ממש ככה.....היה כ"כ טוב שאני לא יודע בכלל איך לתאר לכם את הכיף והצחוקים וכל הפאנאן שעשיתי עם החברים...ימים על גבי ימים שהיינו יחד ויצאנו לטיולים.... וישבנו...צחקנו....נהננו....והיינו מאוד מגובשים אחד עם השני....היינו ממש כמו אחים.....אומנם גם עכשיו כשאני בי"ב זה ככה.... אבל העניין הוא שעכשיו זה שנה אחרונה שלנו בתיכון....ובעצם זאת שנה אחרונה לילדות שלנו..לכל הצחוקים הפאן וההיתגבשות שלנו יחד....יותר לא ניראה אחד תשני כל יום כמו עכשיו...יש כאלה שמיתגייסים מיד אחרי הלימודים..יש כאלה שישר עובדים..יש כאלה שקיבלו פטור מסיבות כלשהם...יש כאלה שהחליטו לצאת קצת לחו"ל....ומה אני יגיד לכם.... תחושת העצבות ששוררת אצלינו בשיכבה היא מאוד מורגשת.....כל המורים שמים לב שקורה משו בכל שיכבת י"ב....משו שאף פעם לא קרה....ואנחנו לא יודעים איך להסביר להם ולכולם שאנחנו ממש לא רוצים לעזוב מהר תילדות שלנו.... כי חלאס אנחנו בני 17 או 18 ומעלה ואנחנו כבר מיתבגרים במהירות לא נורמלית..ואנחנו מרגישים כאילו אנחנו לא הספקנו לעשות בחיים כלום...ממש תחושת ריקנות...עם כל טיולים שהיינו ביחד...עם כל המשברים שעברנו יחד...עם כל הצחוקים...הדיבורים..המריבות...החיכוכים....והעזרה ומה שאתם לא רוצים......אנחנו די עצובים עכשיו.... אנחנו ניתגעגע לימים של הילדות בצורה מטמטמת......הלוואיי והייתי יכול לחזור אחורה בזמן..קשה לי אישית עם זה שזהו אין יותר חברים כל יום...רק פעם בשבוע או שבועיים....או לכו תדעו מה....עכשיו צריך לעבוד... לפתוח חשבון בנק... להתחיל לפתוח חיים....אוףףףףףףףף אני לא מצליח לעכל בכלל שהגעתי לגיל הזה....אני זוכר בסביבות כיתה ז' היינו תמיד אומרים....אוףףףף איך בא לי לסיים כבר תלימודים האלה ולסיים י"ב והכל והייתי מקנא באנשים שכבר סיימו לימודים..... ועכשיו אני רואה שזה ממש לא ככה....אני לא רוצה לסיים ללמוד....לא רוצה לעזוב את כל הנערות שלי עם כל החבר'ה וכל הכיף שלנו...אני יודע שאלה החיים ואין מה לעשות וצריך להמשיך איתם....אבל מה שאני בא להגיד כאן בעצם..שעכשיו כשאתם בכיצה י' תנצלו כל כיף שאתם רק יכולים לחשוב עליו...אל תצאו לעבוד כמו שעושים הרבה בגילכם....לכו תהנו.... תחיו תחיים תרגישו כל שנייה מהחיים ......תהנו כל עוד אתם יכולים...כי אתם תיספרו עד 10 והופ......ניגמרו הלימודים.... הזמן טס.... לא מרגישים אותו בכלל.....תנצלו אותו כמו שצריך..... בתכלס כבר קבענו שנתק בינינו לא יהיה אף פעם....ואנחנו נעשה מיפגשים קבועים בסופי שבוע ונעביר את הכיף כמו שרק אנחנו יודעים....אין לכם מושג איזה מועקה יש לי בלב מזה.....זה ממש מדכא... אתם אולי עכשיו לא מבינים כ"כ מה אני רוצה מכם אבל תיזכרו את מה שכתבתי כאן...ותיראו איך תרגישו ככה גם אתם כשתגיעו לי"ב... אחחחח הייתי חייב להיתפרק קצת..תודה לכם....=יוני.
