אביב וסתיו
New member
אהלן אלאן (סיפור)
והיה היום ובכפר הנוער למד תלמיד נוסף בשם אלאן, בחור צנום וממושקף, החושב כי הוא דון קישוט מהלך,מפני שבעת שהיה רואה מיני מיינור היה בטוח שזו וולוו... מקורו היה מראש העין וכינויו היה אלונקה... והיה היום ואחד אברך תמים ושנוזל(זב חוטם) ממוצא אמריקאי בשם יהושע הזמין את אלאן בכדי שיסב עמו לסעודה ראשונה בחיק משפחתו הצעירה. ואלאן הגיע אל דלת ביתו ודפק, ודפיקתו לא נענתה על כן צעק: "יהושעעעעעעעעעעע" וישמע קול מהוסס במבטא אמריקאי: "מי זה?" "זה אני אלאאאאן" ושני תלמידים שעברו בסמוך לאלאן המקיש ושמעו את הצעקה הממובטאת הפיצו את ה"קטע" ויהי אלאן למשל ושנינה ברחבי כפר הנוער. ואלאן נעלב וישמור את הדבר בלבו כשמור הסנאי אגוזים לחג הפסח וכשמור מינה צמח את הקלפים קרוב ללבה. לאחר שמוקי אבנרי זכה בחידון הטבע ופרש מן הפנימיה, הותיר הוא אחריו מפה המתארת את כל סוגי המערות באיזור. הוא הוריש זאת לידידו קדושוביץ אשר קנה את המפה בטבין ותקילין והסתיר אותה מתחת למזרון מפני המדריך הוותיק מלמד הממושקף והמלשן לא פחות. וקדושוביץ' הבלונדי, יליד עמק לוד, תר את העמק המתחיל מרמת שרת ומסתיים בבית ספר ברויער ואף הרחיק נדוד בגילויו הגיאוגרפיים עד אשר הגיע לרמת דניה ולמגרש של הפועל ירושלים. והנה בסובבו בעיקול המתחיל מרמת דניה ומסתיים ברחוב קובובי ראה שיחים המסתירים דבר מה. הוא עלה מעלה ויגלה חור חצוב בקיר, הוא גילה את שיחי האספרג והסטירפלטוויה וירא והנה מדרגות מובילות לעומק המערה, והיא הייתה קרירה ולחה ונעימה למגורים. עתה הסתובב בסביבה ויבא אל המערה ספה נטושה ועיתונים ואף חצב בה בפצירה עד אשר הרחיבה רחוב ורחב כהרחב חזקיהו את הנקבה בשנות הקוקוס..וכהרחב שיפוצניק דירת קרקע. והנה פגש יום אחד את אלאן משוטט ליד מגדל הכוכב בברחו מפני שיעור ההיסטוריה של המורה וינטר: "יש לי משהו מיוחד להראות לך" אמר קדושוביץ "מה זה? משהו טעים ?" לקלק אלאן את שפתיו "חס וחלילה, זה סידור לשנת לילה, משהו שמצאתי" הוא נטל את אלאן והם ירדו בעמק והוא הראה לו את המערה המפוארת: "אהה, בגלל זה הברזת מכל כך הרבה שיעורים, אתה לא מתבייש!"נופף אלאן "מי שמדבר, צבוע אחד! הרי רק עכשיו ברחת מהשיעור של וינטר!" "טוב, זאת מצווה לברוח מהשיעור של הזלזלן הזה" וירא אלאן את המערה ולא שמר את הדבר בלבו, ולמחרת ידעה כל כיתה י' על דבר המערה, אלא שמיקומה היה בעייתי והגישה קשה ועל כן לא זכתה המערה בביקורים כל כך תכופים. וקדושוביץ הפסיק אט אט לישון בחדר הפנימייתי מפני שלא סבל את השכמת הבוקר מצד המדריך אשר כללה מחיאות כפיים קצובות בשעה שש בבוקר וזריקת השמיכות מעליו וציפיה בתור הארוך למקלחות וניקוי חדרים וכו' וכן מבט חודר מעיני המורה בואנו בעת שהגיע לבית המדרש... ועל כן ארז את כלי מיטתו וחמק אל המערה שחצב על מנת לישון שם. מים נמצאו לו מבאר שהייתה במקום ותאנים וחרובים השביעו את רעבונו, ממש כרבי שמעון בר יוחאי בשעתו, אלא שרבי שמעון בר יוחאי נמלט מאימת הקלגסים הרומאים וקדושוביץ נעלם מאימת המדריכים המלשינים. איש לא שם לב להיעלמותו של קדושוביץ מחיי הלילה של הפנימיה. ואלאן שיחק מזלו, ובאחד מן ההברזות שלו לכיוון קו 21 ראה נערה חמודה מן השכונה בשם דניה קלמנוביץ', היא נעמדה בפוזבה בתחנת האוטובוס ומזלו של אלאן (לטווח ארוך) היה כי האוטובוס התעכב כהתעכב נמלה בשל בול עץ(בגלל שהנהג נרדם בבית הקפה של ז'וז'ו) והוא החל לדבר איתה על העיכוב הנורא: "ואללה הנהגים האלה צריך לחתוך אותם קצוץ" אמר במבטאו "איזה מבטא מדליק" אמרה דניה "זה מבטא מדרך אבותיי" "אתה לומד שם?" אמרה הנערה "כן, ולא בהתלהבות גדולה" צחק וכך נראה היה לו שהוא "משחק אותה" בנושא משום שהיא הייתה חביבה וזורמת בכל מיני קטעים חביבים כזרום נחל שורק בצד מסילת הרכבת היוצאת מירושלים. והם יצאו לימני מקומות מגניבים והיו חוזרים ברכב של אבא שלה שהיה פרופסור במכללה למנהל. והמורה בואנו, אם היה יודע עליהם אזי היה קורא "שיר המעלות", קורע את בגדיו ושולח בלשים ומדריכים על מנת לדכא את פרץ מרד הנעורים של אלאן כהה העור ויפה העין ודניה הבלונדית ובהירת העין תושבת השכונה. ואלאן הטב היטיב להסתיר את אהובתו מעיני העולם העוין של כפר הנוער וסח את מררתו באזני קדושוביץ': "ואללה, אני מדוכא לאללא, אני אלך לי למנזר או שאכנס לישיבת תל ברוך" "אור ברוך" תיקן קדושוביץ' בעת שישבו מול המערה מפצחים שקדים. "כן, אני אכנס למנזר, נמאס לי מזלזולי המורים ורדיפות המדריכים ובמיוחד מלמד שמלשין עליי חדשות לבקרים"כך אלאן "הלוואי והיה לי יותר מחדר במערה, אבל צריך לחצוב עשר שעות בשביל זה" אמר. ופתרונו של אלאן בא בהפתע, חברתו החדשה דניה פגשה אותו בערב אחד ואמרה: "הורים שלי נוסעים מחרתיים לחודש לפרגוואי, תוכל לישון אצלי בבית, יש ג'קוזי ויש חדר בשבילך" ואלאן שמר את הדבר ולאחר יומיים נעלם מן הפנימיה. באותו בוקר נמצאה במיטתו של אלאן הודעה בכתב: "אני מצטער אם אני נעלם, הרדיפות של המדריכים וזלזולי המורים עשו את שלהם. אני הולך ואם לא אחזור לעלום-אז להתראות"
והיה היום ובכפר הנוער למד תלמיד נוסף בשם אלאן, בחור צנום וממושקף, החושב כי הוא דון קישוט מהלך,מפני שבעת שהיה רואה מיני מיינור היה בטוח שזו וולוו... מקורו היה מראש העין וכינויו היה אלונקה... והיה היום ואחד אברך תמים ושנוזל(זב חוטם) ממוצא אמריקאי בשם יהושע הזמין את אלאן בכדי שיסב עמו לסעודה ראשונה בחיק משפחתו הצעירה. ואלאן הגיע אל דלת ביתו ודפק, ודפיקתו לא נענתה על כן צעק: "יהושעעעעעעעעעעע" וישמע קול מהוסס במבטא אמריקאי: "מי זה?" "זה אני אלאאאאן" ושני תלמידים שעברו בסמוך לאלאן המקיש ושמעו את הצעקה הממובטאת הפיצו את ה"קטע" ויהי אלאן למשל ושנינה ברחבי כפר הנוער. ואלאן נעלב וישמור את הדבר בלבו כשמור הסנאי אגוזים לחג הפסח וכשמור מינה צמח את הקלפים קרוב ללבה. לאחר שמוקי אבנרי זכה בחידון הטבע ופרש מן הפנימיה, הותיר הוא אחריו מפה המתארת את כל סוגי המערות באיזור. הוא הוריש זאת לידידו קדושוביץ אשר קנה את המפה בטבין ותקילין והסתיר אותה מתחת למזרון מפני המדריך הוותיק מלמד הממושקף והמלשן לא פחות. וקדושוביץ' הבלונדי, יליד עמק לוד, תר את העמק המתחיל מרמת שרת ומסתיים בבית ספר ברויער ואף הרחיק נדוד בגילויו הגיאוגרפיים עד אשר הגיע לרמת דניה ולמגרש של הפועל ירושלים. והנה בסובבו בעיקול המתחיל מרמת דניה ומסתיים ברחוב קובובי ראה שיחים המסתירים דבר מה. הוא עלה מעלה ויגלה חור חצוב בקיר, הוא גילה את שיחי האספרג והסטירפלטוויה וירא והנה מדרגות מובילות לעומק המערה, והיא הייתה קרירה ולחה ונעימה למגורים. עתה הסתובב בסביבה ויבא אל המערה ספה נטושה ועיתונים ואף חצב בה בפצירה עד אשר הרחיבה רחוב ורחב כהרחב חזקיהו את הנקבה בשנות הקוקוס..וכהרחב שיפוצניק דירת קרקע. והנה פגש יום אחד את אלאן משוטט ליד מגדל הכוכב בברחו מפני שיעור ההיסטוריה של המורה וינטר: "יש לי משהו מיוחד להראות לך" אמר קדושוביץ "מה זה? משהו טעים ?" לקלק אלאן את שפתיו "חס וחלילה, זה סידור לשנת לילה, משהו שמצאתי" הוא נטל את אלאן והם ירדו בעמק והוא הראה לו את המערה המפוארת: "אהה, בגלל זה הברזת מכל כך הרבה שיעורים, אתה לא מתבייש!"נופף אלאן "מי שמדבר, צבוע אחד! הרי רק עכשיו ברחת מהשיעור של וינטר!" "טוב, זאת מצווה לברוח מהשיעור של הזלזלן הזה" וירא אלאן את המערה ולא שמר את הדבר בלבו, ולמחרת ידעה כל כיתה י' על דבר המערה, אלא שמיקומה היה בעייתי והגישה קשה ועל כן לא זכתה המערה בביקורים כל כך תכופים. וקדושוביץ הפסיק אט אט לישון בחדר הפנימייתי מפני שלא סבל את השכמת הבוקר מצד המדריך אשר כללה מחיאות כפיים קצובות בשעה שש בבוקר וזריקת השמיכות מעליו וציפיה בתור הארוך למקלחות וניקוי חדרים וכו' וכן מבט חודר מעיני המורה בואנו בעת שהגיע לבית המדרש... ועל כן ארז את כלי מיטתו וחמק אל המערה שחצב על מנת לישון שם. מים נמצאו לו מבאר שהייתה במקום ותאנים וחרובים השביעו את רעבונו, ממש כרבי שמעון בר יוחאי בשעתו, אלא שרבי שמעון בר יוחאי נמלט מאימת הקלגסים הרומאים וקדושוביץ נעלם מאימת המדריכים המלשינים. איש לא שם לב להיעלמותו של קדושוביץ מחיי הלילה של הפנימיה. ואלאן שיחק מזלו, ובאחד מן ההברזות שלו לכיוון קו 21 ראה נערה חמודה מן השכונה בשם דניה קלמנוביץ', היא נעמדה בפוזבה בתחנת האוטובוס ומזלו של אלאן (לטווח ארוך) היה כי האוטובוס התעכב כהתעכב נמלה בשל בול עץ(בגלל שהנהג נרדם בבית הקפה של ז'וז'ו) והוא החל לדבר איתה על העיכוב הנורא: "ואללה הנהגים האלה צריך לחתוך אותם קצוץ" אמר במבטאו "איזה מבטא מדליק" אמרה דניה "זה מבטא מדרך אבותיי" "אתה לומד שם?" אמרה הנערה "כן, ולא בהתלהבות גדולה" צחק וכך נראה היה לו שהוא "משחק אותה" בנושא משום שהיא הייתה חביבה וזורמת בכל מיני קטעים חביבים כזרום נחל שורק בצד מסילת הרכבת היוצאת מירושלים. והם יצאו לימני מקומות מגניבים והיו חוזרים ברכב של אבא שלה שהיה פרופסור במכללה למנהל. והמורה בואנו, אם היה יודע עליהם אזי היה קורא "שיר המעלות", קורע את בגדיו ושולח בלשים ומדריכים על מנת לדכא את פרץ מרד הנעורים של אלאן כהה העור ויפה העין ודניה הבלונדית ובהירת העין תושבת השכונה. ואלאן הטב היטיב להסתיר את אהובתו מעיני העולם העוין של כפר הנוער וסח את מררתו באזני קדושוביץ': "ואללה, אני מדוכא לאללא, אני אלך לי למנזר או שאכנס לישיבת תל ברוך" "אור ברוך" תיקן קדושוביץ' בעת שישבו מול המערה מפצחים שקדים. "כן, אני אכנס למנזר, נמאס לי מזלזולי המורים ורדיפות המדריכים ובמיוחד מלמד שמלשין עליי חדשות לבקרים"כך אלאן "הלוואי והיה לי יותר מחדר במערה, אבל צריך לחצוב עשר שעות בשביל זה" אמר. ופתרונו של אלאן בא בהפתע, חברתו החדשה דניה פגשה אותו בערב אחד ואמרה: "הורים שלי נוסעים מחרתיים לחודש לפרגוואי, תוכל לישון אצלי בבית, יש ג'קוזי ויש חדר בשבילך" ואלאן שמר את הדבר ולאחר יומיים נעלם מן הפנימיה. באותו בוקר נמצאה במיטתו של אלאן הודעה בכתב: "אני מצטער אם אני נעלם, הרדיפות של המדריכים וזלזולי המורים עשו את שלהם. אני הולך ואם לא אחזור לעלום-אז להתראות"
