אהובתי שלא אהבתי
התאהבה בי אישה יפה במדבר לא ידעתי אז מה זו אהבה לא הרגשתי כלום, לא ידעתי, הדחקתי חיפשתי למה לא להרגיש, פחדתי שנתיים לא אהבתי, ברחתי, חלמתי לא עליה, על להיות חופשי, על נשים , אחרות, לא היא, אהובתי שלא אהבתי היה לי נוח, אז נשארתי, הייתי עצלן לא הרגשתי, אולי זה מהבית, לא היו בו רגשות, לא תרגלתי את תורת האהבה, הנתינה האמיתית שמחה בשמחת אחרים, הייתי קשה הייתה בי תשוקה, אך לדעת לא ידעתי שתשוקה אינה אהבה וסופה למות בלי תבערת האהבה שאותה מלבה אט אט היא הרגישה, הרגישה שאין בי אהבה, הנגיעה לא מלאה, הנשיקה היא רק בשבילי, אין בה כנות היא ידעה להרגיש, התחברה ניסתה להסביר, צעקה, בכתה ואני בשלי, מצטנף כמו קיפוד בפינה, בפינה של אין הרגשה, אין תובנה שעות על שעות ואני כמו חדר במלחמה אטום, אטום בלי חריץ שבו תיכנס, קרן אור, קרן אור שעכשיו אבדה, לפני המלחמה אמרה שתעזוב, נתנה עוד הזדמנות ועוד אחת רצתה טיפול זוגי, אמרה לי שאני הולך להפסיד הרבה, ואני לתומי חשבתי, אני לא אוהב מספיק בשביל זה, לא הולך אז לא הולך, העולם מלא בנשים יפות... כמו ילד, עומק של שלולית, לא הקשבתי עזבה את הבית, מאז, לאט לאט, אני מתחבר רואה את האהבה האמיתית דרך מנהרה של מעצורים והדחקות, הולך לסדנאות, משוחח איתה ברמות חדשות, מגלה לה תובנות, כמו תלמיד למורה מגלה שאני אוהב אותה, היא גלולת האושר שלי גררנו את הכאב אחרי הפרידה, אולי עוד יכולתי לחזור אבל לא הייתי מוכן , עכשיו יש לה משיהו אחר כמובן... ואני בודד, אוהב ומתגעגע, רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, אך לא יכול, לפחות יודע שאני אשם בכל ורוצה לשתף, אולי אציל למישהו אחר את האהבה.... Good bye Happiness, hello Loneliness
התאהבה בי אישה יפה במדבר לא ידעתי אז מה זו אהבה לא הרגשתי כלום, לא ידעתי, הדחקתי חיפשתי למה לא להרגיש, פחדתי שנתיים לא אהבתי, ברחתי, חלמתי לא עליה, על להיות חופשי, על נשים , אחרות, לא היא, אהובתי שלא אהבתי היה לי נוח, אז נשארתי, הייתי עצלן לא הרגשתי, אולי זה מהבית, לא היו בו רגשות, לא תרגלתי את תורת האהבה, הנתינה האמיתית שמחה בשמחת אחרים, הייתי קשה הייתה בי תשוקה, אך לדעת לא ידעתי שתשוקה אינה אהבה וסופה למות בלי תבערת האהבה שאותה מלבה אט אט היא הרגישה, הרגישה שאין בי אהבה, הנגיעה לא מלאה, הנשיקה היא רק בשבילי, אין בה כנות היא ידעה להרגיש, התחברה ניסתה להסביר, צעקה, בכתה ואני בשלי, מצטנף כמו קיפוד בפינה, בפינה של אין הרגשה, אין תובנה שעות על שעות ואני כמו חדר במלחמה אטום, אטום בלי חריץ שבו תיכנס, קרן אור, קרן אור שעכשיו אבדה, לפני המלחמה אמרה שתעזוב, נתנה עוד הזדמנות ועוד אחת רצתה טיפול זוגי, אמרה לי שאני הולך להפסיד הרבה, ואני לתומי חשבתי, אני לא אוהב מספיק בשביל זה, לא הולך אז לא הולך, העולם מלא בנשים יפות... כמו ילד, עומק של שלולית, לא הקשבתי עזבה את הבית, מאז, לאט לאט, אני מתחבר רואה את האהבה האמיתית דרך מנהרה של מעצורים והדחקות, הולך לסדנאות, משוחח איתה ברמות חדשות, מגלה לה תובנות, כמו תלמיד למורה מגלה שאני אוהב אותה, היא גלולת האושר שלי גררנו את הכאב אחרי הפרידה, אולי עוד יכולתי לחזור אבל לא הייתי מוכן , עכשיו יש לה משיהו אחר כמובן... ואני בודד, אוהב ומתגעגע, רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, אך לא יכול, לפחות יודע שאני אשם בכל ורוצה לשתף, אולי אציל למישהו אחר את האהבה.... Good bye Happiness, hello Loneliness