אהובי היקר

[ירח האחת]

אהובי היקר

לפני כמעט שנתיים בדיוק כאן במקום הכי לא צפוי הכרנו, פה פה פרחה אהבתינו, ההתרגשויות המשותפות פרחו מכאן. היום כמעט שנתיים אחרי היום זה היום הראשון שלי בלעדיך,יום לא קל והנה אני כבר בסיומו. מודה יום עם דמעות יום עם כאב התחושה של החלל הזה שאתה לא פה איתי לחוות, להתמודד, לחלוק ועוד הן קשות. זה היום הראשון שלי אחרי כמעט שנתיים שאין לי למי לספר את הסודות הקטנים של היום, זה היום הראשון שלא שמעתי אותך אין ספור פעמים מספר לי את אשר קורה לך. היום הראשון של השקט הזה שהטלפון לא מצלצל כדי לשאול שאלות, הוא בכלל לא יורד מהמכשיר כדי להיות צמוד שבשעות הקטנות לא יעיר את הישנים. היום הראשון שלי בדממה, דממה כל כך גדולה אבל כל כך מתחייבת. כמה שקשה לי אני יודעת שלטובתי ומן הסתם גם לטובתך הדממה הזו חייבת להתקיים. אני מתפללת בתוך תוכי שכל יום יהיה יותר קל ואולי הדברים יסתדרו אבל היום אני מודה היום הראשון הוא קשה. ישבתי כמה וכמה פעמים ומצאתי את עצמי בדד מוחה את הדמעות הזולגות על ליחי שוטפות את עיני שכל כך רוצות לחייך שוב למראך לשמיעה של קולך ודבריך. אהובי היקר פה התחילו לי דברים נפלאים ופה אני מסיימת אותם כנראה. לנצח יקירי תפסת לך מגירה גדולה בליבי, לנצח תהיה חלק ממני וחלק שלי, לנצח אהבתי תהיה שלך לפחות בחלקה לנצח אתה תהיה בשבילי מתנה שהיתה נפלאה. אוהבת אותך לנצח הירח האחת שלך.

 

[ירח האחת]

וזו התמונה שלא נכנסה

 

[ירח האחת]

מרגישה כמו נרקומן בגמילה ../images/Emo7.gif

סופרת את הימים שלא דיברתי איתך, מרגישה איך "הקריז" והמאמץ לא להרים את הטלפון ולחייג אליך, ההרגשה שבפנים אין אוויר רוצה לצעוק רוצה להגיד לך כל כך הרבה דברים, לכעוס אליך לאהוב אותך להכאיב לך ומצד שני לחבק אותך. יודעת שכל יום הדברים ילכו וישתנו ויבוא יום שמן הסתם אני אתגבר אבל כרגע באמת זה ממש כמו להיות מכור.

 

[meravsabag]

הוצאת לי את הרגש מהלב.