זה מובן וכך כך מוכר, חמודה..../images/Emo25.gif
זה דווקא נשמע מובן, לעיתים, ואני אחלוק איתך אולי משהו אישי: גם אני חשתי פעם ככה, כשהייתי מאוד צעיר, ורגיש, ופגיע, והעולם המורכב והמסובך שלי נראה ממש שונה כל כך מהעולמות שמסביב, עד שלא האמנתי שאמצא מישהי שבאמת תבין, תקבל, וגם תאהב.. האמת - גם עכשיו יש לי לעיתים תחושות כאלה, אבל.. הן עוברות, הן חולפות, והן משתנות לפי.. לפי הרצונות הפנימיים שלנו. כן כן, יש משהו בלא מודע שלנו, שמזמין תחושות כאלה, ולו רק כדי להתגבר עליהן בפעם הבאה שתמצאי מישהו קרוב, חום ורגיש, ואז להוציא את החלק העדין והביישני ההוא, ולא להאמין שזה אכן קורה, וגם הבחור אכן כזה, ופתאום הכל מסביב נפתח, השמש מחייכת אליך, והחיים נהיים שווים כל כך, שווים עד אחרון הפרטים הכי טכניים ומעצבנים.. וזה באמת קורה, רק תני לעצמך קצת יותר מהמצרך הנדיר והבלתי אפשרי הזה, שנקרא ´סבלנות´.. אוף, שוב נסחפתי, רומנטיקן חסר תקנה שכמוני..