אהבה..

אבל זה ככה בכל דבר לא?

אם רק היינו יכולות כל החיים לדלג על הטעויות שעשינו עד שהגענו ליעד הסופי.. בכל בחירה שאנו לא עושות בחיים.. מהרגע שאנחנו ילדים וחושבים אם כדאי או לא כדאי לקפוץ... אם כדאי או לא כדאי לעשות כך או אחרת... ואז נגיד לעצמנו שלא היינו יכולות להגיע להחלטה הנכונה והטובה לנו מבלי לעשות את שרשרת הטעויות שעשינו, המלווה בכאבים, אכזבות, והרבה מאוד דמעות... אז אני הייתי מעדיפה לדלג על הטעויות.. ואם נחזור לאהבה, ידעתי אהבה, אדירה שחשבתי שזו האהבה שתמיד רציתי.. וטעיתי :).. ולא פעם עבר לי בראש כמה חבל שהייתי צריכה לחוות את אותה טעות, הייתי מעדיפה לוותר על הכאב... אבל אז אולי הייתי מוותרת גם על האהבה שהיתה לי.. ואם הייתי מוכנה לוותר על האהבה הזו, רק בכדי לא להרגיש את ההתרסקות שבאה אחריה, אולי הייתי מפספסת את האהבה שמצאתי עכשיו, אולי אני אפספס את אשת חלומותיי??? אולי לא אזכה לדעת עתיד טוב יותר, אם לא אשכיל ללמוד מטעויות עברי? מה שאני יודעת, שאני לומדת מטעויות, ושאני אמשיך לעשות עוד הרבה אחרות. מה שבטוח, שאם לא הייתי כואבת כמו שכאבתי ועדיין כואבת, לא היתה לי גם היכולת לאהוב בעוצמות שאני אוהבת, ולא הייתי חשה באושר האדיר שהאהבה מביאה לחיים, ועוד תביא. השאלה מה עדיף. לחיות בלי לגעת בשמיים וכך גם לא להתרסק לרסיסים, או לעוף ולהעיז, ולהתרסק כמה פעמים על האדמה, להשבר ולהפצע קצת, רק בשביל שפעם אחת, מופלאה, את תקפצי ומשהי תתפוס ולא תתן לך להתרסק למטה. בעיני האפשרות שזה יקרה שווה הכל.
 

פאמקי

New member
ועל זה נאמר...

ככל שהאהבה גדולה, נפלאה ועצומה יותר- כך גם גודל הריסוק! (אה, בעצם זאת אני אמרתי
) לוותר על אהבה גדולה בגלל שהפרידה קשה? ממש לא! וחיפושית, את המצטטת הגדולה "שלי"... "מכל קושי גדלים"- תמשיכי לצטט ומקווה שתגיעי לשלב שתאמיני!
 
למעלה