דוד ויהונתן / אמנון ותמר .
אהבה טהורה, אינה בטלה לעולם היא נצחית. אהבה שאינה תלויה בדבר אינה בהכרח אהבה שאין מאחוריה כל מניע, כי אם אהבה שמגיעה ממקום של יכולת לאהוב כל אדם באשר הוא אדם, להעניק, לכבד, לדאוג, להיות אחראי ולדעת אותו. אם יכולת זו קיימת הרי שלא תתבטל האהבה לעולם שכן מדובר באדם המסוגל לאהוב, ואהבתו פורצת ומקיפה כל אובייקט וכל דבר. אהבה התלויה בדבר לעומת זאת היא אהבה של האדם האנוכי השופט כל אחד וכל דבר רק מבחינת התועלת שהם מביאים לו, מקור אהבתו לא נובע מהיכולת לתת ולדאוג אלא מהצורך למלא את הריקנות שהוא חש בהעדר אהבה וקבלת המציאות היצרנית שלו. אהבה כזו לא תוכל להתקיים, שכן בעצם היא איננה אהבה, והיא תלויה כל העת בניסיון למילוי סיפוקים. ("כל אהבה שהיא תלויה בדבר – בטל דבר, בטלה אהבה; ושאינה תלויה בדבר, אינה בטלה לעולם. איזו היא אהבה התלויה בדבר, זו אהבת אמנון ותמר; ושאינה תלויה בדבר, זו אהבת דוד ויהונתן." - משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ט"ז)