אהבה מקבילה?
שלום חברים,
זו הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
חיפשתי מקום בו אוכל לפרוק, להעלות על הכתב את המחשבות שאי אפשר לשתף עם אחרים בקלות, ואולי למצוא כאן מישהי שחווה את הדברים כמוני.
בן 42, נשוי כ15 שנה פלוס שלושה. נראה טוב, איש עסקים, נמצא במרכז של עשיה, משתתף בתחרויות ספורט ועוד כמה דברים.
לא יודע להצביע על הסיבה לדברים שאכתוב כאן, אולי משבר גיל ה-40, אולי, כנראה בטוח, דברים שעשיתי או שלא, במהלך הדרך..
אבל בשנים האחרונות, אני מרגיש סוג של בור פנימי שרק הולך ומתרחב, רק הולך והופך לעמוק יותר.
אני חושב שזה הגיוני שעם השנים כל אחד מבני הזוג מקבל זוית שונה למסלול החיים האישי. ותזוזה של מעלה אחת בכיוון, אולי לא מורגשת בהתחלה, אבל שנים אח"כ אותה מעלה הופכת למרחק משמעותי.
ואני מוצא את עצמי, חסר מאוד את הרגש שהיה פעם, את השיחה, את העניין, את התשוקה, את הזוגיות. כל אחד בשלו, נשאבים לשגרה וחיים אותה.
מדברים על זה, ומנסים לשנות, לא תמיד זה מצליח. עובדה שאני כאן.
חשבתי לחתוך. אבל זה בלתי אפשרי, ילדים, משפחה ועוד ועוד ועוד.
מבין שהחיים קצרים, חד פעמיים, וכל כך מלאים באפשרויות, לא רוצה לבזבז אותם על תסכולים.
מחפש מישהי דומה לי, שחווה דברים קרובים או דומים, שכמוני לא רוצה לפרק אבל רוצה מאוד לחיות.
כן, מבין את הכל. את ההסתרה, את הבעייתיות, וכו'
אבל גם מבין שכמוני יש עוד שלא רוצות לעשות צעד קיצוני, אולי לא עכשיו. ואולי אולי למצוא אהבה מקבילה?
אם יש מישהי כאן שקוראת ומזדהה, קוראת וחושבת כמוני, מרגישה שבא לה לפרוק ולדבר, אשמח מאוד.
אני
שלום חברים,
זו הפעם הראשונה שאני כותב כאן.
חיפשתי מקום בו אוכל לפרוק, להעלות על הכתב את המחשבות שאי אפשר לשתף עם אחרים בקלות, ואולי למצוא כאן מישהי שחווה את הדברים כמוני.
בן 42, נשוי כ15 שנה פלוס שלושה. נראה טוב, איש עסקים, נמצא במרכז של עשיה, משתתף בתחרויות ספורט ועוד כמה דברים.
לא יודע להצביע על הסיבה לדברים שאכתוב כאן, אולי משבר גיל ה-40, אולי, כנראה בטוח, דברים שעשיתי או שלא, במהלך הדרך..
אבל בשנים האחרונות, אני מרגיש סוג של בור פנימי שרק הולך ומתרחב, רק הולך והופך לעמוק יותר.
אני חושב שזה הגיוני שעם השנים כל אחד מבני הזוג מקבל זוית שונה למסלול החיים האישי. ותזוזה של מעלה אחת בכיוון, אולי לא מורגשת בהתחלה, אבל שנים אח"כ אותה מעלה הופכת למרחק משמעותי.
ואני מוצא את עצמי, חסר מאוד את הרגש שהיה פעם, את השיחה, את העניין, את התשוקה, את הזוגיות. כל אחד בשלו, נשאבים לשגרה וחיים אותה.
מדברים על זה, ומנסים לשנות, לא תמיד זה מצליח. עובדה שאני כאן.
חשבתי לחתוך. אבל זה בלתי אפשרי, ילדים, משפחה ועוד ועוד ועוד.
מבין שהחיים קצרים, חד פעמיים, וכל כך מלאים באפשרויות, לא רוצה לבזבז אותם על תסכולים.
מחפש מישהי דומה לי, שחווה דברים קרובים או דומים, שכמוני לא רוצה לפרק אבל רוצה מאוד לחיות.
כן, מבין את הכל. את ההסתרה, את הבעייתיות, וכו'
אבל גם מבין שכמוני יש עוד שלא רוצות לעשות צעד קיצוני, אולי לא עכשיו. ואולי אולי למצוא אהבה מקבילה?
אם יש מישהי כאן שקוראת ומזדהה, קוראת וחושבת כמוני, מרגישה שבא לה לפרוק ולדבר, אשמח מאוד.
אני