justfreegirl
New member
אהבה מעבר לדלת
אהבה מעבר לדלת יום שישי הגיע ואני עומדת ליד שער הכניסה לבית ,עוצרת לרגע חושבת האם היא תהיה שם כמו כל יום שישי מן הימור שכזה שהפך להרגל.מורידה את הידית ונכנסת לבניין רואה אותה עומדת שם כמו תמיד עם הדלי וסמרטוט הריצפה.מחייכת אליה ואומרת שלום היא מחייכת לעברי ומחזירה לי ברכת שלום ,אני מדלגת קלות לפתח ביתי כדי לא ללכלך את המדרגות שניקתה רק עכשיו ,פותחת את הדלת ואומרת לה מצטערת ונעלמת אחורי הדלת.יושבת בביתי ומתעסקת בענייני לא מקדישה מחשבה נוספת על אותה אישה שראיתי כרגע .אני יודעת ששמה אולגה שהיא גרה באותו בניין ויש לה ילד והיא אם חד הורית והיא גרה דלת לידי אבל לא יותר מזה. ממשיכה לחיות את חיי כשהיא מן דמות ברקע לפעמים פוגשת אותה בסופר ומברכת אותה לשלום.יום אחד לאחר בילוי של יום שישי אני חוזרת לביתי ושומעת קולות בכי של אישה הבוקעות מדלתה מפאת השעה המאוחרת לא דפקתי על דלתה אבל יכולתי לשמוע את בכייה מחלוני הצמוד לשלה .למחרת כאילו יד הגורל הפגישה אותנו ושאלתי אותה לשלומה וסיפרתי לה ששמעתי אותה בוכה .היא חייכה במבוכה ושאלה אותי עם ארצה לבוא אליה לשתות קפה והיא תוכל להסביר לי מה היה .השבתי לה שאני חייבת להיפגש עם חברה אבל לאחר מיכן אבוא אליה,היא חייכה ואמרה שהיא מצפה לקראתי.לאחר כשעתיים של פטפוט עם החברה ושמיעת מוזיקה חזרתי אליה ודפקתי על דלתה ,היא פתחה את הדלת והזמינה אותי להיכנס .מבטיי סקרו את הדירה הדלה שלה ,צבע ישן שלא חודש.קילוף של צבע,רהיטים ישנים,דלות גדולה אבל הבית היה נקי ומסודר.ישבנו בסלון מרגישות מן מבוכה מחפשות מילים שיתחילו את השיחה .לפתע היא קמה ושאלה אותי : עם כמה סוכר את אוהבת? השבתי לה שתיים בבקשה והיא נעלמה במטבח הקטן משירה אותי להביט יותר על מה שיש בסלון וחושבת על מה שיש לי בחדרי וכמה הוא עשיר בדברים מאשר סלונה. היא חזרה עם שתי הכוסות הניחה אותן על השולחן ואמרה: אני חושבת שאני רוצה להסביר את מה ששמעת ,כולי נדרכתי מצפה לשמוע את סיפורה ,היא החלה לספר לי שהיא בארץ חמש שנים קושי הקליטה השפיע עליה למרות שברוסיה לא היה לה קל יותר אבל היא מרוצה ממה שיש לה היום אבל חסרה לה אהבה. שהיא רוצה לחבק ולאהוב שהיא רוצה להרגיש נאהבת אבל קשיי היום יום והטיפול בילדה לא מאפשרים לה חיי חברה כמו שהייתה רוצה.לוגמת מהקפה שהכינה ומביטה בה אישה יפה וחטובה עם עיניים בוכות,עיניים עצובות,עיניים שמספרות שהיא רוצה אהבה.אני מביטה בה ושומעת את סיפורה ורואה את הדמעות זולגות מעינייה. מחבקת אותה ומנגבת את דמעותיה בידי.היא מתעשתת ואומרת לי סליחה שאני ככה אבל ליבי איתה. שתי את הקפה היא אומרת חבל שהוא יתקרר, אני שותה את הקפה ומביטה בה ואומרת לה אני תמיד כאן ואת יודעת איפה אז תרגישי בנוח לדפוק על דלתי ולהיכנס.היא חייכה והודתה לי ושאלה: האם זה אמר שאת חברה שלי? כן השבתי ללא היסוס ,תמיד אשמח לראות אותך.קמתי ונפרדתי ממנה לשלום ,חזרתי לביתי חושבת על סיפורה אבל צלצול טלפון מחברה השכיח אותה ממחשבותי.המשכתי את חיי רגיל כשהדמות שלה הייתה עכשיו יותר מוחשית לגבי אבל עדיין לא הייתי אומרת שהיא בראש מענייני ,עד אותו יום שישי ששוב עמדתי ליד שער הכניסה מנסה להמר עם היא נמצאת שם כמו תמיד ,פותחת את השער והיא ניצבה מולי יפה מתמיד חייכתי אליה והבטתי בה היא עמדה שם יפה מתמיד מחייכת,עינייה כבר לא עצובות כל כך מין ברק שכזה היה בעינייה ,אני עומדת ומתבוננת בה והיא שונה . היי היא אומרת לי מה שלומך? בסדר עניתי ועיניי לא משות ממנה מגלה פתאום כמה היא יפה ומושכת, את עסוקה היום היא שואלת? תלוי מתי אני עונה היום אחר הצהריים, אני פנוייה אני עונה ללא היסוס אז תוכלי לבוא אלי בחמש ? היא שואלת אני אהייה אצלך עונה לה ומבטי סוקר את גופה החטוב ואת פניה היפות.אז בחמש היא אומרת אני שומעת לפני שסגרתי את הדלת . אחרי ארוחת צהריים קלילה ושיחה במסנגר עם חברות הרגשתי טוב עם עצמי והלכתי להתקלח לקראת פגישתי עם אולגה ,התלבשתי ,התבסמתי ודפקתי על דלתה ,היא פתחה לי את הדלת עומדת שם בטרניג מחייכת לעברי ואומרת הקפה כבר מוכן. חייכתי והתיישבי בסלון אותו סלון דל אבל נקי ומסודר .איפה הבן ? שאלתי והיא ענתה אצל חבר ישן אצלו ואני שמחה על כך כי יהייה לי ערב אחד שלי לבד ,חייכתי ומה תעשי בערב הזה? שאלתי כמתוך נימוס והיא השיבה סתם אשב בבית ואקרא לי ספר אבל השקט הוא זה שחשוב .שתינו את קפה תוך כדי שהיא ממשיכה לספר לי על הגבר ששיש לה ילד ממנו וכמה היא שמחה שהוא לא איתה . הזמן עובר ואחותי קראה לי לארוחת ערב שאלתי אותה: אולגה את מוכנה להצטרף אלינו לארוחה ? היא חשבה שניות מעטות והשיבה בחיוב ,אני חייבת להתלבש קודם אמרה ,אני אחכה השבתי והיא נכנסה לחדר שינה ומבטי שוב עובר על הבית שלה ,ואז ראיתי אותה עומדת בחדר השינה עומדת רק עם תחתון וכל גופה חשוף לפניי ,אני יושבת ומביטה בה ולא יכולה להעתיק את מבטי ממנה ,גופה הלבן כאילו בהק באור יקרות שדיה האגסיים עמדו במין התרסה שכזו היא הסתכלה עלי וחייכה את יכולה לבוא אמרה לי, ואני כמו מהופנטת באתי לחדרה רואה את גופה העירום מולי עומדת ומסתכלת ומרגישה חום מתחלחל לו בגופי .נהייתי סמוקה והיא עומדת שם כאילו להרגיז עירומה ומושכת ומבטי סוקר את גופה .היא הוציאה את בגדיה מהארון והתלבשה במין איטיות מגרה .כולי הייתי רטובה רק מלהביט בה ,היא סיימה ואמרה נלך? כן עניתי חלושות וברגלים רועדות נכנסנו לארוחת הערב אצלי,הארוחה עברה והיא ישבה ודיברה עם הורי ואני כמו ילדה קטנה מקרקרת סביבה, דואגת לה והיא מחייכת לעברי כל הזמן .אחי הגדול יושב איתנו והוא מנסה למשוך את תשומת ליבה ואני שמרגישה זאת מקנאה כאילו היא רכושי הפרטי.אבל מבטיה מתרכזים בי והיא יושבת שם וכולה זורחת ומאושרת מספרת להוריי עלי כמה אני מתחשבת וכמה אני חברה ואני נבוכה אבל ליבי יוצא מגדרו מרישה כל נים בגוף זועק אליה, מרישה את הלחלוחית בן רגלי מופיעה שוב ,מרישה את פרפור הלב שדופק חזק כאילו רוצה לבשר על ריגשותיי לכולם.לפני שהלכה היא אמרה את רוצה לבוא אלי לעוד כוס קפה ?
אהבה מעבר לדלת יום שישי הגיע ואני עומדת ליד שער הכניסה לבית ,עוצרת לרגע חושבת האם היא תהיה שם כמו כל יום שישי מן הימור שכזה שהפך להרגל.מורידה את הידית ונכנסת לבניין רואה אותה עומדת שם כמו תמיד עם הדלי וסמרטוט הריצפה.מחייכת אליה ואומרת שלום היא מחייכת לעברי ומחזירה לי ברכת שלום ,אני מדלגת קלות לפתח ביתי כדי לא ללכלך את המדרגות שניקתה רק עכשיו ,פותחת את הדלת ואומרת לה מצטערת ונעלמת אחורי הדלת.יושבת בביתי ומתעסקת בענייני לא מקדישה מחשבה נוספת על אותה אישה שראיתי כרגע .אני יודעת ששמה אולגה שהיא גרה באותו בניין ויש לה ילד והיא אם חד הורית והיא גרה דלת לידי אבל לא יותר מזה. ממשיכה לחיות את חיי כשהיא מן דמות ברקע לפעמים פוגשת אותה בסופר ומברכת אותה לשלום.יום אחד לאחר בילוי של יום שישי אני חוזרת לביתי ושומעת קולות בכי של אישה הבוקעות מדלתה מפאת השעה המאוחרת לא דפקתי על דלתה אבל יכולתי לשמוע את בכייה מחלוני הצמוד לשלה .למחרת כאילו יד הגורל הפגישה אותנו ושאלתי אותה לשלומה וסיפרתי לה ששמעתי אותה בוכה .היא חייכה במבוכה ושאלה אותי עם ארצה לבוא אליה לשתות קפה והיא תוכל להסביר לי מה היה .השבתי לה שאני חייבת להיפגש עם חברה אבל לאחר מיכן אבוא אליה,היא חייכה ואמרה שהיא מצפה לקראתי.לאחר כשעתיים של פטפוט עם החברה ושמיעת מוזיקה חזרתי אליה ודפקתי על דלתה ,היא פתחה את הדלת והזמינה אותי להיכנס .מבטיי סקרו את הדירה הדלה שלה ,צבע ישן שלא חודש.קילוף של צבע,רהיטים ישנים,דלות גדולה אבל הבית היה נקי ומסודר.ישבנו בסלון מרגישות מן מבוכה מחפשות מילים שיתחילו את השיחה .לפתע היא קמה ושאלה אותי : עם כמה סוכר את אוהבת? השבתי לה שתיים בבקשה והיא נעלמה במטבח הקטן משירה אותי להביט יותר על מה שיש בסלון וחושבת על מה שיש לי בחדרי וכמה הוא עשיר בדברים מאשר סלונה. היא חזרה עם שתי הכוסות הניחה אותן על השולחן ואמרה: אני חושבת שאני רוצה להסביר את מה ששמעת ,כולי נדרכתי מצפה לשמוע את סיפורה ,היא החלה לספר לי שהיא בארץ חמש שנים קושי הקליטה השפיע עליה למרות שברוסיה לא היה לה קל יותר אבל היא מרוצה ממה שיש לה היום אבל חסרה לה אהבה. שהיא רוצה לחבק ולאהוב שהיא רוצה להרגיש נאהבת אבל קשיי היום יום והטיפול בילדה לא מאפשרים לה חיי חברה כמו שהייתה רוצה.לוגמת מהקפה שהכינה ומביטה בה אישה יפה וחטובה עם עיניים בוכות,עיניים עצובות,עיניים שמספרות שהיא רוצה אהבה.אני מביטה בה ושומעת את סיפורה ורואה את הדמעות זולגות מעינייה. מחבקת אותה ומנגבת את דמעותיה בידי.היא מתעשתת ואומרת לי סליחה שאני ככה אבל ליבי איתה. שתי את הקפה היא אומרת חבל שהוא יתקרר, אני שותה את הקפה ומביטה בה ואומרת לה אני תמיד כאן ואת יודעת איפה אז תרגישי בנוח לדפוק על דלתי ולהיכנס.היא חייכה והודתה לי ושאלה: האם זה אמר שאת חברה שלי? כן השבתי ללא היסוס ,תמיד אשמח לראות אותך.קמתי ונפרדתי ממנה לשלום ,חזרתי לביתי חושבת על סיפורה אבל צלצול טלפון מחברה השכיח אותה ממחשבותי.המשכתי את חיי רגיל כשהדמות שלה הייתה עכשיו יותר מוחשית לגבי אבל עדיין לא הייתי אומרת שהיא בראש מענייני ,עד אותו יום שישי ששוב עמדתי ליד שער הכניסה מנסה להמר עם היא נמצאת שם כמו תמיד ,פותחת את השער והיא ניצבה מולי יפה מתמיד חייכתי אליה והבטתי בה היא עמדה שם יפה מתמיד מחייכת,עינייה כבר לא עצובות כל כך מין ברק שכזה היה בעינייה ,אני עומדת ומתבוננת בה והיא שונה . היי היא אומרת לי מה שלומך? בסדר עניתי ועיניי לא משות ממנה מגלה פתאום כמה היא יפה ומושכת, את עסוקה היום היא שואלת? תלוי מתי אני עונה היום אחר הצהריים, אני פנוייה אני עונה ללא היסוס אז תוכלי לבוא אלי בחמש ? היא שואלת אני אהייה אצלך עונה לה ומבטי סוקר את גופה החטוב ואת פניה היפות.אז בחמש היא אומרת אני שומעת לפני שסגרתי את הדלת . אחרי ארוחת צהריים קלילה ושיחה במסנגר עם חברות הרגשתי טוב עם עצמי והלכתי להתקלח לקראת פגישתי עם אולגה ,התלבשתי ,התבסמתי ודפקתי על דלתה ,היא פתחה לי את הדלת עומדת שם בטרניג מחייכת לעברי ואומרת הקפה כבר מוכן. חייכתי והתיישבי בסלון אותו סלון דל אבל נקי ומסודר .איפה הבן ? שאלתי והיא ענתה אצל חבר ישן אצלו ואני שמחה על כך כי יהייה לי ערב אחד שלי לבד ,חייכתי ומה תעשי בערב הזה? שאלתי כמתוך נימוס והיא השיבה סתם אשב בבית ואקרא לי ספר אבל השקט הוא זה שחשוב .שתינו את קפה תוך כדי שהיא ממשיכה לספר לי על הגבר ששיש לה ילד ממנו וכמה היא שמחה שהוא לא איתה . הזמן עובר ואחותי קראה לי לארוחת ערב שאלתי אותה: אולגה את מוכנה להצטרף אלינו לארוחה ? היא חשבה שניות מעטות והשיבה בחיוב ,אני חייבת להתלבש קודם אמרה ,אני אחכה השבתי והיא נכנסה לחדר שינה ומבטי שוב עובר על הבית שלה ,ואז ראיתי אותה עומדת בחדר השינה עומדת רק עם תחתון וכל גופה חשוף לפניי ,אני יושבת ומביטה בה ולא יכולה להעתיק את מבטי ממנה ,גופה הלבן כאילו בהק באור יקרות שדיה האגסיים עמדו במין התרסה שכזו היא הסתכלה עלי וחייכה את יכולה לבוא אמרה לי, ואני כמו מהופנטת באתי לחדרה רואה את גופה העירום מולי עומדת ומסתכלת ומרגישה חום מתחלחל לו בגופי .נהייתי סמוקה והיא עומדת שם כאילו להרגיז עירומה ומושכת ומבטי סוקר את גופה .היא הוציאה את בגדיה מהארון והתלבשה במין איטיות מגרה .כולי הייתי רטובה רק מלהביט בה ,היא סיימה ואמרה נלך? כן עניתי חלושות וברגלים רועדות נכנסנו לארוחת הערב אצלי,הארוחה עברה והיא ישבה ודיברה עם הורי ואני כמו ילדה קטנה מקרקרת סביבה, דואגת לה והיא מחייכת לעברי כל הזמן .אחי הגדול יושב איתנו והוא מנסה למשוך את תשומת ליבה ואני שמרגישה זאת מקנאה כאילו היא רכושי הפרטי.אבל מבטיה מתרכזים בי והיא יושבת שם וכולה זורחת ומאושרת מספרת להוריי עלי כמה אני מתחשבת וכמה אני חברה ואני נבוכה אבל ליבי יוצא מגדרו מרישה כל נים בגוף זועק אליה, מרישה את הלחלוחית בן רגלי מופיעה שוב ,מרישה את פרפור הלב שדופק חזק כאילו רוצה לבשר על ריגשותיי לכולם.לפני שהלכה היא אמרה את רוצה לבוא אלי לעוד כוס קפה ?
